הפוסק לשורדת השבי: זו הברכה שתברכי כשתראי את בנך יוצא
ביום שלישי האחרון, דקות לפני שהגר”י זילברשטיין היה אמור להתחיל שיעור בביתו למספר מקורבים ותלמידים, נכנסו למעונו משפחות חטופים.
במפגש נכחה ילנה לאה טרופנוב, שהשתחררה משבי החמאס לאחר 54 ימים, בעוד בנה אלכסנדר סשה עדיין נמצא בשבי. הוא אמור להשתחרר בעסקה הנוכחית.
יחד עמם הגיעו מחותניה, אלי כהן ורעייתו, אשר בתם ספיר נחטפה אף היא ב-7 באוקטובר ושוחררה בעסקה הראשונה לפני יותר משנה.
את הביקור המיוחד ליוו הרב דוד דרוק ואיש התקשורת ישראל כהן, המלווים משפחות של חטופים המתחזקים בשמירת תורה ומצוות, לזכות יקיריהם הנמצאים בשבי.
הרב דרוק הציג את הנוכחים: “ילנה טרופנוב היא ניצולת מהשבי, היא עלתה לארץ מברית המועצות לפני עשרים וחמש שנה, ישר לקיבוץ ניר עוז, ומכיוון שחיו שם, לא היה להם מושג מיהדות, כלום. וברוך השם אחרי שהיא השתחררה היא התחילה בתהליך של חיזוק, והיא אומרת כל הזמן שאי אפשר לצאת מהשבי בלי אמונה… היא הייתה בשבי חמישים וארבעה ימים”…
הגר”י זילברשטיין הגיב: “כל יום שאת חיה זה נס, נבקש שהנס ימשך…”
הרב דרוק: “היא חיה בניר-עוז, ובנה היחיד נחטף, ובעלה נרצח על קידוש השם. ואלה כאן, זה אלי כהן ורעייתו – שבתם הייתה מאורסת לאלכסנדר סשה, ושניהם נחטפו. וספיר יצאה.. סשה אמור לצאת בעסקה הנוכחית ועוד לא יודעים מתי בדיוק. ילנה עצמה היא בעלת תשובה… העם ההולכים בחושך ראו אור גדול, זה מה שקרה לה שם במנהרות”.
בשלב זה הציג הרב דרוק את השאלות ההלכתיות: “ילנה, שעומדת ברוך השם לפני שחרורה של בנה מהשבי, מה שעומד לנגד עיניה זה מה התורה אומרת לה בכזה מצב. היא מבקשת לשאול – מה היא צריכה לברך כשהיא תראה את הבן שלה בקרוב בעזרת ה’?”
הגר”י זילברשטיין: “איזה שאלה נפלאה… האמת היא שכמה ברכות שתגידי לא תגמרי להודות… דבר ראשון את צריכה לברך ברכת ‘שהחיינו וקיימנו והגיענו למקום הזה’ בשם ומלכות. כמו כן, ללכת לניר עוז, היכן שנחטף, ולברך שם ‘ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם שעשה לי נס במקום הזה’, כי האלוקים עשה לך באופן אישי נס במקום ההוא שבנך לא נהרג אלא רק נחטף ויוצא בחיים, כל מי שחי זה ניסים שלא כדרך הטבע, הם חיות שעוד לא נולדו כמותם. אי אפשר לתאר את גודל הנס… כל אחד שניצול זה נס”.
הרב דרוק: “ומה לגבי ברכת מחיה המתים, היא הרי לא ראתה אותו יותר מ- 12 חודשים, וגם לא ידעה מה איתו בדיוק?”
הגר”י זילברשטיין: “הרי אומרים בשמונה עשרה, בברכה השניה של ‘אתה גיבור’, חותמים בסוף ‘ברוך אתה ה’, מחיה המתים’, אז בזה יוצאים ידי חובה, ולכוון כשמתפללים על הנס הזה”.
הרב דרוק פונה לילנה ומסביר לה את כוונת הרב: “כוונת הרב כך, את הרי מתפללת כל יום תפילת שמונה עשרה, ויש ברכת ‘מחיה המתים’, בתפילה לפני שאת רואה אותו, תכווני גם על הנס הגדול שהוא יצא”.
