מפקד 8200, תא”ל יוסי שריאל, שעתיד לסיים בשבועות הקרובים את תפקידו, מתח בכנס הצגת תחקירי ה-7 באוקטובר בבסיס פלמחים ביקורת קשה על הרמטכ”ל הרצי הלוי וצמרת צה”ל.
בציטוטים שהובאו בעיתון ‘ידיעות אחרונות’ נאמר, בין היתר, כי שריאל לקח את מלוא האחריות על הכשל והוסיף: “אני לא צריך ולא רוצה להתחלק באחריות שלי. 7 באוקטובר זו לא תאונה. זו מחלה קשה שהתפשטה בצבא. את הדבר הכי חשוב, לשאול ולתחקר כדי שנוכל להתמודד עם המחלה שהתפשטה ‑ לא עשינו”.
הוא הוסיף: “עלינו למגרש, צה”ל מול ארגון חמאס. בהשוואה, עלינו ברצלונה מול מכבי חיפה, וב-7 באוקטובר קיבלנו 0:15. עלינו עם הקבוצה הכי חזקה, לא שלחנו את הנוער. קמ”ן פיקוד הדרום היה בצה”ל קמ”ן הפיקוד המוביל שרצו לקדם לתא”ל, קמ”ן האוגדה הוא מהקמ”נים המובילים באוגדות, מפקד 8200 סביר, אלוף פד”מ וואו, רח”ט מבצעים מדהים, ראש אמ”ץ וואו, מח”א מדהים, רמטכ”ל מדהים ומנוסה – ועדיין הם הכריעו אותנו לשעות ארוכות”.
לדבריו, מתחילת המלחמה המפקדים לא התכנסו יחד כדי לנתח את הכשלים.
“הדבר הכי מורכב והכי קשה הוא שהקבוצה הזו לא עצרה 507 ימים, אפילו לא ל-10 דקות, כדי לשאול איך נכשלנו כקבוצה. אפילו פעם אחת לא התיישבו יחד כלל השחקנים המרכזיים, המפקדים ואנשי המודיעין, לשאול יחד איך זה שככה נכשלנו כקבוצה. כאשר צה”ל ניצח את חיזבאללה אז השלם הצה”לי ניגן במיטבו, וכולם יחד ניצחו בפיקוד המטכ”ל כולו, אבל כאשר הכריעו אותנו אז פתאום זו לא הקבוצה.
“זה הכול בגלל שני שחקנים, ואפילו לא היה לקבוצה אומץ לשבת יחד פעם אחת ל-15 דקות, בלי הקלטות ובלי מתחקרים, ולשאול מה קרה לנו, לא רק לשאול מה קרה לשחקן זה או אחר, אלא מה קרה לנו כקבוצה”.
שריאל התייחס לדיווחים לפיהם בחמאס שקלו לבטל את הפלישה ברגע האחרון. “אחד הבכירים של חמאס סיפר לחבר שלו, שלושה ימים אחרי 7 באוקטובר, ששעה לפני המתקפה הם שקלו לבטל אותה כי לא ראו שום כוח ‑ אז חשבו שצה”ל אולי עושה להם מארב. בזמן אמת גילנו שכאשר מנצחים את חיזבאללה, אז צה”ל כולו אחראי על הניצחון והביא אותו, וכאשר קרסנו מול חמאס לשעות ארוכות אז המפקדים אחראים אבל הפקודים שלהם אשמים.
“לא התייחסנו בצבא למלחמות שיכולות לקרות בהפתעה כתרחיש רלוונטי, לא התייחסו לזרוע הצבאית של חמאס כצבא ולכן נתנו לה להיות על גבולותינו דקות בודדות מיישובים, וחשבנו שיש לנו תעודת ביטוח כפולה של מכשול ומודיעין שלא רק יעיר אותנו, אלא יסביר בדיוק מה קורה. זה יושב על בעיות של תרבות, ערכים ומבנה”.