מהשירות האזרחי לכס הרבנות: סיפורו של אברך שהפך לרב בשב”ס

הסיפור של הרב שמואל בן הרוש מתחיל כאברך משי טיפוסי, השוקד על מכסת לימודיו בין כתלי הכולל, שם הוא נבחן בהצלחה על מבחני הרבנות הראשית וקיבל תעודת ‘יורה יורה’ וכושר לרב עיר.

הוא לא ציפה שההצעה הבאה תעלה על שולחנו: “השנה אז הייתה 2013 כאשר נוסד לראשונה המסלול של השירות האזרחי”, הוא מספר. “מכר שלי הציע לי דבר מה לא שגרתי, להצטרף למסלול השירות האזרחי, שאז היה זר ולא מוכר”.

המשרה שהוצעה לרב שמואל הייתה: עוזרו של רב בתי הסוהר במחוז מרכז, הרב אייל סלמן, שכיום מכהן כרב הראשי של שירות בתי הסוהר בישראל.

הוא מיד זיהה את הפוטנציאל הגדול שהתפקיד טומן בחובו, אך כמי שהיה רגיל להיות ספון מבוקר עד ליל בין ספרים ולמדנים הוא התחבט בינו לבין עצמו מה הדבר הנכון לעשות.

“במצב כזה הולכים להתייעץ עם גדולי הדור”, הוא אומר. “אז הלכתי לקבל את עצתו של הרב אדלשטיין, שהורה לי לקחת את השליחות בלי ספקות ולתרגם את האור של בית המדרש לעשיה של חסד למען הכלל ולמען שיקום וקידום החלמתם של האסירים”.

אל כסא הרבנות

כך התחיל הרב שמואל את דרכו בשירות האזרחי במסגרת שירות בתי הסוהר. לאחר שנתיים של שירות משמעותי בהתנדבות, האופק המקצועי כבר היה פתוח בפניו. “ברגע שמכירים אותך ואת העבודה שלך במערכת”, הוא מסביר. “יש לך עדיפות על פני שאר המועמדים למגוון של משרות נחשקות בארגון בו שירתת. כיון שהחזקתי תעודת יורה יורה והסמכה לרבנות – מצאתי את עצמי ממונה למשרת רב בית סוהר קישון ליד חיפה”.

את משרת הרבנות הרב שמואל מוביל ביד רמה, הוא עובר בין בתי הסוהר במחוזות השונים ברחבי הארץ, בהם הוא מטביע את חותמו התורני. עד שהוא מגיע להחזיק במשרה הבכירה שחולשת על תחום הרבנות בכל בתי הסוהר בישראל – ראש תחום כשרות ושירותי דת.

“מדובר בתפקיד עם אחריות עצומה”, הוא מסביר. “מדובר על מערך כשרות אדיר שמפקח על כלל המטבחים של שירות בתי הסוהר בישראל גם לאסירים וגם לסוהרים. מדובר על 60 מטבחי ענק שפזורים ב-40 מתקני כליאה לכל אורכה של הארץ ונדרשים להנפיק 70 אלף מנות מדי יום ביומו לאורך כל השנה כולה”.

את המשרה הזאת הרב שמואל אינו מוביל לבדו כמובן, תחתיו פועלים 25 משגיחי כשרות ו-120 נאמני כשרות, שהם בעצם אסירים שקיבלו הכשרה ייעודית כדי לסייע בעבודות ההשגחה השוטפת. בנוסף לכוח האנושי, מערך הכשרות בהובלתו מפעיל מרכז בקרה ושליטה טכנולוגי באמצעות 350 מצלמות אבטחה שפזורות בנקודות שונות בבתי הסוהר ונועדו להבטיח את ההקפדה המהודקת על כללי הכשרות.

להיות יהודי שומר תורה ומצוות בין כותלי המאסר זה לא דבר קל. השליחות הגדולה של הרב שמואל אינה מסתכמת בהובלת מערך הכשרות, לצד זה הוא מוביל את כל מערך שירותי הדת לאסיר שנועד לאפשר ניהול שגרת חיים דתית תקינה: תשמישי קדושה, מענה הלכתי וליווי בתקופות אבל ושמחה. הכל מסופק על ידי מערך משומן ומשוכלל של רבנים הזמינים לכל צורך של האסיר.

