דו”ח קבילות החיילים: מאות בקשות מבנות להימנע מתפקיד תצפיתנית

נתונים חדשים מהמלחמה: נציבת קבילות החיילים, תא”ל מיל’ רחלי טבת ויזל, הגישה לשר הביטחון ישראל כ”ץ ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת את הדוח השנתי לשנת 2024.

מהדוח שפורסם היום (ראשון) עולה, כי בשנת 2024 הוגשו לנציבות קבילות החיילים 6,777 קבילות. מדובר בעלייה של כ-18% ביחס ל-2023.

לפי הנתונים,  55% מהקבילות שבוררו נמצאו מוצדקות.

3,376 קבילות הוגשו על ידי חיילי חובה, 694 על ידי אנשי קבע, 793 על ידי מיועדים לשירות ביטחון ו-1,342 על ידי חיילים בשירות מילואים.

שנת 2024 התאפיינה בירידה של כ־22% בקבילות משרתי הקבע ובעלייה של כ־88% בקבילות משרתי המילואים. זאת, לצד עלייה של כ־13% בהיקף הקבילות מטעמם של חיילי החובה, ויציבות במספר הקבילות מטעם מיועדים לשירות ביטחון.

עם פרוץ מלחמת ‘חרבות ברזל’, נרשמה עלייה חדה בהיקף הקבילות של משרתי המילואים לנציבות: 1,342 קבילות התקבלו בנציבות מאנשי מערך המילואים.

רבות מהפניות עסקו ברצונם של פטורים משירות ביטחון לשוב לשירות, ומאלה המבקשים למקסם את תרומתם.  בנוסף, הוגשו קבילות ממשרתי מילואים המלינים על כך שלמרות שפעילות יחידותיהם במהלך המלחמה דומה ללוחמים והם מבצעים את תפקידם בשטחי הלחימה, הם אינם זכאים להטבות שלהם זכאים משרתי מילואים אשר הוכרו כחלק מהמערך הלוחם.

עוד נרשמו קבילות משרתי מילואים בנושאי רישומים שגויים אשר הובילו לפגיעה בשכר ובתגמולים שלהם הם זכאים, אי-קבלת תשלומי מילואים למשרתים פעילים בכיתות הכוננות ביישובים, אי קבלת מענקים ועוד.

כ-694 אנשי קבע הגישו השנה קבילות בנושאים שונים, כשעיקרם בהיבטים הקשורים למימוש זכויותיהם ולתנאי שירותם, אך גם נושאים העוסקים במערכת היחסים שבין פקוד למפקד וצורכי הרפואה.

מלש”ביות סירבו לקבל את השיבוץ

793 קבילות מיועדים לשירות ביטחון הוגשו לנציבות בשנת 2024. בשנים האחרונות ניכרת גמישות בהליכי המיון והשיבוץ בצה”ל, בין היתר בשיפור המענה ובמציאת פתרונות לצרכי המיועדים לשירות ביטחון.

חלק מהקבילות של מועמדים לשירות הביטחון נוגעים לשירותן של אוכלוסיית התצפיתניות, ובפרט קבילותיהן של מלש”ביות אשר יועדו לשרת כתצפיתניות אך סרבו לקבל את שיבוצן במעמד גיוסן.

“ברקע אירועי 7 באוקטובר, הובאו בפני הנציבות בשנה החולפת קבילות רבות מצד מיועדות לשירות ביטחון אשר ביקשו שלא להיות מוצבות בתפקיד זה .לצד קבילות אלה, עסקה הנציבות בקבילות של חיילות אשר לאחר גיוסן, ועוד בטרם ההכשרה, סירבו להשתלב במערך ונותרו במעצר בלשכת הגיוס”, נכתב.

לאורך השנה החולפת התקבלו מספר פניות של בני משפחות לחיילות המשרתות כתצפיתניות, ובהן הובע חשש נוכח הצבת בנותיהם בחמ”לים הממוקמים במחנות סמוכי גדר.

לטענתם, האמצעים הטכנולוגיים הקיימים כיום נשלטים מרחוק ואינם מחייבים הצבתו של תצפיתניות באזורים בעלי סיכון מוגבר בסמוך לגדר. כמו כן, בני המשפחות מציינים תקדימי עבר בהם מוצבי שליטה הועברו לחמ”לים אחוריים.

אלימות, השפלה ופגיעה בזכויות

קבילות בנושא פיקוד ומנהיגות מהוות מדי שנה את הנתח המשמעותי ביותר בעשיית הנציבות בטיפול בקבילות, כך גם בשנה זו (כ-39% – עלייה של 2% משנת 2023). מטענות קשות על אלימות, דרך התבטאויות חריפות ומשפילות, נוקשות יתרה, אי כיבוד זכויות הפרט ועד פגיעה בזכויות רפואיות.

