תקדים: בית ספר חייב ליידע תלמידה מדוע לא התקבלה

בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, דן היום (שלישי) בעתירה שהגיש בית ספר שחויב לקבל תלמידה שנדחתה על-ידי ועדת הקבלה, וקבע כמה עקרונות תקדימים.

בפסק הדין קבע השופט דוד מינץ שדן בתיק, כי יש בסמכותה של ועדת הערר של משרד החינוך לכפות על בית ספר, אף אם נחשב כפרטי, לקבל תלמידה.

העתירה הוגשה על ידי בית ספר ‘למרחב’ בפתח תקוה, שיוצג על ידי עו”ד אמנון דה הרטוך ורועי גיא-גרין, שביקשו לבטל את החלטת ועדת הערר בראשותו של מנהל המחוז מאיר שמעוני, שחייבה את בית הספר לקבל תלמידה מסוימת שנדחתה על ידי ועדת הקבלה.

את הורי התלמידה ייצגו עו”ד יואב ללום וראובן ביטון.

בפסק הדין אסר גם השופט על קיומן של בחינות מיון מטעם מכונים חיצוניים, והבהיר כי בחינה פנימית יכול בית הספר לעשות אך ורק בחומים הבאים: ידע כללי, יהדות, אנגלית, עברית ומתמטיקה בלבד. “כאשר ברי לכל כי ‘בחינה פדגוגית’ של מכון מיון חיצוני, הבוחנת, בין היתר, ‘יכולת ריכוז, ניהול יעיל של הזמן ומהירות עיבוד נתונים’ ו’יכולת ניתוח וחשיבה אנליטית’, אינה עומדת בתנאים שקבע משרד החינוך”. לשון השופט.

במהלך פסק הדין קבע השופט עוד כמה קביעות תקדימיות חשובות, בעלות השפעה על הליכי קבלה לבתי ספר וסמינרים.

1. הסתרת התקנון והסיבות לאי קבלת תלמידה אינה ענין טכני אלא מהותי. “מועמד אינו צריך לאסוף שברי מידע בדבר הכללים עליהם עומד המוסד החינוכי, ובדבר הנימוקים לדחייתו, ואף אין לו לחזר אחרי תשובות בעל פה”.

2. בית המשפט אישר את החלטת ועדת הערר שקבעה כי “לא הוצגה תשתית מספקת… לטענות המיוחסות לתלמידה באשר לפן הרוחני התנהגותי”. בפרט כאשר ההורים הבהירו בפני הועדה כי הם מקבלים עליהם את תקנון בית הספר.

3. ועדת הערר מוסמכת לדון בערר של תלמידה גם כאשר היא לא מיצתה את ההליכים אל מול הרשות המקומית ואל מול בית הספר, מכיון שהאחריות לקיומם של הליכים אלו מוטלת על בית הספר וחובתו ליידע את הורי התלמיד על אפשרותו לערור.

לסיום כתב מינץ: “מוטב היה שמוסד חינוכי ישכיל שלא לנהל את “מלחמותיו העקרוניות” – מוצדקות או לא מוצדקות, ככל שיהיו – על גבם של תלמידים צעירים”.