הדיינים ביטלו צוואת צעירה שרצתה לשרוף גופתה בשוייץ

בית הדין הרבני הגדול קבע בערעור שהוגש על החלטת בית הדין הרבני האזורי באריאל, כי בקשת צעירה שהתאבדה לשרוף את גופתה - לא תתבצע.

ונהפוך הוא: איך חוזרים הביתה במהירות בשושן פורים? • כל המידע

סיפור המעשה: צעירה בת 31, ילידת ישראל, נמצאה ללא רוח חיים בעיירה סנט מוריץ שבשווייץ, לאחר ששמה קץ לחייה. בסמוך לגופת המנוחה נמצא דרכונה הישראלי והצוואה אשר נחתמה על ידי המנוחה בפני נוטריונית בישראל כשבועיים וחצי קודם לכן - בה הורתה המנוחה כי אם מותה ייקבע בשווייץ "תובא גופתה לשריפה בסמוך למקום התרחשות המוות ובמהירות".

בצוואתה כתבה הצעירה, כי האפר יאוחסן בשווייץ עד שאחיה יאסוף אותו באופן אישי בתוך שלושים יום ממועד המוות. כמו כן הורתה הצעירה כי אמה תהיה מנהלת עיזבונה ויורשתה היחידה.

הליך קיום הצוואה נפתח בבית הדין הרבני האזורי באריאל. אם המנוחה הצהירה בדיון כי בתה סבלה מ"קשיים נפשיים רבים, מדמיונות וחזיונות שווא ולא הייתה שפויה בעת חתימת הצוואה".

לאחר הדיון החליט בית הדין כי המנוחה לא הייתה כשירה לקבל החלטות בענייני ירושה וגופה ועל כן הצוואה בטלה, וכי יש להורות על הטסת גופת המנוחה לישראל בהקדם האפשרי.

אלא שפרקליטות המדינה הגישה ערעור על פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי לבית הדין הרבני הגדול. הפרקליטות טענה, כי לבית הדין הרבני אין סמכות לדון בנושא שריפת הגופה והטיפול בה.

מנגד, האם טענה שהצוואה כולה בטלה שכן בעת כתיבתה, בתה לא הייתה כשירה לקבל החלטות מעין אלו. כמו כן בקשה האם להביא את בתה לקבר ישראל בין היתר כדי שהמשפחה תוכל לפקוד את קברה.

בפסק דינם קבעו הדיינים הגאונים - הרב שלמה שפירא, הרב ציון לוז והרב צבי בן יעקב - כי בני משפחת המנוחה, כמו גם אביה החולה, החפצים להביאה לקבורה בארץ, אינם מחויבים לפעול בניגוד לאמונתם ולממן את שריפת גופת בתם, קל וחומר כשלשיטתם הציווי נעשה מתוך טירוף הדעת והתערערות נפשית המשליכים על תוקף הצוואה.

בפסק הדין ציינו הדיינים כי מטרת הערעור לא ברורה - מה האינטרס של הפרקליטות למנוע את רצון הורי המנוחה להביאה לקבורה?

בפסק דינם ציינו הדיינים: "מדינת ישראל משקיעה משאבים רבים להשבת גופותיהם של הנרצחים והחטופים במלחמה וזאת במטרה להביאם לקבר ישראל כמנהג ישראל מדורי דורות... כאשר במצב זה ובתקופה זו משקיעה הפרקליטות מאמצים במניעת הבאתה של בת ישראל לקבר ישראל נגד תחנוניה של הוריה ומשפחתה".

לבסוף קבעו הדיינים כי הערעור נדחה. הצוואה בטלה ויש להביא את הצעירה לקבר ישראל. כמו כן פסקו כי על הפרקליטות לשלם לאם של הצעירה המנוחה 30,000 שקלים להוצאות המשפט.