80 שנה לשחרור מחנה אושוויץ: בישראל חיים 123,715 שורדי שואה

למעלה מ-13,000 שורדים הלכו לעולמם בשנה החולפת • הגיל הממוצע של שורדים המוכרים לרווחה עומד על 88, כאשר ישנם 257 שורדים מעל גיל 100 • שר הרווחה יעקב מרגי: "שורדי השואה הם עדות מוחשית לכוח העמידה של העם היהודי אל מול אוייבנו הרוצים להשמידנו"
יוני גרין
כ"ז טבת התשפ"ה / 27.01.2025 14:06

לקראת יום הזיכרון הבין-לאומי לשואה ובמלאת 80 שנה לשחרור מחנה אושוויץ, משרד הרווחה והביטחון החברתי מפרסם נתונים אודות שורדי שואה במדינת ישראל.

כיום חיים בישראל 123,715 שורדי שואה, כאשר ערב השנה החולפת חיו בישראל 136,989 שורדים. על פי נתוני הרשות לזכויות ניצולי השואה למעלה מ-13,000 שורדים הלכו לעולמם בשנה החולפת.

בתחילת מלחמת חרבות ברזל, פינה משרד הרווחה יחד עם פיקוד העורף מאות שורדי שואה מיישובי הדרום והצפון. במהלך השנה האחרונה, סייעו אנשי המשרד ל-282 שורדי שואה לחזור לבתיהם, 235 מהדרום ו-47 מיישובי הצפון. לעיר שדרות חזרו 168 שורדי שואה שעזבו במהלך המלחמה, למועצה אזורית אשכול חזרו 44 ואילו לשדות נגב חזרו 29 שורדים. באשר לישובי הצפון, ליישוב שלומי חזרו המספר הגדול ביותר של שורדים – 33.

הגיל הממוצע של שורדי השואה שמקבלים שירות ברווחה הוא 88, כאשר ישנם 257 שורדי שואה שמקבלים שירות ברווחה מעל גיל 100.

בשנת 2024 השקיע משרד הרווחה 60 מיליון ש”ח עבור שירותים ותוכניות לשורדי שואה, בהם השתתפו למעלה מ-42,000 שורדים

משרד הרווחה והביטחון החברתי באמצעות מינהל אזרחים ותיקים, שם דגש על קידום איכות החיים והזדקנות מיטבית של כלל האזרחים הוותיקים באמצעות פיתוח וביסוס שירותים מקצועיים מותאמים במגוון תחומים רחב. מתוך כך, המשרד מקדיש תשומת לב מיוחדת לשורדי השואה, מתוך אחריות לרווחתם ומתוך הבנה של צרכיהם הייחודיים. לאוכלוסייה זאת מוצעים שירותים ותכניות ייעודיים מגוונים בהיקפים נרחבים, בהתאם לצרכים המשתנים ולגיל העולה.

החל משנת 2022, הסעיפים למימון השירותים לשורדי השואה הוגמשו כך שכל הרשויות שבהן שורדי שואה, יוכלו לתת להם שירותים מותאמים לצרכיהם מכלל שירותי הרווחה הרלוונטיים. המשרד פועל מכוחן של החלטות ממשלה המייעדות למשרד ולגורמי ממשלה נוספים תקציבי פעילות ובנוסף מושקע תקציב משרדי נוסף מדי שנה לשם מתן מענים.

תוכניות ושירותים מרכזיים שמפעיל משרד הרווחה והביטחון החברתי עבור שורדי השואה:

• מועדוני מופת: המועדון הינו מסגרת חברתית הכוללת ארוחות, פעילות חברתית וכן מימון של הסעות עבור המשתתפים בפעילות. מטרת המועדון היא לקדם את איכות החיים של השורדים ולספק מענה לצורך בביטחון תזונתי. המועדון פועל 3 ימים בשבוע למשך 5 שעות פעילות ביום. בכל מועדון חברים כ-35 משתתפים ב-135 מועדונים ברחבי הארץ.

•  קהילות תומכות: התכנית מספקת סל שירותים המאפשר רשת ביטחון אישי. רשת זו תומכת באזרח הוותיק על מנת שיוכל להמשיך ולגור בביתו בקהילה. סל השירותים כולל: שירותי אב קהילה, תיקונים בבית ותחזוקתו, לחצן מצוקה בבית, שירותים רפואיים מסובסדים, אפשרות לקשר 24 שעות ביממה, פעילות חברתית ותרבותית, סיוע בסידורים יומיומיים, ייעוץ, שירותי מידע ועוד. השרות ממומן כמעט באופן מלא על ידי המשרד, עם השתתפות עצמית מופחתת של 25 ₪ בחודש של ניצול השואה וללא השתתפות הרשות המקומית.