הגר”י זילברשטיין: “אפשר גם לכוון בשאר הדברים שנאמרים שם, סומך נופלים ורופא חולים… הכל קשור לחטופים שיוצאים מהשבי הנורא”.
ישראל כהן: “מה לגבי ברכת מתיר אסורים?”
הגר”י זילברשטיין: “גם מתיר אסורים לכוון כשאומרים בברכות השחר ‘ברוך אתה השם, מתיר אסורים’, ואמנם זה הולך בעיקר אחרי שנת הלילה, אבל אפשר לכוון כוונה נוספת גם על זה שהקב”ה התיר אותו מהשבי הנורא”.
הגברת טרופנוב: “ברכת ‘מתיר אסורים’ אני אומרת כל בוקר כבר, וזה אני כבר כל יום מכוונת עליו… בברכה”.
הגר”י זילברשטיין חייך: “באותו יום שתדעי שהוא הולך לצאת – הברכה עם הכוונה וההתרגשות, תהיה אחרת לגמרי….”
הרב דרוק: “בני המשפחה, כשיראו את החטוף יוצא מהשבי, מה יעשו?”.
הגר”י זילברשטיין: “לקנות פרי חדש, ולברך עליו ‘שהחיינו’, ולכוון לפטור את השמחה הגדולה שיש בראייתו. אני עצמי קניתי טלית מיוחדת ומהודרת, ובשעה שאני אראה את הנערה ‘נעמה בת איילת’ (לוי) שהתפללתי עליה כל כך הרבה זמן, אברך בשם ומלכות. מיום שהיא נחטפה והוריה באו לכאן ומאד בכו, כל שבת כשאני אומר דברי תורה, ראשית כל אומרים פרק תהילים בשבילה, כל שבת… אז גם בני המשפחה יקנו פרי חדש או בגד חדש, ויברכו שהחיינו, ויכוונו על זה”.
ישראל כהן: “וכלל הציבור, גם צריך לברך משהו?”
הגר”י זילברשטיין: “לדעתי אין אחד שפטור מלברך! כולם בכו הרי, מי לא בכה… לדעתי כל אחד שרואה בעיניו חטוף שיצא מהשבי, צריך לברך. כל מי שהיה בצער… הרי לא היה אחד שלא הצטער… אולי מי שיש לו לב של אבן… אבל אין יהודי שיש לו לב של אבן. לכן לקחת פרי חדש, ולברך עליו שהחיינו, ולכוון לפטור את השמחה הגדולה בשחרורם”.
הגר”י זילברשטיין תיאר בשלב זה את הרשעות של מחבלי החמאס: “איך כתוב ‘והוא יהיה פרא אדם’, לכאורה היה צריך להקדים שם עצם לשם תואר, והיה צריך לומר ‘והוא יהיה אדם פרא’… התשובה היא: הוא לא אדם, הוא פרא, רק קצת אדם… השם עצם שלו זה פרא, הוא מרוח בקצת אדם…”
הרב דרוק: “כעת האמא והמחותנים מבקשים שתמונתו של אלכסנדר תהיה תלויה בבית הרב, כדי שהרב יראה אותו ויזכור אותו ויתפלל עליו עד שיצא מהשבי, זה בסדר?”.
הגר”י זילברשטיין: “בשמחה רבה, נקבל את זה באהבה”.
הרב דרוק: “הם המחותנים, הבת שלהם זה נס שהיא בבית, היא הייתה חטופה…”
הגר”י זילברשטיין: “זה לא נס, זה נס בתוך נס. כיון שהחיות האלה, והוא יהיה פרא אדם… היסוד שלו זה פרא, הוא קצת אדם. אי אפשר לדבר איתם… אי אפשר לתאר את זה”.
הרב דרוק פונה לאלי כהן ומציע לו: “אלי, אולי תקנה טלית חדשה, ותברך עליה שהחיינו כשתראה את חתנך, אלכסנדר יוצא מהשבי?”
