כשהגרש”ב סורוצקין הטיח: אתם יודעים מי זה רבי עקיבא אייגר?

זו היתה תקופה של אופוריה, כחודש אחרי 7 באוקטובר התרבו הדיווחים על חרדים שמבקשים להתגייס לצבא. המגייסים החרדים הוצפו בפניות. האווירה היתה שמשהו זז, בצבא החליטו להקים שתי פלוגות נוספות בנחל החרדי, ואפילו בנו של אריה דרעי, יענקי, התגייס באופן מתוקשר.

לפיד בירך. הפרשנים נסחפו. אופוריה.

יהודה שלזינגר, הכתב הפוליטי של ‘ישראל היום’, מספר בטור פרשנות מיוחד מה קרה כאשר ניסו לקחת את זה שלב אחד קדימה:

הרב שלום בער סורוצקין, ראש מוסדות ‘עטרת שלמה’, דמות מוכרת מאוד בלב המיינסטרים החרדי, שעורר השבוע סערה כשרקד בחתונת בנו לצלילי השיר “בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים”, הוזמן לדיון נטול תקשורת במכון INSS, בהשתתפות פרופ’ מנואל טרכטנברג וקצינים בכירים בדימוס כמו תמיר היימן ומאיר אלרן מאמ”ן.

הרעיון היה להבין כיצד ממשיכים לתת רוח גבית לגיוס החרדים. הרב סורוצקין הוא אדם חביב מאוד, קל לחיבור, כריזמטי ומאיר פנים, הנוכחים חשבו שאפילו יבקש למצוא חן בעיניהם בזכות הדיון המשותף. אך משהו השתבש, הדיון תפס כיוון אחר, הרב סורוצקין לא רק שלא השתתף באופוריה – ההפך, הוא היה חד, ברור וחותך נגד גיוס לצבא.

הרב חש שהנוכחים מנסים לחנך אותו, “להרביץ” בו מוסר, והטיח בפני הקצינים במילואים מאמ”ן: “אתם, שטעיתם בהכל, אתם תיתנו לי מוסר?! אני במקומכם לא הייתי מוציא את האף מהבית. כמו שלא הבנתם את הערבים, אתם לא מבינים את החרדים”.

כשפרופ’ טרכטנברג החל לדבר, סורוצקין שאל מי האיש – והנוכחים התפלאו: “אתה לא מכיר אותו?” פרופסור מוכר, חבר כנסת לשעבר.

סורוצקין השיב להם: “אתם יודעים מי זה רבי עקיבא איגר? מי זה הרב גרשון אדלשטיין? אין לכם מושג. אנחנו מדברים בשפות שונות”.

שלזינגר כותב בטור הפרשנות: הסערה השבוע, כששרו בחתונת בנו של הרב סורוצקין “בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים ובלשכותיהם לא מתייצבים”, הפתיעה רבים בגלל שתי טעויות נפוצות, אשר נובעות מדיבור של “שפות שונות”, כפי שאמר סורוצקין:

• “המיינסטרים החרדי” – העובדה שלא מדובר בקיצוני סאטמר לא הופכת אותם לחלק אינטגרלי בחברה הישראלית. הבידול מתחייב לצורך שמירת אורח החיים. גם ‘המיינסטרים החרדי’ נגד גיוס אנשיו לצה”ל. מי שכן התגייס נחשב כמי שנכשל בישיבה, סוג ב’.

הרב סורוצקין לא הביע עמדה חדשה. זה רק השיר שהיה קשה לעיכול. ‘ההשקופה’, תפיסת דרך חיים כפי שהיא מכונה בעגה החרדית הקלאסית, רק התחדדה קצת יותר.

השימוש בשיר הקיצוני בא לחזק ולבצר את אותה ה’השקופה’.  “אתם לא מבינים אותנו”, אומרים בישיבה, “השיר נועד לחזק את גאוות היחידה, לעמוד כחומה מול מה שעוברים ועוד יעברו בחורי הישיבות. הם עומדים לעבור ניסיונות קשים – עריקות, איסור יציאה מהארץ, צווים, מאסרים. אתם מכוונים אקדח לבחורי ישיבות. קחו את הכסף. חרדי שלומד 12 שעות מקריב את עצמו, המותרות, ההנאה והכסף לא מעניינים אותנו”.

• “הפסקת התקציבים תשנה את התמונה” – כן, אבל. 26 מיליון שקלים לישיבה הם כלום. פינאטס. תקציב המוסדות של הרב סורוצקין, שמונים כ־12 אלף תלמידים, עומד על כ־800 מיליון שקלים בשנה. לתפיסת אנשי הישיבה, הם מכניסים למדינה לא פחות ואולי אף יותר ממה שהמדינה נותנת להם.

כשהרב סורצוקין חוזר ממסע תרומות ומשלם 18% מע”מ, הוא מכניס למדינה יותר ממה שהמדינה נותנת לו. הפסקת התקציבים לא תשנה את המצב.

שלזינגר קובע: לא היה גיוס חרדים, לא יהיה גיוס חרדים. לא חוק, לא ‘הידברות’ שנמשכת כבר עשרות שנים ולא כפייה יביאו את תלמידיו של הרב סורוצקין לצבא. כפייה לא עושה לוחמים – המצרך החשוב ביותר כרגע לצבא הגנה לישראל. האירוע הוא פחות מקלות ויותר גזרים.

תיקון סדר העדיפויות, קודם כל למי שמשרת. כשהמשרת יקבל את הגמול המגיע לו והמשתמט – החרדי, החילוני, הערבי – לא יקבל כלום, גם ייעשה צדק וגם יגרור חלק מהחרדים לצבא.

“מיינסטרים חרדי”? תשכחו מזה. הוא לא ישתנה.