ראש הישיבה מגור, הגר”ש אלתר, התייחס בשבוע שעבר בשיחה עם הורים ומחנכים בבית שמש לחשיבות החינוך האישי וחיוניות ההתמקדות בכל תלמיד.
‘כושר טורס’ והמפיק מאיר מרגלית מציגים: חופשת פסח מהחלומות
ראש הישיבה שאל: “פירותיך מתוקין – אלו הילדים, צילך נאה – אלו ההורים, אך מהי אותה ‘אמת המים’ שעוברת תחת האילן?” – והשיב: “אמת המים היינו נהר הדמעות שהזילו ומזילים ההורים. האבא בתפילותיו והאמא בעת הדלקת הנרות. הם מתפללים שהבנים יצליחו בתורה, ורק מכח דמעותיהם אנו זוכים ל’פירותיך מתוקים'”.
הגר”ש אלתר המשיך ותבע שבכל הנוגע לחינוך ילדים “נדרשת התייחסות אינבדואלית לכל יחיד וזה מה שכתוב ‘ראש השנה לאילן’ בלשון יחיד. העולם אומר: ‘מרוב עצים לא רואים את היער’, יש הרבה עצים, לא רואים את היער. לפעמים יכול להיות הפוך, ‘מרוב יער לא לראות עצים’, רואים לפעמים חיידר, עסק שלם, מערך שלם של ילדים וכו’. אבל צריכים עם כל הריבוי של התלמידים שישנו במוסד, לדאוג ולראות בטובת כל אחד בפרטות שהרי כל אחד הוא בן של ה’, וצריכים לאהוב אותו ולחנך אותו לפי דרכו לפי הילוכו, לפי כוחו, זהו ראש השנה לאילן, לאילן היחידי”.
ראש הישיבה נשא את דבריו במעמד ‘חנוכת הבית’ של בניין תלמוד תורה ‘חשקת התורה בית שמואל’ ברמה ד’ – ביום ה’ שבט, יומא ההילולא של בעל ה’שפת אמת’.
“כאן”, אמר ראש הישיבה ברגש, “רואים את הפירות. והפירות הללו הם תוצאה של החינוך המסור והמושקע לו הם זוכים בת”ת, יחד עם הדמעות שמוזילים ההורים בתפילות. ההורים שילמו מחירים יקרים, השקיעו כל שיכלו, והיום הם זוכים לראות את הפירות”.
בפתח דבריו הודה ראש הישיבה לכל מי שסייעו בהקמת הת”ת. “בנערינו ובזקנינו נלך”, הזכיר ראש הישיבה את הפסוק הנאמר בפרשת בא, ותמה: “והרי להלן, בפסוק ‘ותקרבון אלי כולכם’, אומר רש”י ‘נערים דוחפים את הזקנים’, ומדוע כאן מוזכרים הנערים לפני הזקנים? אלא שכאשר מקימים מקום חדש, יש לשלוח דווקא את הילדים בראש. הם העתיד שלנו”.
ראש הישיבה השמיע גם תביעה נוקבת לצוותות החינוך, שנוגע אף הוא לט”ו בשבט: “נהוג לומר ‘מרוב עצים לא רואים את היער’. אך ישנם מקרים שבהם ‘מרוב יער לא רואים את העץ’. ישנם מוסדות עם ילדים רבים בלי עין הרע, אך ישנם כאלו שנופלים בין הכיסאות. יש להתמקד בכל אחד, לראות כל עץ בפני עצמו”.