למנוע את הפשע הבא

ההשפעה החברתית של רב בשירות בתי הסוהר היא עצומה וחורצת גורלות, אסירים רבים נמצאים במשבר ומחפשים להתקרב יותר למסורת ישראל סבא, כמובן שבמצב כזה הכתובת הראשונה היא הרב של המתקן שזמין להם באופן מיידי.

“מעבר לכך”, הוא מסביר דבר מדהים, “יש לאסירים אפשרות לקבל סלי שיקום שנועדו לאפשר להם לבנות את עצמם מחדש ולעלות חזרה אל דרך המלך – את התוכנית מובילים במסירות העובדים הסוציאלים של שב”ס, אך הרבה פעמים הרב נכנס לתמונה במסגרת קבוצת טיפול תלויית תרבות ולוקח חלק פעיל בהליך השיקומי”.

כעת הוא עוצר ומציג נתון מדהים: “מקרב האסירים שעוברים את הליכי השיקום הסטטיסטיקה היא ש38% חוזרים בסופו של דבר למחוזות הפשע, אולם, מקרב  אלה שעברו את תהליך השיקום במעורבות רבנית 14% בלבד חזרו לסורם. כך שהלכה למעשה ניתן לומר שעבודתו של רב בשב”ס מצמצמת דרמטית את שיעור הפשיעה בישראל”.

קריאה אל הדגל

על המקפצה האדירה שהשירות האזרחי מעניק לצעירים חרדים מעיד ברוך גרינוולד, רכז אזורי בארגון ‘חברים’ שנועד לבנות מעטפת הגנה והתאמה עבור בן השירות החרדי.

ברוך גרינוולד

“כדי שאברך חרדי יוכל להיות רגוע במסגרת השירות, הוא צריך לראות שיש  מישהו כמוהו שרואה את העולם באותם צבעים ובאותה השקפת עולם ודואג לצרכים הייחודים לו בכל מסגרות השירות”, מסביר ברוך.  “אני התחלתי את דרכי בארגון לפני שנה וחצי, באותו זמן הארגון יצא תוכנית אדירה לבניית אופק תעסוקתי ומקצועי לכל בן שירות במקביל לעבודת השירות השוטפת, כך שכל חרדי שבא להיות בן שירות יוכל לצאת עם כלים מקצועיים שלא נופלים ברמתם מכל אחד אחר מהמגזרים השונים.

“בן שירות מקבל ליווי צמוד שלנו הרכזים שדואגים לצרכים שלהם ולגיבוש הכלים המקצועים שישרתו אותם בעתיד כמו קורסים ללימודי אנגלית ולכתיבת קורות חיים. בפרט אלה שעושים את השירות בגופי הביטחון מקבלים אופק תעסוקתי ממשי, כיוון שבדרך כלל הארגונים מאוד רוצים שאותם בני שירות ימשיכו אצלם את העבודה לאחר תום תקופת השירות”.

ברוך מסכם בנקודה רגישה ואומר: “כולנו יודעים שיש מציאות מורכבת במדינה בכל הנושא של הנשיאה בנטל והמגזר החרדי. המגזר החרדי מוביל בהתנדבות בשלל ארגוני החסד, אבל מול הארגונים הביטחוניים יש פחות ביטוי וייצוג של המגזר. השירות האזרחי כיום פתח דלת נדיבה מול כל הארגוניים הביטחוניים החל ממשטרת ישראל או כבאות והצלה ועד לשירות משמעותי בשירות הביטחון הכללי והמוסד. אנחנו שם כדי לשמור ולאפשר את השמירה על הצביון היהודי הראוי לצד האפשרות לקיום שירות משמעותי באותם גופים”.

את התמונה משלים מנכ”ל השירות האזרחי ראובן פינסקי: “סיפורו של הרב שמואל בן הרוש הוא דוגמה מובהקת למה שאנחנו מתכוונים כשאנחנו מדברים על שירות אזרחי משמעותי עם אופק תעסוקתי. השירות הוא לא רק תרומה חשובה למדינה, אלא גם מקפצה אמיתית לקריירה משמעותית, שגם זו תרומה משמעותית לא פחות לעתיד הכלכלה הישראלית. זו בדיוק הדרך שבה אנחנו רואים את העתיד של השירות האזרחי – גשר אמיתי בין קהילות, מסלול שבראש ובראשונה מהווה שירות משמעותי ותרומה למדינה, לצד רכישת כלים מקצועיים ודרך להשתלבות מלאה בכל תחומי החיים במדינה, תוך שמירה על הזהות והערכים”.