תחקיר השב”כ: כך החמצנו את מתקפת חמאס – שיכולנו למנוע

שירות הביטחון הכללי פרסם הערב (שלישי) את עיקרי התחקיר על 7 באוקטובר, החושף כשלים קריטיים: איך חמאס הצליח להיערך בלי שישראל תשים לב, מה עמד מאחורי הכשל המודיעיני ולמה לא ניתנה התרעה?

על פי התחקיר, שב”כ לא זיהה את מתקפת חמאס כמתקפה רחבה עד לרגע הפריצה, ובכך כשל במשימתו למתן התרעה. המודיעין שהצטבר לא נותח כראוי, והארגון לא ייחס משקל מספק לסימנים המעידים על המתקפה המתקרבת.

שב”כ מנה את הסיבות המרכזיות לכשל:

• טיפול חסר במידע מודיעיני – תכנית “חומת יריחו” של חמאס זוהתה כבר ב-2018 וב-2022, אך לא עובדה לכדי איום ייחוס.

•  היעדר חלוקת אחריות ברורה עם צה”ל – שב”כ לא הבין את אחריותו בהתרעה למתקפה צבאית רחבה.

•  מיקוד לא נכון בתפיסת הסיכול – שב”כ התרכז במניעת טרור ולא נערך לאיום צבאי.

•  עיבוד מודיעין לקוי בליל 6-7 באוקטובר – לא בוצע ניתוח נכון של האינדיקציות המקדימות.

•  כשלים במנגנוני הבקרה – לא בוצעו בדיקות חיצוניות שיכלו להציף כשלים.

•  הערכת יתר של חוזק המכשול בגבול עזה – שב”כ האמין שצה”ל ערוך היטב ולא צפה קריסת ההגנה.

•  התמקדות בהבערת יהודה ושומרון – הארגון העריך כי חמאס יתמקד בזירת יו”ש ולא ישיק מתקפה כוללת מהרצועה.

התחקיר מציין כזרזים להחלטת חמאס לצאת למערכה גם את משקלן המצטבר של הפרות הסדר בהר הבית, היחס לאסירים הביטחוניים, והתפיסה כי החברה הישראלית נחלשה בגין הפגיעה בלכידות החברתית, על רקע הפגנות השמאל נגד הרפורמה המשפטית.

הסיבה שחמאס הצליח להתחמש ללא הפרעה:

תחקיר השב”כ מעלה כי חמאס הצליח לבנות כוח צבאי משמעותי הודות למספר כשלים ישראליים:

• מדיניות של “שקט תמורת כסף” – הזרמת כספים קטריים לחמאס אפשרה לו להתעצם צבאית.

• הרתעה ישראלית מתפוררת – מהלכי הממשלה אפשרו לחמאס להבין כי ישראל לא תנקוט בפעולות מנע.

• הימנעות מפעולות התקפיות יזומות – צה”ל ושב”כ נמנעו מתקיפות עומק, מה שאפשר לחמאס להיערך למתקפה.

האם הייתה התרעה בליל 7 באוקטובר?

סביב השעה 01:00 בלילה, שב”כ פרסם דוח מודיעין שהעריך כי חמאס אינו מעוניין בהסלמה.

בדוח נכתב: “רצף סימנים אשר לחומרה מצביעים על היערכות חמאס לחירום. לצד האמור, בשטח אינדיקציות לשגרה וכן שמירה על הריסון, כאשר ברקע החל “הסכם ההבנות” ומוערך כי חמאס אינה מעוניינת בהסלמה וכניסה למערכה בעת הנוכחית”.

ב-03:03 הועברה התרעה כללית על פעילות חריגה של חמאס, אך היא לא פורשה כהכנה למתקפה רחבה. עד 04:30 הוצתו 45 “סים” (רשתות תקשורת של חמאס), אך האירוע לא זוהה כהכנה למתקפה. דיון חירום שנערך בשב”כ בשעה 04:30 הצביע על חשש לחטיפה נקודתית – אך לא הוערך כי מדובר במתקפה כוללת.

בשב”כ מוסיפים, כי צוות לוחמים שנשלח לדרום החל להיערך למול נקודות חדירה אפשריות לשטחנו, זאת כמענה אל מול אפשרות לפיגוע חדירה/חטיפה.

מה עשה שב”כ אחרי שהמתקפה התחילה?

עם פרוץ המתקפה, שב”כ פעל במהירות: הקים חפ”קים לניהול משבר החטופים, זיהוי נעדרים וסיכול חוליות פשיטה. ניהל חקירות של מחבלי חמאס שנפלו בשבי, שהניבו מידע חשוב לכוחות הלוחמים.

