הכנסת פתחה היום את כנס החורף, המושב השלישי של הכנסת ה-19.
כנהוג, המושב נפתח בנאומים של יו”ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין, נשיא המדינה ראובן ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו”ר האופוזיציה יצחק (בוז’י) הרצוג.
ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס בנאומו למבצע צוק איתן, ואמר: “בפעם הקודמת שעמדתי כאן, היה זה לפני מבצע ‘צוק איתן’. במבצע הזה, אל מול מתקפת טרור נפשעת, מדינת ישראל הראתה לעולם כולו מהם נחישות, עצמה ואחדות. בקרב הזה, חיילינו סיכלו מתקפה רבת זרועות שתוכננה על ידי החמאס במשך שנים ארוכות. העברנו מסר ברור: מי שמנסה לפגוע בערינו ובאזרחנו ישלם מחיר כבד מנשוא”.
“הפלסטינים פועלים חד-צדדית בניסיון להכתיב לנו הקמתה של מדינה פלסטינית, הם עושים זאת לא כדי לסיים את הסכסוך, אלא כדי להמשיך אותו”.
נתניהו הוסיף: “הפלסטינים רוצים מדינה בלי שלום ובלי ביטחון. שלום יושג רק במו”מ בין הצדדים, וכל דרך אחרת רק תערער את היציבות. ישראל לא תסכים למדינה פלסטינית בלי הסדר שלום אמיתי, שיכיר בישראל כמדינת העם היהודי, ושיכלול סידורי ביטחון מוצקים כך שישראל תוכל להגן על עצמה בכוחות עצמה מול כל איום”.
“יש כאלה שאומרים לצאת ולשרטט גבולות ויהיה בסדר. ואני שואל, יהיה בסדר? כמו שהיה בסדר כשיצאנו מעזה? אולי נקבל כמה תת-מדינות? אולי נקבל רפובליקת דאע”ש? אני יודע שהשאלות האלה לא מעסיקות כמה פרלמנטרים באירופה וכמה פוליטיקאים אחרים, אבל אני לא מוכן להסתפק באמירות כלליות. אני לא ראש ממשלה של ‘יהיה בסדר’. מה שיקבע זה לא המילים היפות על הנייר אלא החיילים בשטח. ואני שואל מי יהיו החיילים הללו. מי ימנע ייצור רקטות בשכם ובג’נין? מי ימנע חפירות מנהרות מקלקיליה לעבר ישראל?”.
“אין ספק שנקבל מחמאות, ישאו אותי על כף ליומיים, אולי אפילו לחודשיים – אבל תוך זמן קצר נשלם ונקבל חיים פחות טובים. עלינו לעמוד בנחישות ובעוצמה מול הלחצים הללו.
“אני פונה אליך ח”כ הרצוג: מה שאמרתי עכשיו אינו פופולרי בבירות רבות, אבל האמת היא ששורש הסכסוך היה ונשאר הסירוב להכיר במדינת היהודים”.
בהתייחסו לבניה בירושלים והתנחלויות אמר נתניהו: “קיימת הסכמה רחבה בציבור שלישראל הזכות המלאה לבנות בשכונות היהודיות בירושלים ובגושי ההתיישבות. כל ממשלות ישראל ב-50 השנים האחרונות עשו זאת”.
“להגיד ליהודים לא לגור בירושלים?” שאל נתניהו. “למה? כי זה יחמם את האווירה? יש כאלה שעבורם אין עיתוי נוח לבנות בתים בירושלים או בחלקים אחרים של ארצנו, ואם זה היה תלוי בהם ב-65 שנים לא היינו בונים בית אחד”.
אבל הרצוג בחר לתקוף את נתניהו: “אין שלום, אין ביטחון, אין כלכלה, אין דיור, אין הכנסה ואין תקווה. אין סיבה להשאיר את נתניהו בשלטון, אתה מפחד ואתה מנותק. וכשהראש מנותק הממשלה מתפוררת. אתה מזמזם מדי בוקר את שורת המחץ: ‘הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם’. אבל הציבור שלנו לא מטומטם ולא מוכן להמשיך ולשלם. מי שישלם זה ראש הממשלה, שישלם בכסאו – ובקרוב”.
הרצוג הוסיף: “נתניהו חתום אישית על הרס יחסי ישראל עם ארה”ב. הוא הבטיח ביטחון – אבל בפועל בחוסר היכולת שלו לקבל החלטות, נתניהו מחלק את ירושלים דה פאקטו”.
ריבלין: “קראו לי ‘נשיא של חיזבאללה'”
ריבלין, שנואם לראשונה בכנסת כנשיא, התמקד בנאומו בשיח הציבורי ובמתקפות האישיות נגדו בשל ביקוריו בכפרים הערבים ואמירות שונות שלו בחודשים האחרונים.
“לא ניתנו לי שני ימי חסד, ואף לא יום אחד. אנחנו נפגשים כאן היום, אחרי קיץ קשה, כואב ומדמם. בקיץ הארוך הזה, ידענו להתאחד, מול אויב חיצוני. אבל בקיץ הזה הקדשנו גם לא מעט זמן לצערי, כדי לסמן אויבים מבית.”
