צה”ל הודיע הבוקר (שלישי) לבני משפחתו של שלמה מנצור הי”ד, אשר נחטף באכזריות מקיבוץ כיסופים לשטח רצועת עזה, כי הוא נרצח על ידי חמאס ב-7 באוקטובר וגופתו מוחזקת ברצועת עזה.
רוצים הרצאות עם ינון מגל? השנה בחופשת הפסח הכל יהיה אחרת
מטעם צה”ל נמסר: “ההחלטה לקבוע את מותו התבססה על מידע מודיעיני שנאסף לאורך החודשים האחרונים ואושרה על ידי ועדת מומחים של משרד הבריאות ובשיתוף משרד הדתות ומשטרת ישראל”.
קיבוץ כיסופים, שמנצור נמנה על חבריו, פרסם הודעת אבל: “בלב כבד, קיבלנו חברי הקיבוץ את ההודעה הבוקר על הרצחו בשבי חמאס של חברנו היקר, שלמה מנצור, בן 86, שנחטף מביתו בקיבוץ כיסופים במתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר 2023.
“זהו אחד הימים הקשים בתולדות הקיבוץ שלנו. שלמה היה עבורנו הרבה יותר מאיש קהילה – הוא היה אבא, סבא, חבר אמיתי ולב פועם של כיסופים. החיוך שלו, הצניעות והחום האנושי היוו השראה לכולנו. ליבנו נשבר על כך שלא הצלחנו להחזיר אותו אלינו בחיים. הקהילה כולה כואבת את אובדנו ומאוחדת באבל ובכאב”.
עוד נאמר בהודעה: “אנו שולחים את תנחומינו הכנים והעמוקים לאשתו מזל ולכל משפחת מנצור, שנשאה את כאב היעדרו של שלמה כל יום וכל לילה. האובדן הזה הוא פצע שלא יגליד, אך הקהילה שלנו תתמוך ותעטוף את המשפחה בכל כוחה. בנוסף, אנו קוראים לממשלת ישראל ולמנהיגי העולם להמשיך לפעול בנחישות להשבת כל החטופים, החיים והמתים, ולא לאפשר עוד לסיפורים כואבים כמו זה של שלמה לחזור על עצמם”.
ליאור כרמל, יו”ר הקיבוץ אמר: “חברי קיבוץ כיסופים מתאבלים יחד על לכתו של שלמה מנצור ז”ל, חבר יקר ואהוב שנחטף מביתו באכזריות ב-7 באוקטובר ולא שב אלינו. במשך חודשים חיינו בין תקווה לחרדה, והיום נפל עלינו אבל כבד. ליבנו עם משפחתו של שלמה, ואנו מחבקים אותם בכאבם העצום. הימים הללו קשים לכולנו. אנו עומדים יחד, חזקים כקהילה, ודורשים שינוי אמיתי שיבטיח את ביטחוננו וימנע את הישנותה של טרגדיה כזו. נמשיך להיאבק כדי שתושבי כיסופים ועוטף עזה יחיו כאן בביטחון, כפי שראוי לכל אזרח במדינת ישראל. שלמה מנצור ז”ל – בליבנו תמיד”.
“ציפינו שישוחרר בפעימה הקרובה”
הדסה לזר, אחותו של שלמה, סיפרה היום בעצב, בריאיון לקרן נויבך ברשת ב: “חשבנו שהוא יחזור, אבל אלוהים רצה אחרת. אני כל הזמן אמרתי שהוא נתן לי את הכוח עם החיוך והעיניים המוארות שלו. הלב מסרב להאמין שהוא לא איתנו מ-7 באוקטובר, שכבר ביום הראשון הוא נרצח שם.
“נציגי צה”ל הגיעו אלינו וסיפרו שיש מידע ששלמה נרצח ב-7 באוקטובר, כשנחטף. הוסבר לנו שאפשר לשבת שבעה גם ללא הגופה, אבל עשינו שאלת רב והוחלט שנחכה לגופה. זה היה קשה, למרות שאנחנו כל הזמן חשבנו על כל התרחישים”.
המשפחה לא קיבלה מידע מעבר לכך.
בין שלמה להדסה היה הפרש של 15 שנים. היא סיפרה על האדם הרגיש שהיה, שהקריב את חלומו להיות שחקן, למען הקיבוץ. הנחמה, כך היא שיתפה, היא ששלמה לא חווה את ימי השבי.
על ערב החטיפה, סיפרה: “לפני שנחטף, קרא שלמה את הספר הכריש של מישקה בן דוד. בעמוד 57 נכתב שתהיה פריצה דרך מנהרות לקיבוצים. הסימנייה הייתה באותו עמוד”.
כלתו, חנה מנצור, אמרה בריאיון ל’קלמן-ליברמן’ ברשת ב. “ציפינו שאולי בפעימה הזאת ישוחרר, אבל לצערנו זה לא קרה”.
האזינו לריאיון המלא:
“הוא היה אדם מאוד חביב על כולנו. כשהיה מגיע לירושלים מכיסופים, כולם היו מתאספים בשביל לראות אותו ולשמוע אותו”, סיפרה חנה. “אפילו הנשואים במשפחה קראו לו ‘דוד’ ולא ‘שלמה’ מרוב כבוד. זו אבידה גדולה”.
המשפחה קיבלה את הידיעה על חטיפתו במוצאי שמחת תורה. “אנחנו דתיים אז לא הפעלנו רדיו באותו יום. רק בלילה ידענו שיכול להיות שהוא בין החטופים, ובבוקר הודיעו לנו בוודאות”, שיתפה. “מאז המכה השחורה נפלה עלינו. קיווינו שאולי בכל זאת, בגלל שהוא אדם חביב ויודע לדבר ולקרוא ערבית, אולי ישחררו אותו”.
מנצור הי”ד, ניצול הפרהוד בעיראק, שהה בשבעה באוקטובר בדירתו בקיבוץ יחד עם מזל אשתו. הוא נחטף מהממ”ד והובל על ידי המחבלים כשהוא אזוק. במהלך כל תקופת השבי לא התקבל ממנו אות חיים.
מזל ניצלה מידי החמאס, אך ראתה את אהובה נגרר לרצועת עזה על ידי המחבלים ומיד לאחר מכן הצליחה להיכנס לדירת השכנה. לאחר שעות היא שוחררה על ידי כוחות צה”ל.
מנצור, החטוף המבוגר ביותר בשבי, הוא אחד החטופים שישראל דרשה את שחרורו בעסקה, וגופתו תושב לארץ בסוף השלב הנוכחי.