בנק ישראל הודיע היום (ב’) על הותרת הריבית במשק לחודש נובמבר על כנה ברמה של 0.25% – ורומז כי ייתכן שישיק תוכנית הקלה כמותית בהמשך.
“הוועדה המוניטרית סבורה שהשפעות הפחתות הריבית האחרונות, לרמה של 0.25%, טרם באו לידי ביטוי מלא בפעילות ובאינפלציה, והחליטה להותיר החודש את הריבית ללא שינוי”, נכתב בהודעת הריבית. “בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו, ויבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים על מנת להשיג את מטרותיו”. בכך רומז הבנק כי ייתכן שישיק תוכנית הרחבה כמותית כמו רכישות אג”ח בעתיד.
“סביבת האינפלציה המשיכה לרדת החודש”, נכתב בהודעה. “לפי האינדיקטורים שנוספו הפעילות ברבעון השלישי האטה ואולי אף ירדה, בעיקר בשל מבצע ‘צוק איתן’. לאור הפחתות הריבית והתחזקות הדולר בעולם, השקל נחלש החודש ב-2.8% במונחי השער האפקטיבי. המשך הפיחות יתמוך בהתאוששות היצוא ובהחזרת האינפלציה אל תוך היעד”.
אנליסטים בשוק ההון ציפו כי בנק ישראל יפחית את הריבית ל-0.1%-0.15% וכמו כן שהבנק ירמוז על כוונתו להשיק תוכנית הקלה כמותית. כעת, לאחר פרסום הודעת הריבית, האנליסטים מעריכים כי בנק ישראל מודה למעשה שהורדת הריבית כבר לא אפקטיבית ומכין את הקרקע להקלה כמותית.
“השאלה המעניינת ביותר שעולה מהחלטת הריבית של בנק ישראל היא האם ההחלטה התקבלה כי בבנק מעדיפים לחכות ולראות כיצד משתנה התמונה הכלכלית בימים של אחר ‘צוק איתן’, הפחתות הריבית הקודמות והיחלשות השקל או שמא בבנק ישראל מבינים כי להפחתת ריבית נוספת לא תהיה כנראה השפעה בכל מקרה על מצב המשק”, מסר אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות. “אנו נוטים לחשוב שמדובר על שילוב בין התשובות ולראיה, בפסקת הסיכום של ההודעה בנק ישראל הוסיף כי ‘יבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים על מנת להשיג את מטרותיו’.
“במילים אחרות, בנק ישראל מעדיף לחכות ובמידת הצורך, מכיוון שהריבית כבר לא אפקטיבית, יפעיל כלים לא קונבציוניאליים כמו הרחבה כמותית. בהסתכלות קדימה, סביבת האינפלציה צפויה להוותר נמוכה עוד זמן רב. אמנם, האינפלציה הנמוכה היא תוצאה גם של מדיניות הממשלה והתגברות התחרותיות במשק, מגמות עליהן בנק ישראל לא יכול (וגם לא צריך) להשפיע אך על מנת לעמוד ביעדיו יתכן בהחלט שבחודשים הבאים אכן נראה את בנק ישראל מפעיל כלים חדים להקלה על הסביבה המוניטארית במשק”.
“בנק ישראל בדרך למקומות חדשים ואגרסיביים”
“במחסן התחמושת של בנק ישראל כמעט ואזל לחלוטין נשק הריבית וכנראה שזו הסיבה להחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי”, מסר שמואל בן אריה, מנהל המחקר בקבוצת פיוניר. “מעניין מאוד לראות מה יקרה במידה ומדד המחירים לא יתרומם והביקושים יישארו נמוכים. בעקבות הודעת זו של בנק ישראל שישתמש בכלים השונים העומדים לרשותו, אנו מבינים כי הוא מכוון למקומות חדשים ואגרסיביים יותר עם אקט של הרחבה כמותית. מטרת בנק ישראל בשמירה על סביבת ריבית כה נמוכה היא להוזיל את הכסף ולגרום לציבור לצאת ולצרוך, ובכך לעודד את הכלכלה המקומית”.
בהודעת הריבית סיפק בנק ישראל רמז לכך שהכלכלה הגיעה אולי לנקודת מפנה ומכאן הצמיחה תתחזק: “במדדי האמון לא חלה הרעה משמעותית למרות מבצע ‘צוק איתן’, ובמדד מנהלי הרכש נרשם שיפור”.
“למרות הציפיות בשוק ההון להורדת ריבית, בחר בנק ישראל להמתין עם הורדה נוספת בריבית”, אמר אילן ארצי, מנהל השקעות ראשי בהלמן אלדובי. “למרות החולשה במשק, כלי הריבית כבר לא אפקטיבי והשפעתו על המשק אינה ניכרת, על בנק ישראל לחשוב על דרכים נוספות על מנת לתמוך מוניטארית בכלכלה וייתכן כי נראה הרחבות כמותיות בחודשים הקרובים”.
ממחלקת המחקר של אלומות ספרינט קרנות נאמנות מסרו כי “בנק ישראל תולה את ההחלטה לאי-שינוי בריבית בעליית שער החליפין הנומינלי, בציפייה שזה יתרום לעלייה באינפלציה וכן בכך שטרם הבשילו ההשפעות של הפחתות הריבית האחרונות. על רקע האפקטיביות האפסית של הפחתת ריבית נוספת טוב עשה בנק ישראל בהותירו את הריבית על כנה. טוב יעשה הבנק המרכזי אם יתן זמן מספיק להבשלת התהליכים המוניטריים וישקול היטב ובכובד ראש בטרם יפנה לשימוש ‘בכלים שונים’, קרי צעדים מוניטריים ‘לא קונבנציונליים’ אשר ההשלכות הבלתי רצויות שלהם על הפעילות במשק ותרומתם ליצירת בועות נכסים עלולות להיות מסוכנות”.