אין ספק שגל אמונה אדיר שוטף את הלבבות בעת האחרונה. אנחנו רואים את גילויי האמונה המפעימים של החטופים, החוזרים מהגיהינום בעזה. חיילים שנפצעו קשה מספרים על ההתקרבות לבורא העולם שחלה אצלם. נערים בבתי ספר ממלכתיים מעמידים דוכני תפילין במסדרונות, ואפילו נאבקים עם מנהלים מסוימים שמנסים למנוע זאת, עד שהם מבינים שזה חסר סיכוי.
שליחי חב"ד, שמסכמים את פעילות פורים, מדווחים על התעוררות שלא היה לה אח ורע בשנים קודמות. מאות מוקדי קריאת המגילה פעלו לאורך ליל פורים ויומו, והיו מלאים קהל כמעט לאורך כל שעות הפעילות. אתה רואה תמונות של מאות סטודנטים ובני נוער שאינם בעלי רקע דתי, והם יושבים מקשיבים לקריאת המגילה לכל אורכה. רבים מעידים שזו להם הפעם הראשונה לשמוע את קריאת המגילה.
לצד קיום מצוות פורים ראינו גם היענות שיא להנחת תפילין. דוכני התפילין המו מאדם, וכמעט לא היה צורך להציע לאנשים לבוא ולקיים את המצווה. אנשים באו מעצמם ועמדו בתור כדי לקיים את המצווה. משהו קורה כאן.
מים טהורים
אפשר לייחס זאת לטלטלה שחולל בנו טבח שמחת תורה אשתקד. הרוע המפלצתי שחזינו, ופרץ האנטישמיות שגאה בעולם, הבהירו לכולנו היטב כי הקיום היהודי איננו יכול להיתפס במונחים אנושיים מקובלים. דווקא הגילויים המחרידים של שנאת ישראל עוררו בנו מחשבות על משמעות היותנו יהודים.
אבל דומה שהסברים רציונליים בלבד עדיין אין בכוחם להסביר את ההתעוררות הגדולה שאנו רואים לנגד עינינו. נראה שמתקיימים בנו דברי הנביא, שאותם נקרא בהפטרת השבת: "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים, וּטְהַרְתֶּם…. וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ, וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם" (יחזקאל לו,כה-כו).
בורא העולם מרעיף עלינו רוח טהרה ממרום ומושך אליו את לבבות בני העם. יהודים מרגישים פתאום רצון עז להיות יותר יהודים, יותר קרובים אל הבורא, יותר קשורים למסורת, יותר מחוברים לשורשים. אנשים שבעבר נטו להיות אדישים לענייני יהדות, מתעניינים פתאום ורוצים לשמוע, ללמוד, לשמור ולעשות.
העם זועק: די!
ועוד דבר אתה שומע מכל עבר – רצון עז להפסיק את המחלוקות והמריבות. הציבור מואס במלבי השנאה, ההופכים את חיינו לזירת התגוששות בלתי-פוסקת. ברור לכולם שאין סיבות אמיתיות להשמצות ההדדיות, ושאם רוצים, אפשר לפתור את כל חילוקי הדעות בהידברות מכובדת.
הלוא זו הייתה טענת המן, שהעם היהודי "מְפֻזָּר וּמְפֹרָד", שסוע וקרוע בתוך-תוכו, וממילא אפשר לפגוע בו. אבל ברגע האמת ידע עם ישראל להתאחד, וגם הנציח את האחדות במצוות המיוחדות של פורים – "מִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים", מצוות המבטאות את האחווה שבינינו ואת ביטול פערי המעמדות.
זה הדבר שעם ישראל כולו מבקש עכשיו – אחדות לבבות וחיבור לשורשים. בסופו של דבר גם הפוליטיקאים ואנשי התקשורת יקלטו שזה רצון העם ויצטרכו להתיישר על-פיו. ובטוחים אנו שהאחדות תוביל אותנו בקרוב לגאולה האמיתית והשלמה, על-ידי משיח צדקנו.
