אחרי 6 שנים של קרב משפטי: הסוף למלחמה בחצרות קרטשניף-סיגעט?

השבוע, לאחר כשש שנים של הליך משפטי, קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים את תביעת עמותת חסידות קרעטשניף-סיגעט ירושלים, בראשות האדמו"ר רבי ניסן רוזנבוים, בנוגע לניסיון השתלטות של גורמים מצד אחיו האדמו"ר רבי זיידל -  על מוסדות החסידות • מה נפסק?
יוסף גרינבוים
כ"ח שבט התשפ"ה / 25.02.2025 23:44

פרסום ראשון בחרדים 10: השבוע, לאחר כשש שנים של הליך משפטי, קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים את תביעתה של עמותת חסידות קרעטשניף-סיגעט ירושלים, בראשות האדמו”ר רבי ניסן רוזנבוים, בנוגע לניסיון השתלטות פסול של גורמים מצד אחיו של האדמו”ר, האדמו”ר רבי זיידל אליעזר זאב רוזנבוים מקרעטשניף-סיגעט –  על מוסדות החסידות.

חמישה כוכבים: חופשת פסח שעוד לא הייתה אף פעם במגזר החרדי

במוקד פסק הדין של השופטת שושנה ליבוביץ עמדה אסיפה כללית שכונסה כביכול ביום 29.8.2018, על-ידי נתן ליכטנשטיין המתגורר בארה”ב, הנמנה על חסידיו של האדמו”ר רבי זיידל ופעל בשליחות בניו, במסגרתה בוטלו החלטות עבר של העמותה ומונו חברי עמותה חדשים.

במסגרת פסק הדין, התקבלה עמדת העמותה לפיה לא הוכח כי האסיפה כללית כלל התכנסה, וכי בכל מקרה דין אסיפה זו בטל, שעה שלא זומנה ולא כונסה כדין, ומינוי ‘חברי העמותה’ החדשים נעשה שלא כדין.

השופטת ליבוביץ אימצה במלואן את טענות באי-כוחה של העמותה, עורכי הדין ירון קוסטליץ ודניאל רוזנבלום ממשרד קוסטליץ ושות’, תוך עמידתה על חוסר המהימנות בגרסאות של ליכטנשטיין והרב  יואל רוזנבוים, בנו של האדמו”ר רבי  זיידל, וכן על פגמים קשים שנפלו במסמכים שהוגשו על-ידם במסגרת ההליך.

בהתאם לכך הורתה השופטת על איסור השימוש בפרוטוקול אותה אסיפה, כפי שדרשה העמותה.

בתוך כך, לצד קבלת תביעת העמותה וחיוב הנתבע בהוצאות משפט בסך של 80,000 שקלים, דחה בית המשפט מכל וכל את תביעתו הנגדית של נתן ליכטנשטיין, במסגרתה ביקש לבטל את ההחלטות העמותה משנת 2005 משלא זומן לאסיפות במשך השנים, ולקבוע כי הוא היה ועודנו חבר ועד בעמותה ויו”ר האסיפה הכללית של העמותה, וכי האדמו”ר רבי זיידל הינו נשיא העמותה יחד עם אחיו האדמו”ר רבי ניסן.

ניצח. עו”ד ירון קוסטליץ I צילום: באדיבות

גם בעניין זה קיבלה השופטת את טענות באי-כוח העמותה במלואן, תוך שקבעה בהחלטה חשובה מתחום דיני העמותות, כי קיים השתק ומניעות בטענות הנתבע, שעה שבמשך 15 שנים לא היה מעורב בפעילות העמותה ולא היה בקשר עם חבריה, לא בירר מה נעשה בעמותה, לא דרש את זימון האסיפה הכללית ולא טען כל טענה בנדון.

כך, למשל, נקבע בפסק הדין, כי “משלא ברר דבר בעניין האסיפות וההחלטות שהתקבלו בהן, הוא מנוע מלטעון טענות בעניין אופן התנהלותן ודרך קבלת ההחלטות שהתקבלו במסגרתן”.

החלטה זו מחדדת את מבט בתי המשפט על מהותה וחשיבותה של חברות פעילה בעמותה, ושמה קץ לתופעה של חברי עמותה הבאים להלין על אופן התנהלות העמותה, לאחר שנים בהם לא היו מעורבים בה כלל ועיקר.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות