הטרגדיה הגדולה של קיבוץ נחל עוז: לוחמי ימ"ס של משמר הגבול, לוחמי צוות טנק של גדוד 77, חברי כיתת הכוננות וכוח קטן של גדוד 13 של גולני הצליחו להדוף עשרות מחבלים בגל הראשון של מתקפת 7 באוקטובר. אלא שאחרי שלוש שעות הגיעו הגל השני והשלישי של מחבלי חמאס, שביצעו את מרבית מעשי הרצח והחטיפה.
תחקיר הקרב בקיבוץ נחל עוז מצביע על כשלים חמורים בהיערכות צה"ל ובתגובתו למתקפת ה-7 באוקטובר. צוות החקירה, בראשות אל"מ במיל ירון סיטבון, קבע: "צה"ל נכשל במשימתו להגן על קיבוץ נחל עוז".
לפי התחקיר, אם היה מגיע כוח תגבור קטן אחרי הדיפת הגל הראשון של המחבלים, היה ניתן להפחית ואף למנוע את נזקי המתקפה השנייה והשלישית על הקיבוץ.
המחבלים חדרו בהפתעה – כוחות צה"ל לא היו ערוכים
על פי ממצאי התחקיר, יותר מ-180 מחבלים חדרו ליישוב בגלים. בשלב הראשון, כוחות כיתת הכוננות ולוחמי הביטחון המקומיים הצליחו לבלום את המתקפה הראשונית, אך בהיעדר תגבורת צה"לית מהירה, המחבלים המשיכו להיכנס לקיבוץ ולבצע מעשי רצח וחטיפה.
בשעות הלחימה הראשונות נרצחו 11 חברי קיבוץ, בהם חברי כיתת הכוננות, ושמונה נחטפו לרצועת עזה, בהם צחי עידן הי"ד שנרצח בשבי והובא לקבורה. עומרי מירן שנחטף מהקיבוץ עדיין מוחזק ברצועת עזה כבר 515 ימים, וגופתו של ג'ושוע לואיטו מולל, סטודנט לחקלאות מטנזניה שנרצח ב-7 באוקטובר, מוחזקת בעזה.
מערך הפיקוד קרס – הכוחות נותרו ללא הנחיה
אחד הממצאים המרכזיים בתחקיר הוא קריסת מערך השליטה הצה"לי. כבר בשעה הראשונה למתקפה, מערכת הפיקוד באזור חדלה לתפקד, ולא נבנתה תמונת מצב ברורה של הכוחות בשטח.
לוחמי גולני שהיו בגזרה פעלו בנחישות, אך היו בנחיתות מספרית משמעותית. רק בשעות הצהריים, עם הגעתו של מפקד אוגדה 98, התאפשר חיתוך מצב והתחלת שליטה מחודשת בקרב.
התחקיר קובע, כי צה"ל לא היה ערוך לתרחיש של חדירה מסיבית של מאות מחבלים במקביל למוקדים רבים.
האימונים וההיערכות התבססו על חדירות נקודתיות, ולא נבנתה תוכנית הגנה למתקפה רחבת היקף כמו זו שהתרחשה.
בשל כך, כוח העתודה באזור לא היה מצויד כראוי ולא הספיק להגיב בזמן.
כשל בתפעול כיתת הכוננות
על אף חשיבותה הקריטית של כיתת הכוננות המקומית, היא לא הופעלה במלואה בזמן אמת.
לפי התחקיר, נפילת החשמל הובילה לכך שהנשקייה של הקיבוץ לא נפתחה, בשל טעות בהבנת מנגנון הפתיחה שלה.
מפקד הכוננות נהרג כבר בשלבים הראשונים של הלחימה, וסגנו - שהיה היחיד שנשא נשק אישי, לחם במשך שעות עם כוחות הביטחון שהגיעו בהמשך.
קרב עקוב מדם – ולחימה עיקשת
הלוחמים שנכחו בשטח, בהם לוחמי כיתת הכוננות, כוחות ימ"ס דרום ולוחמי גולני, ניהלו קרב עיקש מול המחבלים.
הכוחות הצליחו לבלום את הגל הראשון של המחבלים, אך הגל השני, שהחל בסביבות השעה 10:00, היה קטלני במיוחד. במהלכו בוצעו מעשי רצח נוספים וחטיפות, ולוחמי כיתת הכוננות נלחמו כמעט ללא אמצעים.
רק בשעות הצהריים החלה השבת השליטה הצבאית על היישוב, לאחר שהגיעו כוחות תגבור של יחידות מגלן וגבעתי.
בסביבות השעה 17:30 החל פינוי מסודר של התושבים לבסיסי קליטה, כאשר תהליך פינוי מלא הסתיים רק למחרת.
מסקנות ולקחים מרכזיים
צוות התחקיר הציג מסקנות חמורות, בהן: צה"ל נכשל בהגנת היישוב, ונדרש עדכון משמעותי בתפיסת ההגנה על יישובי עוטף עזה. אי-מוכנות לתרחיש של מתקפה רחבה, שהתבססה על חדירה של אלפי מחבלים בו-זמנית.
הצורך בהיערכות מחודשת של כוחות עתודה, כדי שיגיעו במהירות גבוהה יותר ליישובים מותקפים.
תיקון הליקויים בתפעול כיתות הכוננות, כולל הבטחת זמינות הנשקייה בזמן אמת. שיפור מערך הפיקוד והשליטה בגזרה, כדי למנוע קריסה של מערכות פיקוד במצבי חירום.
התחקיר שיבח את גבורתם של לוחמים רבים ואזרחים תושבי הקיבוץ. כמו כן, הוא שיבח את גבורתם של לוחמי ימ"ס, צוות הטנק, חברי כיתת הכוננות של ההקיבוץ, האלוף נועם תיבון ואשתו - שפינתה פצועים בכביש בו היו מחבלים.
התחקיר הוצג לשר הביטחון ולרמטכ"ל, וצה"ל הודיע כי יופקו לקחים משמעותיים בעקבות ממצאיו.