כך לדוגמה, חייל בשירות חובה הלין על כך שמפקדו, איש קבע בדרגת רב־סמל מתקדם (רס”ם), התנהג כלפיו באלימות כאשר הצמיד אליו את ראשו, תפס אותו בחולצתו והעיף את ראשו אחורה. כאשר הביע בפניו כוונה לפגוע בעצמו, אמר לו “הנה, קח סכין”.

דוגמה נוספת מהדוח: חיילת המשרתת כתצפיתנית בגבול מצרים הלינה על כך שבעת מילוי תפקידה ותפעול אירוע, נכנס סגן מפקד הגדוד לחמ”ל וצעק “מי התצפיתנית ששוחחה איתי, החיה בסרט” ,”צעירה מבולבלת” “חתיכת מבולבלת”.

הוא פנה אל מפקדתה של החיילת ואמר: “אני במקומך הייתי נותן לה שתי סטירות”, כל זאת כאשר היא לא יכולה להשיב לדברים, שכן נדרשה שלא להסיט את מבטה מהעמדה שעליה היא אחראית.

בקבילה חמורה נוספת, חיילת בשירות חובה הלינה בקבילתה על כך שמפקדה לשעבר, איש קבע בדרגת רב־סמל מתקדם (רס”ם), התבטא כלפיה באופן משפיל, תוך שאמר לה: “את צריכה לצבוע לבלונד כי את טיפשה”.

לפי הדוח, התרחש גם מקרה שבו רופא יחידתי הורה ‘לפתוח’ וריד לחיילת במסגרת אימון חרף התנגדותה.

תנאי המחייה והתשתיות בצה”ל

בביקורים שקיימה הנציבה בבסיסי צה”ל השונים עלו בחלק מהבסיסים פערים בהיבטי היסעים, מרחבים מוגנים מזון ותשתיות – ובכלל זה תשתיות מגורים רעועות ומוזנחות, לעיתים כאלה שאינן מתאימות להיקף המשרתים במקום, תקלות מים, חשמל ומיזוג, עובש, פרעושים ועוד. הנציבה קבעה שמתחילה הלחימה בסיסי צה”ל השונים קלטו סד”כ מילואים גדול מאוד ולא צפוי.

הדבר מהווה אתגר משמעותי הן בהיבטי התשתיות, והן בהיבטי הציוד, איכות והיקף המענה התזונתי הניתנים לחיילים ובפרט מענה לאוכלוסיות ייחודיות (טבעונים, צליאקים וכדומה). מעבר לכך, הוקמו במסגרת הלחימה מחנות זמניים שבהם מטבע הדברים התשתיות הזמניות והחדשות מעלות פערים וליקויים. בכל אלה יש כדי להסביר חלק מן הפערים, אך אין בהם כדי להוריד מחשיבות העיסוק החשוב היום־ יומי בתנאי המחיה של חיילי צה”ל, בסדיר ובמילואים.

טיפול לקוי במסגרת שירותי רפואה

בקבילה חמורה, הלין משרת קבע בדרגת רב־סמל על המענה הרפואי שקיבל מרופא המועסק ביחידתו באמצעות חברה אזרחית.

מבירור הקבילה עלה כי הנגד הגיע אל מרפאת היחידה וציין בפני החובשת כי מעד מוקדם יותר וכי הוא מרגיש קושי בשליטה על רגליו, קושי בדיבור, גרד, טשטוש ראייה וכאב ראש.

בתיעוד בדיקתו של הנגד בידי הרופא ציין הרופא כי הנגד במצב טוב, שלל חבלה או טשטוש ראייה – זאת מבלי שצוין כי בוצעה לו בדיקה פיזית או נוירולוגית ומבלי שניתנה התייחסות ללחצי הדם החריגים שמדדה החובשת. בהמשך, הפנה את הנגד לבדיקות דם והתאים לו יום מנוחה אחד.

בהמשך היום, פונה הנגד לבית חולים באמצעות אמבולנס, שם אובחן בהמשך כי הוא חווה אירוע מוחי.

מענה לקוי מצד מפקדים למצוקה נפשית

מקבילה שטופלה בנציבות השנה עלה כי באחת מהיחידות מתקיימים “משחקי פז”ם” וטקסים הכוללים השפלה ופגיעה בכבוד החיילות החדשות.

לחיילות חדשות אסור היה לומר מילים מסוימות, ללבוש או לישון במצעים בצבע מסוים וכי קיים חוסר שיווין במשימות ניקיון ותורנויות מטבח. עוד עלה כי חיילות “צעירות” שאינן מקיימות אחר הכללים, נענשות – לעיתים על דרך של פגיעה ברכושן, לעיתים על דרך של ענישה פיזית.