קול ברמה • קרע ב’מועצת’ או ניצחון של חכם שלום

1.

 מי שחשב שפרשת ‘קול ברמה’ תתפוגג עם איסור של נשיא מועצת חכמי התורה, חכם שלום כהן, וכי הציבור של שס יחרים את הרדיו, והח”כים של התנועה לא יעניקו לתחנה הספרדית ראיונות – טעה ובגדול.

עדיין לא חלפו אלא ימים אחדים מאז החל ‘עידן השלום’ של תנועת ש”ס עם היריב – הראשל”צ ורבה של ירושלים הגאון רבי שלמה עמאר, וכבר נגנז חלומו של יו”ר התנועה, ח”כ אריה דרעי, לזכות ב’שקט תעשייתי’ לתקופה ממושכת. הכל נקבר תחת מפולת מילותיו הקשות של נשיא ‘המועצת’  בדרשה שנשא נגד תחנת הרדיו ‘קול ברמה’.

המתקפה הזו, ומה שהתחולל בעקבותיה, רק הציף את ביצת המחלוקת בה שקועה ש”ס.

הכל החל במוצאי שבת, במהלך השיעור השבועי בבית הכנסת ‘היזדים’. הגר”ש כהן פתח במתקפה על התחנה, שהעבירה את השיעור בשידור-חי: “תפתח את קול ברמה שנשמע ביללה, שאסור לשמוע אותו! נכון שאסור לשמוע אותו? אתם מסכימים איתי?”

חכם שלום פנה אל הראשל”צ הגר”י יוסף, שישב לצידו: “כבוד הרב מסכים איתי?” – והרב הראשי הספרדי הסכים: “ודאי, ודאי”.

נשיא ‘המועצת’ המשיך במתקפה: “בר מינן מה שהוא מקלקל אותנו”.

קיימות שתי גרסאות מדוע אסר חכם שלום כהן את האזנה ל’קול ברמה’:

גרסה א’: מספר קטעים אותם השמיעו לו השבוע צרמו לאוזניו – השקפתית, והוא החליט לאסור על האזנה לכלי התקשורת שעד היום היה מזוהה עם הציבור הספרדי של ש”ס. המתקפה הזו לא הייתה מתאומת, בשום צורה, עם אריה דרעי, שחפץ בתקופה זו בשקט. פולמוס הרדיו הוא הדבר האחרון שהיה חסר לו כעת.

גרסה ב’: רבים היו מי שניסו להאשים את אריה דרעי , כביכול, הוא שגרם לחכם שלום כהן לומר את הדברים. יש אף שהעידו ששמעו במו-אוזניהם ‘נבואות’ שלו ימים אחדים קודם לכן, על כך שחכם שלום כהן יתקוף את תחנת הרדיו.

ההיגיון אומר שחכם שלום כהן נוהג לתקוף, כאשר הוא מחליט לעשות זאת – גם כשלא ‘מורים’ לו על כך, ועיון ב’פרשת המכללות’ יוכיח. שום דבר טוב לא יצא לש”ס מהאיסור ללמוד במכללות. שבועות אחדים לאחר האיסור אף נצפו באירוע של אחת מהמכללות דמויות בכירות מקרב נשות ש”ס. אבל למען האיזון, הובאו שתי הגרסאות.

יש אפילו מי שניסו להאשים את אריה דרעי בכך שהמהלך תוכנן מראש בשל קשרים, כאלו ואחרים, שיש לו עם תחנת הרדיו המתחרה ‘קול חי’. בין אם האשמה נכונה ובין אם לא (הוכחות אין, גם הודאה אין) – פוליטית, מה שקרה השבוע היה בהחלט מיותר עבור מפלגה החושקת לשמור על שקט ומשתוקקת לעלות בסקרים.

2.

אז לאחר מעשה מי, בעצם, המנצח בפרשה?

 • ראשית, חכם שלום כהן, שביקש שוועדה רוחנית תפקח על הרדיו – וקיבל. במהלך השעות הקרובות (או הימים הקרובים) יזכה המהלך גם לברכתו, בקולו שלו. יחד עם זאת, העובדה שבתחנת הרדיו השמיעו מקובלים ורבנים התומכים בתחנה, פגעה במעמדו.

• תחנת הרדיו ודאי אינה יוצאת נשכרת מהעניין, שכן עד השבוע לא היה לאיש ספק בדבר כשרות התחנה, כך שהסערה הייתה מיותרת מכל וכל.

• מועצת חכמי התורה ודיבורים אודות קרע פנים מועצת חכמי התורה: הניסיון לצייר כאילו הגאון רבי שמעון בעדני – אצלו התקבל היום מנכ”ל התחנה, אריאל דרעי – חותר תחת נשיא ‘המועצת’ ופועל להכשר עבור הרדיו ‘מאחורי גבו’ – שקרי.

כך גם הניסיון להציג כאילו העניק הראשל”צ הגר”ש עמאר הכשר לרדיו, למרות האיסור שהוציא חכם שלום כהן. מדובר בהסכמה ישנה שהעניק לתחנה, והיה מי שהיה שהחליט לפרסמה בימים רגישים אלו. למרות – וכאן חשוב לציין עוד גרסה – שיש מי שמתעקש, אפילו כמעט נשבע, כי ההקלטה בוצעה השבוע, לאחר המתקפה של חכם שלום כהן במוצ”ש.

3.

