מושב נתיב עשרה, הצמוד למעבר ארז, היה הערוך ביותר מכל יישובי העוטף למתקפת חמאס ב-7 באוקטובר,
באופן קבוע, הייתה במושב כיתה של ארבעה לוחמי צה"ל מיומנים. הייתה בו גם כיתת כוננות שמנתה 36 חברים, כאשר כל כלי הנשק והציוד הוחזקו בבתיהם. למושב יש גדר, מצלמות ומכשירי קשר.
תחקיר צה"ל שפורסם היום (שלישי) על הקרב בנתיב העשרה קובע, כי צה"ל נכשל במשימתו להגן על היישוב במהלך המתקפה.
המחבלים חדרו למושב בכמה גלים, ביצעו מעשי רצח וחטיפות, וכוחות הביטחון התקשו להשתלט על האירוע בזמן אמת.
לפי התחקיר, כיתת הכוננות המקומית לחמה בגבורה וניסתה לבלום את מתקפת המחבלים, אך נתקלה באתגרים רבים, בהם פערי תקשורת, מיעוט כוחות והיעדר פקודות ברורות.
מסע רצח שנמשך כשעתיים
בגל הראשון, חדרו למושב שלושה מחבלים בלבד. נקבע כי הייתה התראה מספקת, בת כמה דקות, לרכז הביטחון על מנת שיארגן את כוח הכוננות. כבר בשלב הראשון של החדירה, הגיע כוח תגבור של מפקד גדוד 77 של השריון וסגן מפקד פלוגה - כך שבסך הכול היו במהלך ההתקפה 37 לוחמי צה"ל, לצד 25 חברי כיתת הכוננות, מול שלושה מחבלים בלבד.
למרות זאת, המחבלים ביצעו מסע רצח שנמשך כשעתיים, במהלכו רצחו 17 אזרחים מתוך אלף חברי המושב. שלושה מהנרצחים היו חברי כיתת הכוננות.
הרבש"ץ, שאמור היה לנהל את הכוחות, הסתגר בביתו במהלך הקרב ולא חתר למגע. הוא לא הפעיל את כיתת הכוננות לפי הנהלים והקפיץ אותה רק כעבור 19 דקות מרגע שקיבל את ההתרעה על החדירה.
בדקות הראשונות, חיל האוויר אף יצר קשר עם הרבש"ץ והעמיד לרשותו כלי טיס מאויש מרחוק לצורך תקיפה, אבל בשל העובדה ששהה בביתו, התקיפה לא הייתה מדויקת למקום שבו נמצאו המחבלים, והיא לא תרמה לשיבוש ההתקפה.
בתחקיר נקבע, כי גם תפקודו של מפקד גדוד 77 של השריון, שהיה מפקד הגזרה, היה לקוי. הוא לא ביצע פעולות שנדרשות ממג"ד, כך שמסע הרצח נמשך מבלי שהוא פעל באופן מקצועי לעצור את המחבלים.
התחקיר קבע: "צה"ל נכשל בהגנה על מושב נתיב העשרה בפרט, ועל הגנת מרחב יפתח בכלל".
בצה"ל סבורים כי בניגוד לקרבות האחרים ב-7 באוקטובר, תוצאות הקרב בנתיב העשרה הם מחדל שאסור היה שיקרה ואסור לעבור עליו לסדר היום.
בצה"ל הסבירו את גודל המחדל של הרבש"ץ והמג"ד: "שלושה מחבלים חדרו למושב. אם הם היו עובדים בצורה נכונה ותקינה, היינו עם מספר נפגעים נמוך, ואולי כנראה שגם בלי נפגעים".
מאות מחבלים שניסו לחצות את הגבול הצמוד למושב נכשלו בזכות כוח של גולני שירה לעברם ובזכות תצפיתנית שהכווינה לשם טנק. המחבלים לא הצליחו לפוצץ את החומה ונסוגו לאחר דקות לכיוון מעבר ארז.
עוד נקבע, כי חברי כיתת הכוננות היו אמורים להתארגן מיידית על ציוד צבאי שהיה בביתם ולבצע פעולת של הגנה היקפית. מרגע חדירת המחבלים, הם היו צריכים לחתור למגע ככוח אש גדול מול המחבלים.
