מנהיגים אמיתיים אינם תקועים בתוך המציאות, אלא מובילים ליעד הנכון

מה דעתכם על מנהיג ציבור הקשוב לדעת הקהל? הוא עורך סקרים, מבין מה העם רוצה ומבצע את המדיניות שרוב העם חפץ בה. לכאורה זה ביטוי מושלם למושג ‘שלטון העם’. ואולם מנהיגות אמיתית אינה נבחנת ביכולת להקשיב לעם, אלא באומץ ובנחישות להוביל את העם לכיוון הנכון, גם אם העם באותו רגע אינו מאמין שאפשר ללכת לשם.

מנהיגים כאלה מחוללים מהפכות. הם אינם תקועים בתוך המציאות הקיימת, אלא רואים את מה שהיא יכולה וצריכה להיות.

הם מציבים יעדים שנראים בלתי-אפשריים, ומצליחים להניע את ההמונים לחתור אליהם.

מול העריצות הסובייטית

כזה היה הרבי הריי”צ (רבי יוסף-יצחק שניאורסון) מליובאוויטש, נשיאה השישי של חסידות חב”ד.

כאשר פרצה המהפכה הקומוניסטית ברוסיה הסובייטית והחלה לדכא את הדת, איש לא העלה על דעתו שאפשר להתייצב כנגדה. אבל הרבי לא התרשם מיחסי הכוחות ומהסכנות הגדולות, והקים מחתרת של חסידים בעלי מסירת נפש, שפעלו לשמירת גחלת היהדות.

בבואו לארה”ב, בשנת ת”ש (1940), מצא שם יהדות קרירה, שמנסה להיטמע ברוח האמריקנית. ידידים טובים ניסו להסביר לו שאמריקה שונה, ושאין שום סיכוי לבנות באמריקה את היהדות הישנה.

אבל הרבי הכריז: “אמריקה אינה שונה!”, ומשפט זה היה לסיסמה המובילה את פעילותו לבניית יהדות אותנטית גם בארה”ב.

בי’ בשבט תש”י (1950) נסתלק הרבי הריי”צ, ועל כיסאו עלה חתנו, הרבי מליובאוויטש. הוא הציב יעדים שאפתניים עוד יותר – להביא את אור היהדות לכל פינה על פני כדור הארץ, ולהפריח יהדות מקורית בכל פינה.

אין לנו יכולת לקלוט עד כמה היעד הזה נשמע בימים ההם – לפני 75 שנה – תלוש מן המציאות. היהדות שומרת המצוות הייתה מרוסקת אחרי השואה. המוני צעירים, מבתים דתיים וחרדיים, נטשו את דרך התורה והמצוות והתפתו למנעמי העולם המודרני. שומרי המצוות נלחמו מלחמת מאסף, בתקווה נואשת להציל את בניהם.

אבל הרבי הכריז ‘ופרצת’, וקרא להאיר את העולם באור היהדות.

מהפכה תודעתית

כאן התגלתה גדולתם של מחוללי המהפכות. חזונו של הרבי הריי”צ התגשם, בדמות עשרות מרכזי תורה וחסידות שקמו באמריקה הקרירה. יהודים עטורי זקן החלו להיראות ברחובות ארה”ב. הוקמו ישיבות, שבהן התחנכו צעירים על-פי אותם ערכים של תורה וחסידות, בדיוק כמו ב’העולם הישן’.

את המהפכה השלים והעצים הרבי מליובאוויטש. הוא חולל בעיקר מהפכה תודעתית. הרבי לימד שלא תיתכן סתירה אמיתית בין העולם ובין התורה. הוא הדריך מדענים, אנשי עסקים, אמנים ומנהיגים יהודים ברחבי העולם, כיצד לעסוק בפעילותם המקצועית בלי לוותר אפילו על קוצו של יו”ד בענייני יהדות.

גם בשאלות הקיום של עם ישראל בארצו לא ביקש הרבי להיות פופולרי. הוא קרא למקבלי ההחלטות שלא להיכנע ללחצי העולם ושלא לוותר על נכסים חיוניים לביטחון הארץ ויושביה. המציאות הוכיחה כי צדק בכל דבריו.

הרבי החיה את האמונה בגאולה האמיתית השלמה, בשאיפה להחיש את בואו של משיח צדקנו במהרה בימינו.