צולמו במשך ימים ארוכים, שהו עם בכירים: פרטים חדשים על השבי

יממה אחרי השחרור של ארבע התצפיתניות – לירי אלבג, נעמה לוי, קרינה ארייב ודניאלה גלבוע – נחשפים פרטים חדשים על שעבר עליהן ב-477 ימי השבי של חמאס.

נעמה לוי הוחזקה במשך תקופה ארוכה לבד, עד שאיחדו אותה עם חברותיה.

לפי דיווח של ירון אברהם בחדשות 12, החטופות  ניסו להעביר את הזמן בכושר ובפעילות גופנית, למרות התנאים הקשים והאוכל המועט.

לפי הדיווח, לירי התבשרה אחרונה שתשוחרר – ולא היה לה ברור עד הרגע האחרון שתשוחרר. רק בבוקר יום שבת היא קיבלה הודעה סופית על שחרורה.

התצפיתניות התקשו לעזוב את אגם מאחוריהן. אחת מהן הציעה להישאר איתה – וסורבה.

ב’כאן חדשות’ דווח, כי בשבועות הראשונים לחטיפתן הן נלקחו לביתה של משפחה פלסטינית בעיר עזה, שם נדרשו לבשל לבני המשפחה ולעצמן. בבית שהו גם מחבלי חמאס, בהם בכירים, יחד עם נשים וילדים.

החטופות ששוחררו סיפרו כי היחס אליהן היה משפיל ועוין, וכי הזכירו להם ללא הרף כי הן “חיילות”. לדבריהן, ככל שחלפו הימים, האוכל בשבי פחת. היו ימים שבהם לא אכלו, ולפעמים אכלו מזון שהגיע מסיוע הומניטרי.

מדי כמה ימים הועברו החטופות ממקום למקום, כשהן מחופשות לנשים פלסטיניות. הן שהו בדירות בעיר עזה וגם במנהרות מתחת לאדמה. אחת מהחטופות שהתה זמן רב במנהרות, שם הייתה כמות מינימלית של מזון.

התצפיתניות סיפרו כי במהלך השבי שהו לצידם של חטופות וחטופים אזרחים. רוב הזמן שהו הארבע יחד, אבל היו גם ימים שבהם הופרדו אלה מאלה.

לדבריהן, מצבה של חברתן אגם ברגר, התצפיתנית האחרונה שנותרה בשבי, “בסדר”. הפרידה ממנה כמה ימים לפני שחרורן הייתה עבורן קשה מאוד. אחת מהמשוחררות שהתה עם ברגר יום לפני השחרור.

הארבע זוכרות היטב את יום חטיפתן ממוצב נחל עוז, כאשר עשרות מחבלים חדרו לבסיס ורצחו חלק מחברותיהן. כדי לא להכביד עליהן נפשית, גורמי המקצוע והמשפחות התבקשו שלא לדבר איתן על כך, לפחות בימים הראשונים שאחרי השחרור מהשבי.

התצפיתניות שמעו על אירועים בלחימת צה”ל ברצועה בזמן אמת, הן בתקשורת שצרכו והן מהמחבלים ששמרו עליהן.  הן ידעו על אירוע קריסת המבנים שבו נהרגו 21 לוחמים. הן אף ידעו כי חברתן נועה מרציאנו הי”ד נרצחה בשבי.

כך, למשל, הן הכירו גם את האירוע שבו נהרגו בשוגג שלושה חטופים – יותם חיים, סאמר טלאלקה ואלון שמריז – בידי כוחות צה”ל. לדבריהן, שוביהן אמרו להן: “זה מה שיקרה למי שינסה לברוח”.

התצפיתניות סיפרו כי אולצו להשתתף בסרטונים של חמאס בזמן השבי, שחלקם לא פורסמו, וכי הן צולמו במשך ימים ארוכים.

. לדבריהן, המחבלים אמרו להן מה להגיד. לגבי מחבלי חמאס, הארבע אמרו: “אסור להאמין למילה אחת שלהם, הם שקרנים. הם כלבים”.

התצפיתניות היו פסימיות מאוד לגבי חזרתן מהשבי, מלבד לירי שהיתה אופטימית. עוד סיפרו כי ביום הולדתה, שאותו ציינה בשבי, אפו לה עוגה.