מימונה… מה? • הכל על החג הססגוני הנחגג הערב

המימונה מתקשרת אסוציאטיבית עם קהילת יוצאי מרוקו, מופלטות, ופוליטיקאים • אבל מה באמת אנחנו יודעים על הארוע שנחגג היום בלא מעט בתים בישראל?

המימונה הוא חג עממי הנהוג במוצאי שביעי של פסח, באסרו חג (בישראל בכ”ב בניסן ובחוץ לארץ בכ”ג בניסן).

1. מקור המנהג הוא בעיקר במסורת יהדות מרוקו.

2. אחד ההסברים לקיומו של חג זה היא הזהירות היתרה שהייתה מקובלת במהלך ימות הפסח שלא לאכול איש אצל רעהו, בשל שוני במנהגים הקשורים להימנעות מחמץ וכיוצא בו. לכן, מיד לאחר פסח היו מארחים איש את רעהו, כדי להראות שמה שלא אכל אצלו בפסח לא היה בגלל איבה אלא בגלל חומרה, והנה עתה הם אוכלים איש ממאכלי רעהו.

3. בשנים האחרונות נושאות חגיגות המימונה בישראל גם אופי פוליטי – נשיאים, ראשי ממשלות, שרים ופוליטיקאים משתתפים באירועים הנחגגים ברחבי הארץ.

4. מקור השם נובע משיבוש המילה העברית “אמונה”. החג נקרא כך משום שעל פי המסורת הסיכוי לגאולה ביום זה רב יותר, על פי מאמר התלמוד “בניסן נגאלו ישראל ובניסן עתידים להיגאל” (תלמוד בבלי, ראש השנה י’ ע”ב), ובחג זה הציבור מביע את אמונתו בגאולה העתידית.

5. סברה אחרת היא שמקור השם נובע מהמילה הערבית “מימון” שפירושה מזל, והחוגגים מאמינים כי יום זה הוא יום סגולה לפרנסה ולזיווג.

6. יש הסבורים כי השם “מימונה” נובע משמו של אבי הרמב”ם, הרב מימון בן יוסף, שיום המימונה חל ביום פטירתו.

7. ליל המימונה מתאפיין בהשארת דלת הבית פתוחה (כל עוד בני הבית נמצאים וערים) כדי להזמין את כל מי שרוצה להיכנס, ולאו דווקא בני משפחה, מכרים או מוזמנים מראש.

8. הכיבוד שמונח על השולחנות הוא ברובו המכריע מתוק, כנראה כדי להדגיש את התקווה למתיקות בשאר תחומי החיים. מוגשים ממתקים וריבות מסוגים שונים, שהוכנו כולם על ידי בעלת הבית במהלך הפסח. משום כך, כל המעדנים המתוקים הללו חייבים להכיל רק מרכיבים כשרים לפסח, דהיינו: תמרים, בוטנים, שקדים, אגוזים, סוכר וכו’ – אך ללא קמח או מרכיבי חמץ אחרים.

9. את המופלטות, מאכלים העשויים קמח וממאפייני המימונה, מכינים דקות ספורות בלבד לפני ההגשה.

10. נהוג לברך את האורחים בברכת “תירבחו ותסעדו”, ומקובל לפרשו כ”תרוויחו ותצליחו”, אך פירוש זה מוטעה. הטעות צמחה בקרב מרוקאים שנולדו בארץ, אשר מפרשים את הברכה כהזמנה לאורחים ליהנות משפע המזון. הברכה הנכונה היא “תרווחו ותסעדו” ומשמעותה שקודם יהיה לכם רווח (רווחה) ואחר כך תוכלו גם לתת סעד (עזרה לזולת). הברכה המקורית לא מתייחסת לאוכל אלא לרעיון חברתי, למרות שמבטאים אותו בצורת ארוחה חגיגית.

11. יש הזורים מעט קמח על האורחים בהיכנסם להתארח.

קיץ בריא, פורה, מהנה ומועיל לכל בית ישראל.