אם החטוף: “רק לשמוע את הקול שלו, זה היה מטלטל בעוצמות”

לשחרור ששת החטופים אמש התלווה סרטון אכזרי, ציני ומטלטל, שבו שניים מהחטופים – גיא גלבוע דלאל ואביתר דוד – צפו בשחרורם של חבריהם מהשבי, בעוד הם נותרו עדיין במנהרות החמאס ברצועת עזה.

חמישה כוכבים: חופשת פסח שעוד לא הייתה אף פעם במגזר החרדי

מירב גלבוע דלאל, אימו של גיא, החטוף בעזה, הביעה הבוקר (ראשון) בראיון ל-103FM את תחושותיה, על רקע הסרטון הדרמטי ו’אות החיים’ שהגיע מבנה.

על הרגעים שראתה את בנה מופיע בסרטון וקורא שישחררו אותו – סיפרה בכאב: “לקח לי זמן לצפות בו, עברו כמה שעות. אני מתגעגעת לבן שלי ברמה, אם הייתם רואים אותי אתמול הייתם מבינים מה זה געגוע. פחדתי מסרטונים, וחמאס נתן לי לראות את הבן שלי לאחר 16 חודשים. רק לשמוע את הקול שלו, זה היה מטלטל בעוצמות.

היא הוסיפה: “אני יודעת מה אני מרגישה, ולא רק מה שאני רואה. הבן שלי לא שחקן מעולה, ועדיין שמו את הבן שלי בתפקיד עם הנשק מעל הראש. אני מזהה ילד אומלל שלוקחים אותו, נותנים לו להביט בחברים שלו ששהו איתו במנהרות ויוצאים למדינה, ומחזירים אותו אחרי זה לחושך, להינמק במנהרות כשהוא לא יודע מה קורה איתו. זאת פשוט התאכזרות.

“היה לנו אות חיים, וכנראה שאחר כך הם הורדו למנהרות. אם אביתר וגיא ביחד, הם כוח. עכשיו אנחנו רוצים לראות את גיא ואת אביתר בבית”.

היא ציינה את השינוי במראהו החיצוני של בנה: “הוא יותר רזה, עיניים יותר שקועות, רובוטי כזה. אבל זה גיאגו שלנו”.

האם סיפרה בהמשך על כל מה שעבר עליה בשבת: “תחשבו על הטלטלה שלי. אתמול בבוקר אנחנו יודעים שיש שחרורים, אנחנו מתרגשים אחרי שקיבלנו את הגופה של שירי, צוהלים עם השחרורים, ובערב אני מקבלת את הסרטון של הבן שלי.

“אני מקווה שהם בשיא הכוח. סבא שלי היה במחנה ריכוז עם מספר על היד. כשגדלתי הבנתי. ב-7 באוקטובר הבנתי מה זה להיות יהודי”.

היא  קראה להמשיך במאבק עד שישוחררו בנה ו-62 החטופים הנוספים: “תמשיכו בכל הקצב, זה לא רק בשבילי. זה בשביל כולנו. החטופים חייבים לחזור הבייתה ושלא יעצרו לרגע. שימשיכו בשחרורים. אנחנו צריכים להחזיר את כל החטופים. איך אוכל לגדל פה נכדים, אם לא נחזיר את כל החטופים?”

היא ממשיכה לפעול ולהאמין, כפי שאמרה: “אין לי ברירה כי הם אלה שצריכים להביא. הבן הגדול שלי בוושינגטון, אני כולי תקווה שטראמפ לא ייתן לדבר הזה להימשך. אני מקווה שיביאו אותם”.

גליה דוד, אמו של אביתר דוד שתועד אתמול בסרטון האכזרי יחד עם גיא גלבוע דלאל, סיפרה הבוקר ב’חדשות הבוקר’ בקשת 12 על התחושות הקשות אחרי הצפייה בסרטון – לצד הרוגע בקבלת אות חיים ראשון אחרי 16 חודשים מאז שנחטף.

“הבן שלי חי”, אמרה גליה. “העזתי לראות את הסרטון הזה כי לא צפיתי בסרטונים של החטיפה. פחדתי לראות את המבט המבוהל בעיניים. נחרדנו מהשימוש הציני שעושים בילד שלנו. הוא נראה מתוסכל ומפוחד ורזה. שפת הגוף שלו מביעה מצוקה. העיניים עם העיגולים השחורים”.

גליה הוסיפה: “ההבעות שלו מביעות מצוקה, אבל הוא נשמע חיוני כשהוא מדבר, ‘ביימו’ אותו היטב”.

גליה סיפרה שאביתר מרכיב משקפיים, והוא כנראה לא רואה היטב משום שהוא לא נראה מרכיב אותם בסרטון. “הוא נשמע אומר – זה עומר שם? הוא צריך להשלים את התמונות בראש”.

עם זאת, גליה הביעה אנחת רווחה מכך שאביתר בנה מוחזק בשבי הנורא עם חברו הטוב גיא דלאל. “אין לי ספק שהם נותנים המון כוחות אחד לשני. עם עומר הם שהו כפי הנראה. אני מניחה שהקשרים שנוצרו במהלך 16 חודשים חזקים בכל מקרה. הגורלות שלהם נקשרו וזה חייב להסתיים בטוב. המדינה חייבת להחזיר את הילדים שלנו”.

אם החטוף קראה להמשכת שלבי העסקה והחזרת החטופים: “חייבים להמשיך בהצלת חיים. קיבלנו הרבה עדויות מהשבי. יש עשרות גברים בחיים במצוקה נוראית ותת תנאים. המחויבות של המדינה היא להחזיר אותם הביתה”.