חיי עם ישראל לא היו מעולם שלווים ושקטים. תמיד עברנו תנודות, עליות ומורדות. אבל עוצמת הטלטלות שאנו חווים בעת האחרונה היא כבר חריגה גם במושגי העם היהודי. נפלנו לתהום קודרת ועמוקה בשמחת תורה אשתקד, אחרי קרע עמוק מאוד בתוכנו, ומשם קמנו, התלכדנו ויצאנו להשיב מלחמה באויבינו, עד שהגענו להכרעת ציר הרשע שלפת אותנו.
גם עכשיו אנחנו חוֹוים טלטלה עזה, בשעה שמיטב בנינו יוצאים מחדש להילחם במפלצות הרוע, המחזיקות בבנינו היקרים, באכזריות שאינה ניתנת לתפיסה. הם מבינים היטב שרק לחץ צבאי יאלץ את האויב לשחרר את החטופים, אבל מנגד עומדים אחרים וזועקים שהלחץ הצבאי יסכן אותם, ושהדרך היחידה לשחררם היא כניעה לתביעות האויב והשארתו על גבולנו הדרומי.
ואתה שואל את עצמך, לאן כל זה הולך? לאן יובילו אותנו האיומים הבלתי-אחראיים בהחרפת הקרע, אחרי שרק לפני שנה וחצי ראינו וחווינו את התוצאה המרה?
המסע מתקרב לסיומו
כל מי שטס במטוס מכיר את התופעה שלאורך הטיסה, בגובה השיוט, המטוס יציב למדי (חוץ מכיסי אוויר פה ושם). אבל כאשר מתחילים להנמיך לקראת הנחיתה, מתחילות הטלטלות, האוזניים נסתמות, הבטן מתכווצת. ועם זה, אנחנו שמחים, ביודענו שעוד מעט ננחת ונגיע אל היעד.
אולי זה בדיוק מה שקורה לנו בעת הזאת? המסע הארוך של עם ישראל מתקרב ליעדו. פעמי המשיח כבר נשמעים. ההתעוררות הרוחנית שמקיפה את כל שכבות העם מעידה שאכן נשמתנו שומעת את "קול דודי דופק". ולקראת ה'נחיתה' גוברות התנודות והטלטלות.
השבת נקרא את פרשת החודש, לקראת חודש ניסן, חודש הניסים. החג שנחגוג עוד מעט נקרא פסח, מלשון פסיחה ודילוג, והוא מבטא את הכוח שניתן לנו לדלג מעל המשוכות. הקב"ה נמשל בחג הפסח לצבי ה"מדלג על ההרים, מקפץ על הגבעות". כך באה הגאולה ממצרים – רגע קודם לכן היו בני ישראל עבדים במצרים, וברגע שאחריו יצאו לחירות. רגע לפני כן היו שקועים במ"ט שערי טומאה, וברגע הבא כבר היו שרויים במסע לעבר הר סיני.
עת לדלג
חודש ניסן מעניק לנו יכולת לדלג מעל סדר הדברים הרגיל והשגרתי. לפעמים הדרך לחולל שינוי היא על-ידי קפיצה וזינוק. יש מצבים שאנו נדרשים לקפוץ בבת אחת למים, ולא לחכות לתהליכי הבשלה איטיים.
בדרך כלל טוב שדברים מתפתחים לאט, צעד אחר צעד, בתהליך הדרגתי. ועם זה, התהליך האיטי הזה גם כובל אותנו, ולא תמיד אנו מוצאים כוחות לפרוץ קדימה. זה בדיוק המקום שבו צריכה לבוא הקפיצה, שמעבירה אותנו בבת אחת למציאות חדשה.
חודש ניסן נותן לנו כוח לעשות את הקפיצה הזאת. הקב"ה מסייע לכל אחד ואחת מאיתנו לדלג קדימה ולקפוץ למדריגה רוחנית עליונה יותר. בחודש הזה ניתנת לנו רוח גבית לחולל את השינוי, בציפייה לקפיצה הגדולה של הגאולה השלמה, "בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל".