התחקיר ביקר בצורה קשה את התנהלות הרבש"ץ במהלך האירוע ואף לפניו.
התחקיר העלה כי הרבש"ץ לא פעל באופן מקצועי גם לפני 7 באוקטובר, לא יצר קשר ולא קלט פיזית את כוח האבטחה הצבאי. הוא לא תדרך אותם, לא סיפק להם מכשירי קשר ומפות ולא ערך להם סיור להכרת המושב. כמו כן, הוא לא מימש את האחריות על הכוח - לא בתכנון ההגנה, ניהול הביטחון השוטף ולא בפיקוד על אירוע החירום.
לגבי מפקד הגדוד נכתב כי טעה כשלא חייב את הרבש"ץ לחבור אליו פיזית באופן מסודר ואפשר לו להישאר בביתו. נקבע כי הוא פעל באיטיות נוכח האירועים וכי ממפקד בכיר נדרש לבצע נוהל העברת מקל ולכנס את כוחות שתחתיו.
השתלשלות הקרב
בבוקר 7 באוקטובר היו במושב ארבעה לוחמי גולני ככוח אבטחה, שהורכב ממפקד כיתה, לוחם, קלע וחובש קרבי. הכוח היה בכוננות עם שחר משעה 05:30 בבוקר, כשהם חמושים על מדים ואפודי קרב.
כשירי הטילים החל ב-06:29, הם רצו לאזור החממות, מבלי לדעת שמתחולל טבח בתוך המושב. רק לקראת סוף האירוע, הזעיק אותם הרבש"ץ כדי לטפל בפצוע שהיה בביתו. רק בשלב זה הבינו בכוח, חלקית, את המתרחש במושב. אבל ההתערבות שלהם לא הגיעה לכדי השפעה ממשית.
בשעה 06:34 תצפיתנית זיהתה חדירת כלי טיס לנתיב העשרה. היא דיווחה מיד לרבש"ץ. בשעה 06:37, חבר כיתת הכוננות זיהה שני מצנחי רחיפה ממונעים באוויר. הוא ובנו, חייל בחופשה, ירו לעברם ולא פגעו. הוא דיווח על כך לרבש"ץ.
שלוש דקות לאחר מכן, ב-06:39, שלושה מצנחי רחיפה ממונעים נחתו בשלושה אזורים במושב. ככל הנראה, הירי מהקרקע הקשה עליהם את הנחיתה צמוד אחד לשני. התושב שלומי מולכו זיהה מחבל עם מצנח. הוא יצא עם אקדח ונרצח בחילופי אש עם המחבל.
רק ב-06:42, שמונה דקות אחרי שקיבל את ההודעות מהתצפיתנית ומחבר כיתת הכוננות, הרבש"ץ הוציא הודעה ראשונה לתושבים: "יש אירוע ביטחוני, להסתגר בבתים".
ב-06:46 המחבלים נעו למרכז המושב, תוך שהם מבצעים מסע הרג, יורים ופוגעים בכמה משפחות שהיו בביתן. סייר הלילה של המושב, דני וולך, וחבר כיתת הכוננות אורן שטרן ניסו לחתור למגע מול אחד המחבלים - שאיגף אותם, פגע בהם מאחור ורצח אותם.
ב-06:53, הרבש"ץ העביר פקודה לחברי כיתת הכוננות: "חברים, מחבלים ביישוב, ירי ביישוב, להוציא קנים ולהגן על הבתים והתושבים השכנים". ההנחיה שנתן להסתגר בבתים מנוגדת לפקודות ההגנה של היישוב, כפי שנקבע על ידי צה"ל.
ב-06:55 הגיעו חפ"קים של מג"ד גדוד 77 ושל סגן מפקד הפלוגה. ב-06:57 מפעיל כלי טיס מאויש מרחוק של חיל האוויר, שטס מעל המושב, התקשר לרבש"ץ, הציע לו לתקוף את המחבלים מהאוויר וביקש ממנו למקם אותו למטרות.
המג"ד יצר קשר עם הרבש"ץ וביקש שיחבור אליו בשער. הרבש"ץ התחמק ופתח את השער משלט רחוק. הוא השאיר את השער פתוח לאחר כניסת הכוח, בניגוד לפקודות.