תיאם פעולות עם צה”ל ואיתר חוליות מחבלים שחזרו לרצועה לאחר המתקפה. הוציא כוחות ייעודיים לזירות לחימה שונות, כולל לצפון, למקרה של חדירת כוח רדואן מלבנון.

הלקחים המרכזיים והפעולות שכבר בוצעו:

כדי למנוע כשל דומה בעתיד, שב”כ מבצע רפורמות מקיפות:

• הקמת יחידת בקרה על מודיעין התרעתי “און ליין” – לניתוח מידע בזמן אמת.

• שדרוג חטיבת המחקר – כולל הצבת מנגנון לבדיקת הערכות מודיעיניות. הקמת יחידת “כספי טרור” – בשיתוף עם צה”ל כדי לסכל מימון חמאס. הקמת מחלקת חקירות חדשה – לטיפול בעצורי חמאס מרצועת עזה.

• שינוי פריסת יחידות האיסוף ברצועת עזה – לשיפור המודיעין האנושי. יצירת מודלי התרעה חדשים – בכל יחידה סיכולית. חידוד חלוקת האחריות עם צה”ל – כך שצה”ל יישא באחריות להתרעה למלחמה.

שב”כ מסכם את התחקיר בקביעה חד-משמעית: הארגון לא הצליח להתריע על מתקפת חמאס, והכשל נבע משורה של החלטות מקצועיות וניהוליות שגויות. ראש השב”כ הדגיש כי השירות מחויב לתיקון הכשלים כדי למנוע אסון נוסף בעתיד.

ראש השירות רונן בר אמר לאחר שקיבל לידיו את התחקיר: “שירות הביטחון הכללי לא מנע את טבח 7 באוקטובר. כמי שעמד בראש הארגון, אשא עול כבד זה על כתפיי כל חיי.

“מהתחקיר עולה שאילו שב”כ היה פועל אחרת, בשנים שקדמו למתקפה ובליל המתקפה, הן ברמה המקצועית והן ברמה הניהולית, הטבח היה נמנע. זה לא תו התקן שציפינו מעצמנו והציבור מאיתנו. התחקיר מלמד כי בשב”כ לא היה זלזול ביריב, ההיפך – יוזמה לפעולה, חתירה למגע וניסיון לגדוע את האיום בעודו באיבו, ולמרות זאת כשלנו”.

התחקיר הועבר לראש הממשלה, וצפויים דיונים נוספים בממשלה ובמערכת הביטחון בנוגע להפקת הלקחים ולהיערכות עתידית.

הפרשן הצבאי על התחקיר: “כשלנו, אבל…”

דורון קדוש, הכתב הצבאי של גל”צ כתב על התחקיר התרשמות אישית:

שב”כ ניצל היטב את היותו ארגון חשאי, כדי לפרסם לציבור הישראלי מסמך “עיקרי תחקיר”, שרובו ככולו – הטלת אשם בגורמים אחרים, ומיעוטו – פירוט של תקלות הארגון, הכשלים העמוקים שהיו בו, ופריסה כנה ואמיתית של העובדות במלואן.

המסמך שפרסם הערב שב”כ לציבור הוא אוסף של עובדות, שמבלי לחלוק על אמינותן – ניכר שנעשה מאמץ להוציא מהם שורה תחתונה אחת: “כשלנו, אבל”.

כשלנו, אבל הדרג המדיני אשם יותר כי הוא הוביל מדיניות של הכלה מול רצועת עזה.

כשלנו, אבל הדרג המדיני לא הקשיב לנו כל השנים כשדחפנו לבצע סיכולים ברצועה.

כשלנו, אבל אנחנו בכלל לא מתאימים לתת התרעה למלחמה וזו הייתה צריכה להיות מלכתחילה אחריותו של צה”ל. כ

שלנו, אבל לא הייתה ברירה כי חופש הפעולה שלנו בעזה נפגע ולא יכולנו לגייס מקורות כהלכה.

כשלנו, אבל אמ”ן אשם יותר כי הוא לא שיתף אותנו במידע בליל 7/10.

כשלנו, אבל בעצם כן התרענו לכל הגופים על כוונות התקפיות של חמאס ב-3 בלילה!