•  סיוע חומרי וצרכים מיוחדים: משרד הרווחה והביטחון החברתי מעניק סיוע חומרי פרטני הכולל סיוע בטיפולי שיניים, רכישת מכשירי שמיעה, אביזרי ראיה ועוד. החל משנת 2020 הורחבו הקריטריונים ונכללו תחומים נוספים לסיוע: עזרים לתנאי מחיה נאותים, הפגת בדידות ועוד.

•  מועדונים חברתיים – “קפה אירופה”: מועדון חברתי ייעודי לשורדי שואה. המהווה בית שני לשורדי השואה, מקום בו הם מרגישים חופשיים לחגוג, לשמוח ולחלוק את רגשותיהם עם שורדים אחרים. מועדונים אלה פועלים בדרך-כלל אחר הצהריים פעם או פעמיים בשבוע ומהווים תוספת ייחודית לשאר השירותים מהם נהנים השורדים. כיום פועלים 111 מועדונים כאלו ברחבי הארץ.

•  סל”ב – סל לניצול בבית: תכנית המיועדת לשורדי שואה המרותקים לביתם מסיבות שונות (פיזי, נפשי וכו’). התכנית כוללת רכז, מתנדבים ואנשי מקצוע מתחומים שונים. הרכז מאתר את שורדי השואה ומתאים להם סל שירותים. סל זה כולל: פעילות חברתית באמצעות ביקורים של המתנדבים: פעילות פנאי, התעמלות בבית ליחיד או לקבוצה, תיעוד זיכרונות ומיצוי זכויות וכד’.

• רווחה מרחוק: משרד הרווחה שם דגש על שימוש בטכנולוגיה חדישה על מנת לצמצם ולהפיג בדידות בקרב אזרחים ותיקים ושורדי שואה. תכנית רווחה מרחוק משתמשת באמצעות מערכת תקשורת דיגיטלית דו-כיוונית לקשר מרחוק, שמטרתה שיפור איכות חייהם של שורדי השואה בקהילה בהיבטים של הפחתת בדידות והגברת תחושת שייכות, קידום אורח חיים בריא, וקידום אוריינות דיגיטלית .

בנוסף לתוכניות אלו, מפעיל משרד הרווחה גם תכנית “בתים חמים” הכוללת קבוצות קטנות של אנשים בעלות קרבה גיאוגרפית וחברתית הפועלת בבתים פרטיים. הקבוצות מהוות רשת תמיכה חברתית ואפשרות לפעילות פנאי משמעותית. משרד הרווחה אף תומך ומממן תכניות להפחתת בדידות בסופ”ש, אירועי הפגות ויוזמות שונות של הרשויות המקומיות למען שורדי השואה כגון: תיעוד סיפור חיים, תיאטרון עדות וצילום.

שר הרווחה יעקב מרגי: “שורדי השואה הם עדות מוחשית לכוח העמידה של העם היהודי אל מול אוייבנו הרוצים להשמידנו. הם מסמלים עבור החברה הישראלית את הניצחון המוחלט של רוח האדם ורוח החיים על הרוע המוחלט. בשנה האחרונה עת שאנו נלחמים מול כוחות רשע הרוצים בהשמדתנו, נוכחותם בחברה הישראלית מזכירה לנו את החשיבות העליונה של קיום מדינה יהודית ריבונית וחזקה. משרד הרווחה משקיע משאבים רבים על מנת להבטיח שבערוב ימיהם יזכו לחיות בכבוד ובביטחון, כפי שמגיע להם”.

מנכ”ל משרד הרווחה והביטחון החברתי, ינון אהרוני: “שורדי השואה הם אבני היסוד של החברה הישראלית אשר ידעו לקום בזכות כוחות נפש אדירים ולבנות חיים חדשים. הם שעיצבו את הרוח הישראלית והחוסן הלאומי האיתן ועלינו כל יום להוקיר להם תודה”.

ראש מינהל אזרחים ותיקים במשרד הרווחה והביטחון החברתי, יריב מן: “מינהל אזרחים ותיקים פועל כל השנה על מנת לוודא שלא יחסר דבר לאזרחים הוותיקים בכללותם ולשורדי השואה בפרט. בשנים האחרונות הרחיב המינהל את מגוון השירותים אותם הוא מעניק, כאלו שיתנו את המענה המיטבי ביותר עבור צרכיהם הייעודים של שורדי השואה. מספרם של שורדי השואה הולך ומתמעט באופן טבעי עם חלוף השנים ועובדה זו מטילה עלינו אחריות כפולה ומכופלת – ראשית, להבטיח את רווחתם ואיכות חייהם בשנים היקרות שנותרו להם, ושנית, לתעד ולשמר את סיפוריהם למען הדורות הבאים”.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות