שרי רוט באולפן 12: יש שיח שהולך להתנגשות. התוצאה היא השיר הזה

עודד בן עמי: אמש חגגו תלמידיו של הרב שלום בער סורוצקין, ראש ישיבת ‘עטרת שלמה’ הליטאית, אירוע שמח ועליז מאוד, חתונת בנו של הרב. הנה, כך זה נראה ונשמע (“ובלשכותיהם אין אנו מתייצבים, בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים… נשמע כולם ביחד!”)

רוצים הרצאות עם ינון מגל? השנה בחופשת הפסח הכל יהיה אחרת

אחד מקור, אחד תרגום. מילות הפיוט ששמענו, ‘בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים, ובלשכותיהם אין אנו מתייצבים’. אולי הם לא מתייצבים בלשכות של השלטון, אבל השלטון, המדינה, מזרימה לקופת הישיבה הזאת 26,256,812 שקלים, שהם שליש מהתקציב השנתי של המוסד הזה.

אני רוצה לשאול אותך קודם כל, שרי, לא מתייצבים, אבל נהנים ממנה מהתקציב?

שרי: תראה, פעם היה לי קל, הייתי מגיעה לפה ועל השירים האלה הייתי אומרת: ‘זה הפלג הירושלמי’, ‘זה הפלג הקיצוני’, זה ‘נטורי קרתא’, והיה לי נורא קל, ועכשיו, אתה אומר ‘חסידיו של הרב סורצקין. לא, זה פלג ליטאי, לא פלג, זה מיינסטרים ליטאי, ‘דגל התורה’, יש לו רשת של ישיבות בכל הארץ, ישיבות קטנות, ישיבות גדולות, באמת, אברכים, כוללים, ממש, רשת מסועפת. אז מי שלא מתייצב לא מקבל אצלו תקציב, בוא נציין רק את זה, אבל אתה צודק שעדיין הוא מקבל תקציבים גדולים מהמדינה. עכשיו הוא יקבל גם מסאטמר הרבה מאוד תקציבים, כי הוא בעצם עשה משהו שסאטמר מוחאת לו כפיים.

וזה כואב שהגענו למצב הזה. עכשיו, נורא קל לי לחשוב, ואולי זאת האמת, שזה ברוח פורימית, בכל זאת חודש אדר, וזה, לא שמישהו תכנן, ‘בואו נשיר את  השיר הזה’. התזמרת, שמורכבת שם מנגנים חסידים, נגנה את זה, והבחורים זרמו כי זה ‘משנכנס אדר’ ושמח וכו’, והוא גם זרם איתם, כי הוא דמות נחמדה כזאת, והוא גם ראש ישיבה כמובן, וזהו. אבל…

עודד: אבל זה לא כל כך משעשע כשאתה רואה את סדרי הגודל של הכספים, ואתה יודע שלא כל האנשים הללו שרקדו שם התייצבו בלשכות הגיוס…

שרי: תראה, המצב שהציבור החרדי הגיע אליו הוא קשה, כי אנחנו מנהלים פה דו-שיח של שתי קצוות באוכלוסייה, שאחת לא מבינה את השנייה.

אומרים החרדים, ‘רק תשמרו לנו על לומדי התורה, באמת וברצינות, ניתן לכם את אלה שאינם לומדים. לשירות אזרחי, למד”א, לזק”א, ל’חשמונאים’, לפה, לשם, כמו באוכלוסייה הכללית שהם מתפלגים לכל מיני. המדינה כרגע לא נותנת שירות אזרחי, ולא מכירה בעובדי ‘שורה’ ולא מכירה בעובדי זק”א. יש כאן דו שיח שהולך להתנגשות. והתוצאה היא השיר הזה, שכואב לכולנו, כואב לך כחילוני, כואב לי כחרדית! אני לא רוצה שנגיע למצב הזה, שבו חילוני וחרדית נפגשים במעלית, ומסתכלים בשנאה אחד על השני!

עודד: דפנה, קודם כל איפה עומד חוק הגיוס, כי באיזושהי לשכה הם יצטרכו להתייצב. אז בלשכת שר האוצר, שמנדב את התקציב, הם התייצבו.

דפנה ליאל: תראה, אני אגיד לך את המלכוד בעצם של החרדים, אין עכשיו חוק גיוס…

עודד: אגב, זה לא נכון, עובדתית. יש חוק גיוס.

דפנה: לא, כאילו אני מתכוונת חוק שמחוקקים אותו.

עודד: יש חוק גיוס במדינת ישראל: בן 18 מתגייס, בת 18 מתגייסת.

שרי: חוק שירות לכל.

דפנה: אני התכוונתי לחוק, שהקואליציה הבטיחה כדי שלא יהיה גיוס. אז החוק הזה כרגע לא מתקדם, כי אין לו רוב בקואליציה, ונתניהו הצליח לשכנע אותם הנה, תחכו,  רק עוד טיפ טיפה, נעביר את התקציב, ואז כל הבעיות ייפתרו, ויהיה חוק, והכל יהיה בסדר. אלא מה? אם יש איזשהו סיכוי שחברי הכנסת הליברליים יותר, בקואליציה, יתמכו בחוק גיוס, זה אם היה קורא להם נתניהו לחדר ואומר להם, ‘תשמעו, זה או ממשלה או גיוס’. אז בין הברירות הלא סימפטיות האלה, תחליטו מה שתחליטו. אחרי שכבר יעבור תקציב, ועתידה פוליטי של הממשלה יובטח, ומצבנו הביטחוני לא הולך ומשתפר – אז יסכימו החברי הכנסת הליברליים לתמוך בחוק שפותר את החרדים? אני לא רואה לזה שום סיכוי בעולם.

ואני אומר זאת כך: יהיה תקציב, גם חוק גיוס יצליחו למרוח את ה… להוביל את החרדים.

עודד: כן? יהיה תקציב?

דפנה: יהיה תקציב, יהיה תקציב, ויצליחו גם למרוח ולמשוך את החרדים עוד תקופה, אבל יכול מאוד להיות שיגיע רגע שבו החרדים יבינו, שפשוט עושים מהם צחוק. בשביל שזה לא יהיה תקדים, ומעתה זה יהיה הנורמלי החדש שהם לא מקבלים באמת את ציפור נפשם, זה בסוף ציפור הנפש של רוב חברי הכנסת החרדים, הדבר הזה עוד יכול לעשות לו נתניהו צרות צרורות בהמשך.

עודד: מה את חושבת, שרי?

שרי: אני מאלה שמאמינים שמי שיביא לחרדים חוק גיוס, ומי שיכיר בלומדי התורה, זה דווקא גוש השמאל. מרכז, שמאל, אני לא יודעת אם בראשות יאיר לפיד, או בראשות נפתלי בנט, או ברשות נציג אחר שיקום לשמאל, ואני שומעת על כל מיני התארגנויות… בסוף הם, כמו שבן גוריון הבין בשעתו, הם יבינו, ואז החרדים יגידו, ‘כל טוב נתניהו, היה נעים מאוד, אתה לא סיפקת לנו את הסחורה, היה לנו רע בממשלתך’, והם אומרים את זה ‘היה לנו רע בממשלתך’, לדעתי שמה ימצא הפתרון. בסוף יכירו בקבוצת לומדי תורה, דווקא השמאל החילוני הוא זה שיגיד לחרדים, ‘אתם יודעים מה? מדינה יהודית, אתם תשמרו על הדמוקרטיה שלנו, אנחנו נשמור על היהודית שלכם, יאללה בואו ביחד.

עודד: גישה מעניינת, בלי ספק.