רוכב אופנוע כבן 38 מרמת גן רכב לפני כשלוש שנים בדרך נמיר בתל אביב. בעת שניסה לעבור בין המכוניות, נתקל אופנועו בגלגל של רכב שהתפוצץ.
בעקבות פיצוץ הגלגל, האופנוע נהדף והחליק על הכביש, והרוכב הוטח בעוצמה רבה אל הכביש.
אמבולנס פינה אותו לבית החולים בלינסון, שם התלונן על כאבים בגב התחתון, תחושת נמלול בירך שמאל, הקרנות כאב למפשעה, ומגבלה בתנועה. בדיקות אותן עבר בבית החולים, ובהן MRI ו-EMG, העלו שהוא סובל מבלטי דיסק מותניים ומפגיעה אפשרית בעצב הירך.
במצוקתו, פנה לעורכת הדין ליטל ביבר חייקין, שהגישה בשמו תביעה נגד המאגר הישראלי לביטוח רכב חובה (“הפול”), שביטח את השימוש באופנוע בביטוח חובה.
במסגרת התביעה טענה עורכת הדין כי בשל הכאבים והמגבלות שנגרמו למרשה, הוא נאלץ להפסיק את חיפוש העבודה שבו היה מצוי טרם התאונה, ולא חזר לעבודה אלא לאחר חודשים רבים של החלמה וטיפולי פיזיותרפיה.
בית המשפט מינה מומחה רפואי מטעמו מתחום האורתופדיה, אשר בדק את התובע, וקבע כי הוא סובל מנכות בשיעור של 5% בגלל פגיעה בעצב הירך, וכי פגיעה זו לא אמורה להשפיע על תפקודו היומיומי.
לאור חוות הדעת טענה חברת ‘הפול’ כי מדובר בנכות תחושתית, נטולת כל משמעות תפקודית.
לטענת חברת הביטוח, לא הוצג בסיס מוצק להפסדי שכר של התובע בעקבות התאונה, אלא להיפך – שכרו עלה ואף הוכפל בתקופה שלאחר התאונה, וכיום הוא משתכר יותר מפי שניים מהשכר הממוצע במשק.
לפיכך, טענו באי כוחה של ‘הפול’, כי נכותו הזעומה של התובע לא פגעה בתעסוקתו כלל וכלל. בשל כך הציעה חברת הביטוח לפצותו בסכום של פחות מ-10 אלפים שקלים בגין כאב וסבל, בתוספת 10 אלפים שקלים בגין הוצאות רפואיות עתידיות, ובסך הכל – קצת פחות מעשרים אלף שקלים.
מנגד, טענה עו”ד ביבר חייקין, כי מאז התאונה נגרמו לתובע קשיים רבים בעבודה, הוא זקוק להפסקות תכופות בשל כאבים בגב ובירך, ועל כן מגיעים לו פיצויים, מעבר לכאב וסבל, בגין הפסדי שכר, עזרת הזולת והוצאות רפואיות לעתיד.
לאחר עיון בתחשיבי הנזק של הצדדים, הציע השופט ניר גרצ’נסקי מבית משפט השלום בראשון לציון, הצעת פשרה לפיצוי בסך 115 אלף שקל, לפני הוצאות משפט ושכר טרחת עו”ד.
שני הצדדים קיבלו את הצעת השופט וחתמו על הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, ובו נקבע כי ‘הפול’ תפצה את התובע בסכום כולל בסך 131,283 שקל – כולל מע”מ ושכר טירחת עו”ד.