אתן דוגמה למספר נקודות בולטות לרעה בתחקיר:

1. השב”כ מציג את המסמך שהפיץ ב-3:03 בלילה, כמסמך “התרעתי” שהופץ לכל הגופים ושהיה צריך לשנות את ההיערכות המבצעית על הגבול. זה נכון בהחלט, אבל השב”כ לא מזכיר אפילו במילה את העובדה ששני אנשי מודיעין בכירים מטעמו, נכחו בדיוק באותה השעה (3 בלילה) בהערכת המצב של אלוף פיקוד הדרום, והדגישו שם כי קיימת סבירות נמוכה שמדובר בפעולה התקפית של חמאס, וממילא לא מדובר באירוע מיידי. אם השב”כ סבר שמדובר במידע התרעתי כה חשוב שדרש לשנות היערכות – מדוע שני נציגיו בהערכת המצב הפיקודית לא הוסיפו אף מילה על דבריהם של קמ”ן פיקוד הדרום וקמ”ן אוגדת עזה ואתגרו אפילו במעט? ומדוע השב”כ נמנע מלציין זאת?

2. זאת ועוד, אם השב”כ הפיץ “מידע התרעתי” בעל חשיבות כה גדולה ב-3 בלילה לצה”ל, למשטרה ולמל”ל – מדוע ראש השב”כ, שהיה ער באותו הלילה, לא טלפן לרמטכ”ל הרצי הלוי ואמר לו זאת? (אין זה כמובן מפחית במאום את האחריות על הרמטכ”ל הלוי או על צה”ל בנושא).

3. התחקיר מציג את עיקרי הערכת המצב של ראש השב”כ עם ראשי הזירות ב-4:30 לפנות בוקר. בתחקיר מוצג כי אחד התרחישים שעלו הוא תרחיש פשיטה או חטיפה של חמאס, אך מדוע התחקיר לא מציין מה יתר התרחישים שהוצגו באותה הערכת מצב? ומה מביניהם הוגדר כתרחיש הסביר יותר?

4. התחקיר מגולל ארוכות את כל התפיסות של שב”כ על חמאס ברצועת עזה, שאף אחת מהן (לכאורה, עפ”י התחקיר) לא נפלה לקונספציה: לא חשבנו שחמאס מורתע, חשבנו ששומר החומות הוא ניצחון חמאסי מובהק, המלצנו לחסל מחבלים בעזה והתרענו בפני הדרג המדיני כל הזמן על פגיעה בהרתעה. מבלי להטיל ספק באמינותו של אף אחד מהסעיפים, ייתכן שאף לא סעיף אחד בתחקיר מציג תפיסה שגויה של שב”כ על חמאס בעזה בעשור האחרון? איך ניתן להסביר את הפער הבלתי נתפס בין כל כך הרבה תפיסות “נכונות” ו”מפוכחות” שמציגים בשב”כ, לבין העובדה ששב”כ תמך במהלכי הדרג המדיני ברצועת עזה בשנים האחרונות? (ראש השב”כ תמך בצעדים אזרחיים לרצועת עזה, תמך ב”הבנות” שהושגו גם זמן קצר לפני 7/10 ותמך גם בהכנסת הפועלים).

5. אם שב”כ חשב ש”שומר החומות” הוא ניצחון חמאסי מובהק – איך מסבירים שם את דברי ראש השב”כ נדב ארגמן בסיומו של המבצע: “המבצע הזה לא דומה למבצעים קודמים מבחינת המכה שקיבל חמאס. המבצע הזה יכול להיות מבצע משנה מציאות. כללי המשחק השתנו, חמאס שלפני המבצע לא דומה לחמאס של היום שאחרי”? (הדברים נאמרו בהצהרה לתקשורת ב-21.05.2021).

6. מדוע השב”כ לא מזכיר אפילו במילה בתחקיר שלו את סוגיית הכנסת הפועלים מרצועת עזה? נזכיר: תפקידו של שב”כ היה לאבחן ביטחונית כל פועל ופועל שנכנס לארץ ולאשר זאת. עד היום, שב”כ לא מסר כל מידע על השאלה שנותרה פתוחה: האם הפועלים שנכנסו לישראל סייעו לחמאס ואספו מודיעין? האם מתחת לאף, ובאישור השב”כ, הפועלים האלה הפכו לסוכנים של חמאס בשטח ישראל?

7. בסוגיית היומינט, שב”כ מציין את הקשיים בהפעלת סוכנים מנגד ברצועה, אך עדיין טוען כי השב”כ החזיק במקורות רבים ברצועה גם ערב 7/10 ולא משיב על השאלות הבאות: האם מקורות אלה מסרו מידע שגוי שהטעה את השב”כ? האם ייתכן שחלק ממקורות אלה שימשו סוכנים כפולים של חמאס? איך ייתכן שבלילה אחד, שלושת אלפים מחבלי נוחבה יוצאים מהבית, מתארגנים, זזים, ולמרות כל כך הרבה תזוזות ברצועת עזה – איש ממקורותיו של השב”כ לא ידע להרים טלפון למפעילו ולספר לו על התרחשות חריגה כלשהי? למרבה הצער, התחקיר לא פותר תעלומה זו.

