בג”ץ: הוועדה לבחירת שופטים תתכנס ביום א’ • לוין יחרים הדיון

ל’עליונים’ מותר הכל: בג”ץ דחה היום (שישי) את בקשתו של שר המשפטים לדחות את כינוס הוועדה לבחירת שופטים, כדי לדון בהסתייגויות על מועמדותו של השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון – וקבע כי הדיון בוועדה לבחירת שופטים יתקיים ביום ראשון הקרוב.

המשמעות: הוועדה תתכנס ביום ראשון הקרוב, ללא שר המשפטים, שככל הנראה יחרים את המעמד, והשופטים בוועדה יקיימו את הדיון ויבחרו בעמית יחד עם נציגי לשכת עורכי הדין והאופוזיציה.

לפי דיווח בגל”צ, השר לוין לא רק מתכוון להחרים את הישיבה – אלא גם לא מעוניין לשלוח את הזימון אליה ורוצה שמזכירות הוועדה תעשה זאת במקומו

בתשובה של שופטי בג”ץ נכתב: “הגורם המוסמך לדון בהסתייגויות ביחס למועמדים לתפקיד נשיא בית המשפט העליון הוא הוועדה לבחירת שופטים. בהתאם לכך, אם הוועדה תסבור שדרוש לה פרק זמן נוסף למיצוי הדיון בטענות שיועלו בפניה – חזקה עליה שתקבל החלטה בנושא בישיבתה ביום ראשון. נמצא אפוא כי על השר להביא את בקשתו לפני הוועדה, ולא לפנינו”.

מוקדם יותר היום שיגרה היועמ”שית מכתב לשר המשפטים והבהירה לו כי הוא חייב לכנס את הוועדה בהתאם להחלטת בג”ץ ביום ראשון כמתוכנן.

בהרב מיארה טענה במכתבה כי הגשת הקובלנה נגד השופט עמית נעשתה “במהלך חפוז הנעדר תשתית ראייתית תואמת וכי הדבר אינו עומד מבחינה משפטית”.

היועמ”שית התייחסה לפעולותיו של לוין עד כה במסגרת ניסיונותיו להימנע ממינוי נשיא לעליון. “במקום לכנס את הוועדה – פעלת במספר נתיבים מקבילים וסותרים – ביקשת מהיועצת המשפטית של משרד המשפטים להתייחס להסתייגויות, על בסיס זה פנית לבית המשפט לדחיית מועד דיון הוועדה, אך מיד לאחר מכן הודעת כי בכוונתך להגיש קובלנה וכי מינית עורך דין פרטי לשם כך. במקביל, פנית למ”מ הנשיא וביקשת את התייחסותו לטענות שפירטת ומענים התקבלו.

“נקיטת הפעולות בנתיבים השונים והסותרים, במקום להביא את הדברים בפני הוועדה, מעלה חשש כבד כי המטרה היא להימנע מקיום החלטותיו של בית המשפט העליון”.

על הקובלנה שהגיש לוין, הבהירה היועמ”שית: “החלטתך התקבלה בחריגה מפרקטיקות נוהגות, בהליך חפוז, ללא תשתית עובדתית מספקת. הדבר אינו הולם את העובדה שהגשת קובלנה נגד שופט היא סמכות רגישה ביותר, אשר נעשה בה שימוש פעמים בודדות בעבר, בנסיבות שונות לחלוטין. נוכח האמור, לרבות השינויים שחלו בתשתית העובדתית משעה שמ”מ הנשיא השיב לפניותיך, ההחלטה אינה יכולה לעמוד מבחינה משפטית”.

לוין השיב ליועמ”שית גלי בהרב-מיארה, במכתב חריף: “מכתבך הוא אות קלון למוסד שבראשו את עומדת. אין שפל אליו לא תורידי את מוסד היועץ המשפטי לממשלה, ואין גבול לחרפת האכיפה הבררנית שהפכה לסמלו של מוסד היועץ המשפטי לממשלה בתקופת כהונתך. מכתבך לא ירתיע אותי”.

הוא הוסיף: “את אמון הציבור בבית המשפט העליון, בנשיא בית המשפט העליון וביועצת המשפטית לממשלה לא ניתן לכפות בצווים”.

שר התקשורת ד”ר שלמה קרעי הגיב על המכתב של היועמ”שית: “היועמ”שית הכריזה מלחמה על הדמוקרטיה הישראלית. המסמך ששלחה לשר יריב לוין הוא ניסיון לבצע מחטף חוקתי ולהשתלט על סמכויות הממשלה הנבחרת. במקום לבדוק את הטענות באופן מקצועי, היא מתעלמת מהחוק והסדר ומפעילה לחץ פסול על גורמי המקצוע.

‏”אסור להקשיב ליועצת משפטית שהפכה למכשול בפני ניהול תקין של המדינה. נשיא עליון שימונה בהליך פסול, תוך ניגודי עניינים והפרת חוק, לא ייחשב נשיא בעיני העם. ‏מול הדיקטטורה המשפטית שמנסים לכפות עלינו – נעמוד איתן. לא ניתן להם להרוס את הדמוקרטיה! ‏ההפיכה המשפטית הזו לא תעבור! הביתה”.

במוקד העימות עומדים תחקירים שפורסמו בכלי תקשורת שונים, בהם הועלו טענות על מעורבותו של השופט עמית בתיקים הקשורים לבני משפחתו או לגורמים אחרים בעלי זיקה אישית. בין היתר, מדובר במקרים שבהם נדונו תיקים בבית המשפט בזמן שאחיו של עמית שימש כדירקטור בבנק לאומי, וכן פרשות שבהן עלו שאלות על קשריו עם עיריית תל אביב.

כמו כן פורסמו תחקירים על פרשת חריגות הבנייה בביתו של השופט במבשרת ציון.