“הופקרו במשך שעות”: צה”ל פרסם את תחקיר הקרבות בכפר עזה

צה”ל פרסם היום (שני) את תחקיר הקרבות בקיבוץ כפר עזה, לפיו צה”ל כשל במשימת ההגנה על הקיבוץ במהלך מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר.

על פי התחקיר, צה”ל הפקיר במשך שעות את תושבי קיבוץ כפר עזה לגורלם, וגם לאחר שהחלו להגיע כוחות לתוך הקיבוץ, הם לא היו מאורגנים – וכל כוח פעל על דעת עצמו.

למרות הכישלון הצבאי, ממצאי התחקיר מדגישים את אומץ ליבם ותושייתם של חברי כיתת הכוננות והתושבים, שהפגינו לחימה הרואית מול המחבלים.

לפי הממצאים, כ-250 מחבלים מחטיבת העיר עזה של חמאס חדרו לשטח הקיבוץ, כשהם חמושים היטב ומצוידים במטענים, ופתחו במסע רצח, ביזה וחטיפה. על פי הערכות, בשטח הקיבוץ חוסלו כ-100 מחבלים ו-50 נוספים מחוץ לו.

לקיבוץ נגרם נזק כבד והליך שיקומו צפוי להימשך זמן רב.

מתקפת הפתע נפתחה בשעה 06:29 עם ירי כבד לעבר המוצבים בגזרה, כשבתוך דקות ספורות חדרו המחבלים דרך פרצות בגדר הביטחון. חלקם אף צנחו לתוך הקיבוץ באמצעות מצנחי רחיפה.

מהתחקיר עולה, כי כוחות צה”ל הראשונים הגיעו לאזור רק כעבור למעלה משעתיים, ובמשך זמן רב התמודדו תושבי המקום לבדם מול עשרות מחבלים חמושים.

קצין בכיר בצה”ל סיפר בתחקיר ששמע מתושבי הקיבוץ: “השאגות נשמעו מדור צעיר – ואף אחד לא בא”.

מרבית הנרצחים בכפר עזה נרצחו עד השעה 08:30 בבוקר – 37 נרצחים, מרביתם אזרחים ושבעה מהם חברי כיתת הכוננות, שנלחמו בגבורה וניסו להדוף את המחבלים.

בסך הכול נרצחו 62 תושבים הי”ד, בעוד 19 נחטפו לשטח עזה. שניים מהחטופים נהרגו בשוגג מאש כוחותינו במהלך הלחימה בעזה, ושניים נוספים עדיין מוחזקים בשבי חמאס.

כמעט כל בתי הקיבוץ נפגעו. הקרבות בכפר עזה נמשכו שלושה ימים. כאשר חלק מהמחבלים ניהלו קרבות בתוך הקיבוץ ובשטחים החקלאיים מסביב.

מהתחקיר עולה כי קיבוץ כפר עזה הופקר מראש בתפיסה של צה”ל. מסביב לקיבוץ אומנם הייתה גדר התרעה, אבל ללא מצלמות. לכיתת הכוננות לא היה נשק בזמינות, אלא רק בנשקייה ולא הייתה להם מערכת קשר. תיק “הגנת היישוב” היה חסר, לא היה בו הגדרת כונניות, לא הוגדר תרחיש יחוס, לא הייתה הגדרה של שיטת הגנה.

כל הכוח שהגן על הקיבוץ בבוקר 7 באוקטובר היה כיתת הכוננות, שהיו בה 15 חברים. בפיקוד רכז הביטחון המצטיין של הקיבוץ שחר אביאני – שנפל בחצי השעה הראשונה של ההתקפה על הקיבוץ.

שלבי הקרב:

• שלב א’ (06:29-08:30): חדירת המחבלים ופתיחת המתקפה. המחבלים פרצו את גדר הביטחון ונכנסו לקיבוץ במספר מוקדים, תוך שהם מבצעים הרג המוני.

• שלב ב’ (08:30-12:00): מסע רצח וחטיפות. בשעה 09:50 נכנס כוח צבאי ראשון קטן לקיבוץ, אך המצב נותר כאוטי, והמחבלים המשיכו להוציא להורג תושבים ולחטוף אותם לשטח הרצועה.

• שלב ג’ (12:00-18:30): ניסיונות בלימה והגעה של כוחות צבאיים נוספים. הפיקוד היה חסר שליטה, מה שהקשה על תיאום הלחימה.

• שלב ד’ (18:30-08:00 למחרת): המשך הלחימה, התבצרות המחבלים והתחלת מאמצי החילוץ.

• שלב ה’ ואילך: טיהור הקיבוץ והוצאת החטופים וההרוגים.

בין המסקנות המרכזיות של התחקיר:

צה”ל נכשל בהגנה על הקיבוץ – כוחות הצבא לא הגיעו בזמן, וכיתת הכוננות נאלצה להתמודד לבדה עם עשרות מחבלים.

ליקויים במוכנות ובתפיסת ההגנה – ההיערכות הצבאית הייתה חסרה, ולא היו תוכניות ברורות למקרה של מתקפה רחבה.

שליטה לקויה בלחימה – כוחות צבאיים הגיעו לאזור ללא ציוד מתאים, ללא מודיעין מסודר וללא תיאום, מה שהוביל לכאוס בשדה הקרב.

פינוי התושבים היה לא מאורגן – מרבית הפינויים בוצעו ביוזמות מקומיות וללא אבטחה מספקת.

חיל האוויר כמעט ולא השפיע על הלחימה בקיבוץ – למרות מספר תקיפות, התקפות המחבלים נמשכו ללא הפרעה משמעותית.

התחקיר נערך על ידי צוות חטיבה 55 בפיקודו של אלוף-משנה עודד זימן, וכלל ראיונות עם תושבי הקיבוץ, חברי כיתת הכוננות וכוחות הביטחון שפעלו בשטח. כמו כן, נאספו עדויות, תיעוד וידאו והקלטות קשר ששפכו אור על האירועים הקשים של אותו יום.