לסיכומו של דבר, אגיד שוב: אין הדברים האמורים מפחיתים מאחריותם של הדרג המדיני ושל צה”ל ולו במאומה. אחריות, אשמה, כשלים ותקלות, לצערנו יש לכולם, ולמכביר. אך אי אפשר להתעלם מהעובדה שחלקים ניכרים בתוך מסמך התחקיר של שב”כ עוסקים בכשלים של אחרים, ובהפניית האצבע המאשימה לגורמים שאינם השב”כ.

המסמך מצייר את שב”כ כמי שלא היה שבוי בקונספציה, מסמן עובדות חלקיות בלבד, ומשמיט עובדות אחרות שפחות מתיישבות עם הקו הכללי.

אחרי 16 חודשי המתנה ארוכים, שב”כ, שכשל, יכול היה לספק לציבור הישראלי תחקיר נוקב יותר, הגון יותר, שיש בו לקיחת אחריות מלאה, ובלי “אבל”. לצערי, זה לא נעשה.

הפרשן הפוליטי על התחקיר: מה הסיפור של הצנזורה?

הפרשן הפוליטי עמית סגל כתב  על התחקיר:

תחקיר השב״כ על הכישלון ב-7.10 לוקח אחריות ארגונית על המחדל, אך במקביל מטיל את האשמה על הממשלה, עם רמזים ברורים לנתניהו ובן גביר.

התחקיר מונה חמש סיבות אסטרטגיות שהובילו למחדל:

1.מדיניות של שקט שאפשרה לחמאס התעצמות מאסיבית.
2. הזרמת כספים קטרים והעברתם לזרוע הצבאית להתעצמות.
3. כרסום מתמשך בהרתעה של מדינת ישראל.
4. ניסיון להתמודד עם ארגון טרור על סמך מודיעין והגנה תוך הימנעות מיוזמות התקפיות.
5. משקלם המצטבר של הפרות בהר הבית, היחס לאסירים והתפיסה כי החברה הישראלית נחלשה בגין הפגיעה בלכידות החברתית, כל אלה היוו זרזים להחלטה לצאת למערכה.

באשר לסימים: ב-5/10 בשעות הערב הופצה ידיעה ראשונה לגורמים הרלוונטיים בצה”ל על אינדיקציה לפתיחה של סימים בצפון הרצועה. עד 7/10 בשעה 04:30 הושמשו בהדרגה כ-45 סימים. לשם השוואה ובכדי להסביר את הרקע שנלקח בחשבון בקבלת ההחלטות בליל ה-7/10 – בחגי תשרי 2022 הושמשו 38 סימיםוברמדאן 2023 הושמשו 37 סימים. כאמור, בשני המועדים הללו בחמאס לא יצאו לפיגוע/מתקפה.

שב״כ מודה גם במחדל הפעלת הסוכנים האנושיים כפי שפרסמתי שלשום: התקיימו פערים בגיוס ובהפעלת מקורות אנושיים (יומינט) באופן שיכול היה להעיד או להתריע על מהלך חריג ברצועת עזה.

ברקע הדברים, בשנת 2018 – מבצע שנחשף בחאן יונס ומבצע סיכול פעיל חמאס מכווין בינאזורי –  חשיפת רוחב ופגיעה משמעותית בתשתית היומינט. למרות שחלה התאוששות ומקורות גויסו בהיקף גדול, התקשה שב”כ למצות את יכולות היומינט וזאת בשל מגבלות הפעילות ברצועת עזה, אשר הציבו משוכה גבוהה מאוד לגיוס ולהפעלה של מקורות חיים, במשך שנים ובמיוחד בשנים האחרונות.

שב”כ טוען להגנתו שראה ב”שומר חומות” ניצחון חמאסי מובהק ועם כניסתו של ראש השירות לתפקיד באוקטובר 2021, במסגרת עבודה אסטרטגית שבוצעה נכתב לדרג המדיני בין השאר: “אין להסכים לקיומה של ישות אח”סית (אחים מוסלמים) בעלת יכולות צבאיות וקשר לציר שיעי – סמוכת גבול ברצועת עזה. זאת על ידי שילוב של מהלומה צבאית, הפחתת ההברחות ומנגנון שיקום מצרי המונע התעצמות צבאית”.

לא בשולי הדברים: מה הסיפור של הצנזורה? אך שלשום פסלה לי את פרסום המועד המדויק שבו נדלקו הסימים הראשונים, כעת השבכ מספר שזה היה בחמישי בערב.

וזו לא המוזרות היחידה שלהם לאחרונה.