ריבלין ציטט תגובות שהוטחו בו: “‘חתיכת יהודון שקרן’. כך הטיחו בי מבקריי, ועוד אמרו: ‘יימח שמכם סוכנים ערבים’. ‘לך תהיה נשיא בעזה’. ‘חנפן מסריח’. ‘נבלה סרוחה’. ‘אפס מאופס’. ‘בוגד, נשיא של חיזבאללה’. אלה הם רק מקצת הקולות, לדברי הרפש שהוטחו בי בעקבות דברים שאמרתי ואירועים שבהם השתתפתי. וכל העם, וכל נבחריו, רואים ושומעים את הקולות. אני מוכרח לומר, שהוכיתי תדהמה מהבריונות הקשה שזיהמה את הדיון.
בוודאי כל מי שיושב כאן, לימיני ולשמאלי, כמו רבים אחרים במדינת ישראל, חרדים כחילונים, ימניים כשמאלנים, משמשים כמטרה לחיצי הרעל הארסיים הללו, למילים הרעילות האלה”.
ריבלין הוסיף, “קשה היום שלא להרגיש שאנחנו מאבדים את היכולת לדבר אחד עם השני. אנחנו מאבדים לא רק את היכולת לדבר אחד עם השני בכבוד, אלא גם את המילים והערכים שהיו לנו לשפה משותפת.
“אני שואל את עצמי, ואתכם חברי הכנסת נבחרי הציבור, כיצד הגענו למצב שבו אמירות פשוטות על חיינו כאן, שבו השמעת דעות המבטאות את הערכים שהיוו עד לא מזמן את המכנה המשותף שלנו, זוכות לתגובות כאלה? כיצד ייתכן שביטוי של ערכי היסוד שלנו כאן, כמדינה יהודית ודמוקרטית, דמוקרטית ויהודית, נתפס בעיני אחדים כגבורה ובעיני אחרים כבגידה?”.
”אני שואל אתכם בכנות, איזו גבורה מצד אחד, ואיזו בגידה מצד שני, יכולות להיות בכך? האם יש כאן, בבית הזה מישהו שחושב ששריפת מסגד היא לא פשע? האם יש כאן מישהו שחושב שסקילת הרכבת הקלה בירושלים באבנים, שיידוי אבנים על רכבים יהודים, אינם פשע?”.
“אם מושגים כמו שוויון, הקשבה, כבוד האדם, ולחילופין, ירושלים בירת ישראל ואהבת ארץ ישראל, הפכו לנגועים פוליטית- אנה אנו באים?” קרא ריבלין . “אם מילים כמו שלטון החוק, דמוקרטיה, תרבות של מחלוקת, ציונות, התיישבות, הפכו לעילה לכתב אישום בבוגדנות או בפאשיזם- גם חוקה כבר לא תעזור לנו. במציאות כזאת, שבה גם המובן מאליו הופך כר להשתלחות נטולת רסן, הרי שגם אתם, אנחנו, היושבים כאן, מוכרחים לשאול את עצמנו, מה חלקנו בכך”.
יו”ר הכנסת: ירושלים לא תהפוך לבשר תותחים
אדלשטיין התייחס בנאומו למבצע בעזה ולטרור בירושלים: “המתקפות עלינו בעולם היו צפויות, אולם יש להצר על גורמים קיצוניים מבית, שמתוך קיבעון מחשבתי ודיבורים גבוהים ‘זכויות אדם’ מדוּמים, בוחרים להגן על מי שהפכו את מושגי ה’צדק’ וה’מוסר’ לבדיחה עצובה. הם מצדיקים את מי שמתעמרים בעמם שלהם ודנים אותו לעוד דור של עוני ושנאה”.
“ההצהרות האחרונות של יושב-ראש הרשות הפלסטינית לא תרמו דבר מלבד היותן דמגוגיה ודברי בלע מהסוג הנחוּת ביותר. אם חפצי חיים אנו באזור, עלינו לשוב ולומר, שגם באין פתרון מוחלט לסכסוך המדיני- יש ויש לנו כבר היום הרבה על מה לדבר ולשתף פעולה, בין היתר בתחומי המים, איכות הסביבה, הפיתוח והתשתיות”.
בנוגע לירושלים אמר אדלשטיין: “צריך לומר בקול ברור: ירושלים לא תהפוך לבשר תותחים, שכונות התפר לא ייהפכו לעוטף עזה, ולא נאפשר מצב שבו הנסיעה ברכבת הקלה תזכיר את ימי הנסיעה בשיירות ממוגנות בשער הגיא. העיר הזו חיה בשלום ובביטחון שנים ארוכות תוך שמירה על כבודם ותנועתם החופשית של כל אזרחיה באשר הם, וכזו היא חייבת להוסיף ולהיות.
“הצטערתי מאד לשמוע על החלטת עיריית תל אביב לבטל טיולי תלמידים לעיר הבירה, עם כל הכבוד לרצון המובן לשמור על בטחון הילדים, נדמה לי שיש כאן צעד אחד יותר מדי וגם מסר שלילי המשדר חשש מוגזם. המסר המקופל בהחלטה הזו- להדיר את רגלי התלמידים מעיר הבירה עד להודעה חדשה- הוא מסר שלילי של רפיון, וגם אם אין זו כוונת יוזמיו, ואני מקווה שההחלטה הזו תמותן ותבוטל בהקדם”.