“גיליתי שההרוג בתאונה הוא הבן שלי, הקצין לקח לי את האקדח”

סגן-ניצב יוסי אביטן, ראש אגף התנועה במחוז דרום, שהוקפץ לזירת תאונה קטלנית ביום ראשון לפנות בוקר וגילה שבנו לירון ז”ל הוא ההרוג, שוחח הערב (שלישי) עם רועי ינובסקי מ’כאן חדשות’ – וסיפר על הטרגדיה הקשה.
“במשך 30 שנה הצלתי המון אנשים בכביש, וגם השוטרים שלי. את הבן שלי במלחמה הזאת לא הצלחתי להציל”, אמר. “למלחמה הזו אין שם. היא לא גזירת גורל, חייבים לעשות משהו לעצור את זה. אסור לנו לקבל את זה”.
הוא הוסיף: “אם אצליח להציל אדם אחד בכביש זה אולי יספק לי קצת נחמה שאני מחפש ברגעים הקשים האלה. 30 שנה שאני מתעסק בזה, ועכשיו זה פגע לי בבית. אני לא רוצה שזה יקרה בעוד משפחה”.
אביטן מתייצב כבר שנים רבות בכל זירת תאונה קטלנית בדרום הארץ וחוקר אותה, מפקד על מבצעי אכיפה ועושה הכול כדי למנוע את הקורבן הבא. במשך השנים חשש מתרחיש שבו אסון ידפוק על דלת ביתו, אך לא תיאר לעצמי שיעמוד מול הטרגדיה כשיוקפץ לזירת תאונה באמצע הלילה – ויגלה שם שההרוג הוא בנו בן ה-17.
בריאיון סיפר אביטן על הרגעים שבהם הבין כי לירון נהרג.
“הגעתי לזירה והשוטרים נתנו לי סקירה. אמרו לי שההרוג שחילצו מתחת לאוטובוס נמצא באמבולנס, הם יצאו מהאמבולנס ולא רצו לדבר איתי, ואז ניגשו לקצין שהגיע איתי. הקצין בא אלי, לקח לי את הנשק, את האקדח האישי שלי, ואמר לי שלפי הפרטים שנתת לנו זה עונה לתיאור.
“הוא אמר לי שכדאי שבשלב הזה לא אראה אותו. ביקשתי שיראו לי לפחות את התלתלים השחורים שלו. הם גילו אותם מעל לשקית, נתנו לי לראות, ודאגו להחזיר אותי הביתה”.
שיחתם האחרונה של האב ובנו הייתה בצהרי שבת, כשהסיע אותו לתחנה המרכזית בבאר שבע. משם עלה לירון על אוטובוס להופעה בתל אביב. יוסי, שמכיר היטב את הנעשה בכביש היה רגוע כשביקש שבנו יעשה את הדרך בתחבורה הציבורית.
“מהניסיון שלי, אוטובוס זה דבר בטוח. הוא אחד הכלים הבטוחים בכביש. בדרך לתחנה המרכזית אמרתי לו ‘המצב מתוח’ ונתתי לו תדרוך מה לעשות אם ייקלע לאירוע ביטחוני”.
בשעה 02:00 לפנות בוקר קיבל סנ”צ אביטן התראה על תאונה קטלנית בכביש 40 ויצא לפקד על הזירה.
“התארנתי לצאת לזירת התאונה ורגע לפני שאני יוצא עולה בי החשש שלירון צריך לחזור באוטובוס. חייגתי אליו ואז הרגשתי לא נעים וניתקתי. חשבתי שהוא ישן. שלחו לי בינתיים תמונה מהזירה. ראיתי שזה אוטובוס ציבורי, קו 469 של מטרופולין מתל אביב לבאר שבע, ועלה בי חשש נוסף. חייגתי אליו שוב והוא לא ענה”.
תגובות
אין תגובות