אלי: “בדיוק קניתי כבר טלית חדשה לפני תקופה, ובירכתי כבר שהחיינו…”
הגר”י זילברשטיין מציע: “אז תקנה עוד אחד, גם לשבת…”
הרב דרוק: “נסכם את הדברים, האמא כשהיא רואה מברכת שהחיינו בשם ומלכות, והיא לא צריכה פרי חדש…”
מרן: “לא צריך שום פרי חדש…”
הגברת טרופנוב: “הוא פרי חדש”…
הרב דרוק: “פרי בטן, זה הבן היחיד שלה”.
ישראל כהן: “זה בעצם לידה מחדש”…
אלי כהן סיפר בשלב זה סיפור מופלא על בתו ספיר שנחטפה ויצאה מהשבי: “הבת שלי, שלושים יום לפני החטיפה הרגישה משהו לא בסדר בגוף, הלכה לרופאים ואמרו לה שהכל בסדר, והיא בכל זאת הרגישה שמשהו לא בסדר. מאחר והיא מהנדסת מחשבים, היא שאלה חברות דתיות האם יש תפילה או משהו שאפשר להגיד, היא חיפשה ומצאה שמי שקורא פרק כ”ז בתהילים במשך 30 יום – הכל יסתדר, ואכן עשתה את זה, ואחרי שבועיים היא שמה לב שהיא זוכרת בעל פה את כל הפרק, והיא שמה לב למילים, והיא לא הבינה, הרי היא ביקשה פרק לרפואה, וקיבלה פרק על – בקרוב עלי מרעים לאכול את בשרי, צרי ואויביי לי וגו’… אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח… פרק על אויבים ומלחמות וכו’, ולא הבינה מה זה קשור אליה… ולבסוף ביום השלושים, זה היה יום החטיפה! רק אז היא הבינה… והיא זכרה את הפרק בעל פה, והיתה אומרת אותו בעל פה ליד המחבלים.
“וישבו שם כמה שבויים ושבויות, ששה-שבעה, ובא מחבל ושאל: ‘מי פה מאמין באלוקים?’, אז כולם התחמקו ואמרו שלא מאמינים, כי פחדו על חייהם. והיא קמה ואמרה: ‘כן, אני מאמינה באלוקים, ואפילו יש לי פרק תהילים שאני קוראת אותו כל יום’. אז המחבלים אמרו: ‘תקשיבו טוב, אתם כולכם הולכים לגיהנום, ורק היא הולכת לגן עדן’… היא הבינה שהקב”ה שולח לה שליחים לתוך המצב הנורא שלה…”
האב אלי כהן מוסיף לספר: “לאחר תקופה שהיא קצת יצרה קשר עם המחבלים, יום אחד היא ראתה את אחד המחבלים שמצייר ציור של נר, וכתב ליד זה את השם שלה ‘ספיר’, אז היא התעצבנה עליו, מה אתה מצייר לי נר נשמה, תמחוק את השם שלי… אז המחבל אומר לה: ‘זה לא נר נשמה, למרות שאני שונא את היהודים ואתם אויבים שלי, דעי לך, כשאת נמצאת כאן – יש כאן אור’…”
אלי כהן: “כל כך הרבה ניסים היא ראתה שם, ואמרה אחרי חודש בתוך המנהרות, תודה להקב”ה ששמת אותי פה, סוף סוף יש לי משמעות לחיים…”
לאחר מכן אמר הגר”י זילברשטיין עם הנוכחים כמה פרקי תהילים, כשלסיום ערך “מי שבירך” לבנה של ילנה טרופנוב: “מי שבירך אבותינו אברהם יצחק ויעקב, משה אהרן דוד ושלמה, הוא יברך וירפא את אלכסנדר סשה בן ילנה לאה, בעבור שאנו מתפללים בעבורו, בשכר זה הקב”ה יתמלא רחמים עליו להחלימו ולרפאותו להחזיקו ולהחיותו, וישלח לו מהרה רפו”ש מן השמים. וישחרר אותו מהרה, ויבוא אל ביתו בשמחה ובששון, ויבנה בית נאמן בישראל, ונאמר אמן”.
תגובות
אין תגובות