כאשר החפ"קים של המג"ד וסגן מפקד הפלוגה הגיעו למרכז המושב, הם ספגו אש מאזור הבית של משפחת מולכו. הכוח נסוג לאחור כדי לשפר מיקום. אולם הוא לא ירד מהרכב, לא ביצע הסתערות ואיגוף על מקור הירי ולא חתר למגע כמצופה.
דקות אחר כך, שוב ספג הכוח של המפקדים ירי לכיוונו. גם אז, המג"ד לא חתר מייד למגע ולא ביצע טכניקות צבאיות בסיסיות שכל חייל ברמה בסיסית בצה"ל מחויב לבצע. הוא גם לא ביצע כינוס של כלל כוחותיו.
בשלב מסוים, אחד התושבים הבחין באחד משלושת המחבלים, פתח לעברו באש וחיסל אותו. שני המחבלים הנותרים המשיכו לטבוח, מבלי שמישהו מצליח לעצור אותם. לבסוף, הם חתכו את הגדר, יצאו מהמושב ונמלטו חזרה לעזה.
כעבור שעתיים, הגיע הגל השני של כשבעה מחבלים לא חמושים, דרך השער הפתוח. ארבעה מהם נתפסו על ידי אזרחים וחיילים ושלושה ברחו.
ב-17:15 החל פינוי התושבים מהמושב וב-20:00 בערב הגיעה סיירת צנחנים לתפוס עליו אחריות.
גדוד 77 התמודד בבוקר 7 באוקטובר עם שבעה מוקדי לחימה. הכוח העיקרי שניסה לחדור למושב נבלם בפריצה לשטח ישראל. התחקיר קבע כי כלל הכוחות לא פעלו על פי תנועה קרבית של "מעגל פתוח", המאפשרת למקסם את יכולות הראייה והירי של הלוחמים תוך שמירה על קשר ביניהם.
פלוגת העתודה רותקה בארז. היא הוצבה במקום בניגוד לתורת ההגנה של צה"ל, לפיה על כוח עתודה לשבת מאחור. לכלל הכוחות לא היה ציוד שובר שוויון כמו מקלעים, רימונים וטילי כתף.
מסקנות התחקיר: צה"ל לא היה ערוך
• צוות התחקיר מצביע על מספר כשלים מרכזיים: צה"ל נכשל בהגנה על היישוב – כוחות הביטחון התעכבו, והכוח הגזרתי לא הצליח להגיב במהירות.
• מסע הרצח יכול היה להיקטע מהר יותר – הגעת הכוחות הייתה מהירה יחסית, אך לא מספקת למול כמות המחבלים.
• כשלים בהפעלת כיתת הכוננות – חברי הכוננות היו מיומנים ומצוידים, אך עקב פקודות שגויות, רבים מהם נותרו בבתיהם ולא פעלו מיד.
• קריסת מערך התקשורת – פערי תקשורת בין הכוחות הצבאיים לרכז הביטחון המקומי מנעו קבלת תמונת מצב מדויקת.
• היעדר טכניקה קרבית מסודרת – הכוחות לא פעלו בשיטה מובנית לטיהור המרחב, מה שהקשה על השליטה באירוע.
• חוסר מענה מספק לאיום מצנחי הרחיפה – יש צורך בשיפור ההתמודדות מול חדירת מחבלים מהאוויר.
המלצות ולקחים: יצירת תיאום הדוק יותר
• שיפור המענה המיידי של כיתות הכוננות – יש לייצר מנגנון הפעלה מסודר שימנע עיכובים במקרים דומים.
• חיזוק הקשר בין כוחות הביטחון לכיתות הכוננות – יצירת תיאום הדוק יותר עם צה"ל והגדרת נהלים ברורים לאירועי חירום.
• עדכון תוכנית ההגנה ליישובים בעוטף עזה – שיפור פריסת הכוחות והתאמתה לאיומים רחבי היקף.
פיקוד צה"ל הודיע כי הממצאים נלמדו, ולקחים ייושמו לשיפור המוכנות הביטחונית ביישובי העוטף.