ניסיונות לשלב את בנו של חכם שלום – הרב יעקב כהן, בוועדה הרוחנית המתוכננת של הרדיו נדחו על-ידי כל הצדדים, גם כדי שלא לפתוח פה לאמירות “הכול אינטרסים”.

בסופו של דבר מי שנבחר כאיש הוועדה הרוחנית הוא הרב אופיר מלכה, חברו הטוב של משה עידן (מי שבתחילה דרש אריה דרעי להציב בוועדה, עוד שם שהוצע הוא הגאון רבי יצחק דוד גרוסמן ממגדל העמק), וחתנו של ראש ישיבת ‘אור החיים’, הגאון רבי ראובן אלבז – שיצטרך לנווט בין הפלגים השונים בש”ס כלוליין.

אגב, באופן חוקי אסורה ‘ועדה רוחנית’ לרדיו שמפוקח על ידי הרשות השנייה, כך שיהיה מעניין לראות כיצד יעבירו ראשי הערוץ את המינוי חוקית, למרות ש ברור שתימצא דרך לבצע זאת.

האם אלי ישי היה מעורב? ובכן, בהשגחה פרטית הזדמנה הפגישה של מנכ”ל ‘קול ברמה’, אריאל דרעי, עם הגאון רבי שמעון בעדני בסמוך לפגישה החודשית הקבועה של ח”כ אלי ישי. כיוון שכך, היו שניסו לקשר בין שתי הפגישות. אז ברור שגם פגישתו של  אלי ישי עסקה בנושא, ואם מותר לנחש, מן הסתם הוא הסביר לרב בעדני עד כמה הציבור הספרדי זקוק ואוהב את ‘קול ברמה’ – תחנת הבית של יו”ר שס לשעבר.

4.

מאחורי הקלעים פעלו מספר מתווכים, כדי להביא לסיום הסאגה. בסופו של יום, כך נראה, בהצלחה.

אחד מהם הוא יו”ר סיעת ש”ס בירושלים, נתי לסרי, המגיש בתחנה את התכנית ‘עושים עניין’. כתלמיד מובהק של הגר”ש עמאר הוא התקשה להכריז על הפסקת השידור בתחנה, אולם כנציג רשמי של ש”ס הוא היה מחויב לשמוע לדעת מועצת חכמי התורה, ובראשם חכם שלום כהן.

בצעד אמיץ החליט לנצל אתמול את השעה בה שהו חברי הכנסת של התנועה בתפילה על קברו של הגר”ע יוסף זצ”ל, ביום השנה לפטירתו, ועלה לביתו של חכם שלום כהן בעיר העתיקה. הוא הניח שם מכתב על השולחן ולפיו, אם ייאמר לו לעשות כן במפורש – יתפטר.

כהרגלו, הוא היה ישיר לגמרי. הוא הכריז: “הרב, אני לוקח על עצמי לתווך בפרשה” – וקיבל את ברכת הדרך. מאז ועד היום היה עסוק בלך ושוב, מביא שמות ומחזיר שמות.

אתמול בלילה, כשכבר נראה היה כי הסיפור מאחוריו, הגיעו מכשולים, דווקא מכיוון יו”ר המפלגה אריה דרעי.

אבל לסרי לא אמר נואש. כשהוא רוצה משהו, הוא ממש לא ‘רואה בעיניים’. רק להזכיר, הוא זה שיצא באומץ עם שמו של הרב שלמה עמאר כמועמד מתאים לכהן בתפקיד רבה הראשי הספרדי של  ירושלים, הוא גם זה שיצא עם האמירה של “הקש בגג”, אותה לא אהבו קודקודי ש”ס, לאחר כישלון העצרת בבנייני האומה.

לדעתו, לא הציגו בפני חכם שלום כהן את התמונה המלאה, ולכן ראה לעצמו תפקיד לשבת עמו ולהסביר איפה הטעות. הרי כל הח”כים של ש”ס מתראיינים בתחנת הרדיו, הסביר, ואין מצב לאסור אותה. בלסרי רואה נשיא ‘המועצת’ לא רק נציג ש”ס, כי אם גם בן תורה. בכל בוקר, מהשעה 8.30 ועד 11.30 (נסו לתפוס אותו אז בטלפון, לא תצליחו) הוא לומד עם חברותא בישיבת מיר.

מנשיא ‘המועצת’ הוא שמע דברים ברורים. בזמן הגר”ע יוסף זצ”ל – שמעו למרן. היום צריך ועדה רוחנית.

כך יצא לדרך בניסיון למצוא מועמד שיהיה מקובל על כל הצדדים. יש שמות שהועלו, והצד השני פסלם. ולהפך. עד שבא לציון גואל.

באשר לבעלים של התחנה, נכון להיום מי שמעורב יותר בנעשה ברדיו הוא צבי עמאר (המזוהה עם ח”כ אלי ישי), כאשר שותפו לבעלות גבי אדרי אינו מתערב. נכון להעריך כי אם תהיה ירידה בסקרי החשיפה של טי.ג’י.איי, יכנס גם אדרי לתמונה.

האם מתן ההכשר ל’קול ברמה’ יסמן את תחילת עידן השלום בש”ס? סביר להניח שלא.

דריכה על מוקשים, בשדה רווי מוקשים, תשמיע קולות נפץ גם במהלך הימים והחודשים הקרובים – עד לביאת גואל צדק, או עד לעשיית שלום מוחלט (אם ייעשה) או עד לבחירות הבאות. אז ייאלצו כל הצדדים להגיע לידי הכרעה. כזו או אחרת.