מבקר המדינה פרסם היום (שלישי) דוח חריף המצביע על קריסת מערך בריאות הנפש לאחר טבח ה-7 באוקטובר. בדוח נטען כי משרד הבריאות לא נערך לתרחישים אליהם היה צריך להיערך ובהתאם לכך לא סיפק את השירותים הנדרשים ממנו.
מהדוח עולה עוד כי כשלושה מיליון ישראלים עלולים לסבול מתסמיני פוסט-טראומה, דיכאון או חרדה בעקבות אירועי 7 באוקטובר - אך מערכת בריאות הנפש אינה ערוכה לתת להם מענה.
הדוח מצביע על כשל מערכתי חמור: על אף שמשרד הבריאות החזיק תרחיש המתאר פינוי נרחב של אוכלוסייה, השר אוריאל בוסו ומנכ"ל משרדו משה בר סימן טוב לא וידאו מראש שהמשרד ערוך לתת סיוע נפשי למאות אלפי מפונים. "מערך בריאות הנפש, שהתקשה לתפקד עוד לפני שבעה באוקטובר - קרס בימים הראשונים למלחמה", קובע המבקר מתניהו אנגלמן.
סקר שערך משרד המבקר באפריל 2024 חושף את עומק המשבר: 38% מהמשתתפים דיווחו על תסמיני פוסט-טראומה, דיכאון או חרדה ברמה בינונית או חמורה. מדובר באומדן של כשלושה מיליון איש מקרב האוכלוסייה הבוגרת, מתוכם כ-580,000 איש עלולים לסבול מתסמין אחד לפחות ברמה חמורה.
אלא שרוב מוחלט של הנזקקים לטיפול - 90% - כלל לא פנו לקבלת עזרה. הסיבה העיקרית: זמני ההמתנה הבלתי אפשריים במערכת הציבורית.
על פי נתוני קופות החולים, ההמתנה לטיפול נפשי בחודשים מרץ-אפריל 2024 עמדה על כשישה וחצי חודשים בממוצע. "לא יעלה על הדעת שצריך להמתין בתור כחצי שנה כדי לקבל טיפול מפסיכיאטר בקופת החולים", מתריע המבקר.
הכשל בולט במיוחד בטיפול במפונים מיישובי עוטף עזה והצפון. בחצי השנה שחלפה מאז 7 באוקטובר, רק 11% מכלל המפונים (כ-23,000 מתוך כ-210,000) קיבלו טיפול נפשי.
בקרב ילדי שדרות המפונים המצב חמור אף יותר: רק כ-440 מתוך כ-10,500 ילדים (כ-4%) קיבלו טיפול - זאת למרות שלפי מיפוי משרד החינוך, 39% מההורים סבורים שילדיהם זקוקים למענה טיפולי מיידי בשל רמות חרדה ומתח גבוהות במיוחד.
כמו כן, רק כרבע (24%) מניצולי המסיבות קיבלו טיפול והשלימו אותו במרכז החוסן ובקופות החולים שנבדקו. 98% מניצולי המסיבות לא סיימו את המספר המרבי של פגישות הטיפול המוקצות ב"נוהל טיפול בנפגעי חרדה" משנת 2015 של המוסד לביטוח לאומי – 36 פגישות. לפי המבקר, עולה החשש כי הדבר עלול להקשות עוד יותר על ניצולי המסיבות להשתקם מהטראומה הקשה שחוו ולחזור לתפקוד".
המבקר מציין כי כבר בנובמבר 2023, חודש לאחר הטבח, הוא התריע בפני ראש הממשלה על הכשלים בתחום הטיפול בבריאות הנפש - אך הליקויים טרם תוקנו במלואם. "למדינת ישראל יש חובה מוסרית לטפל בפצועי הנפש בכלל האוכלוסייה", קובע המבקר. "על הממשלה והעומד בראשה לגבש מענה כולל וארוך טווח לנפגעי שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל - ולהבטיח את התקציב הדרוש לשם כך".
בינואר 2024 חתמו משרדי הבריאות והאוצר על סיכום תקציבי שיקצה תוספת של כ-2.3 מיליארד שקל לתחום בריאות הנפש בשנים 2024-2025. ואולם, הדוח מצביע על כך שמשרד הבריאות אינו מבצע מעקב אחר זמני ההמתנה לטיפולים בקופות החולים, ולכן אין ביכולתו להעריך את האפקטיביות של התמיכה שניתנה.
יו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים, עו"ס ענבל חרמוני על דוח מבקר המדינה בנושא קריסת מערך בריאות הנפש: "הדוח מאשש את מה שזיהו העו"סיות בחודשי המלחמה הראשונים - מערך בריאות הנפש קורס. יותר משחשוב להסתכל על העבר - חובה עלינו ללמוד לעתיד: המשבר לא הסתיים, ואף עלול להחמיר עם המילואים המתמשכים, הפשיעה הגואה ומשבר החטופים הנוראי.
"למרות ניסיונות משרד הבריאות, יש משבר כח אדם דרמטי בתחום. עובדות סוציאליות ופסיכולוגיות נוטשות את השירות הציבורי בזמן שמשרד האוצר מסכל חתימה על הסכמי עבודה. הגיע הזמן ששר האוצר יתערב ויפתור את המשבר".
