יום של שחרור מן העבדות

עם התפתחות הטכנולוגיה החלה להישמע יותר ויותר השאלה למה אסור להדליק אור בשבת או להרתיח מים לקפה, בשעה שאלה נעשו פעולות קלות ופשוטות כל-כך. בבסיס השאלה עמדה הנחה שאיסור הדלקת אש נבע מהקושי והמאמץ שהיו כרוכים בפעולה זו בימי קדם, אולם בימינו, כשהדבר נעשֶה בקלות ובפשטות, למה לאסור זאת.

האמת היא שהנחה זו בטעות יסודה. התיאור המקובל בדבר האש שהיו מבעירים בעבר על-ידי הכאת אבנים זו בזו נכון אולי לחברות אנושיות פרימיטיביות ביותר. באזורנו כבר לפני 3500 שנה היו מדליקים אש בשיטות נוחות הרבה יותר. בכל בית היה כלי מיוחד שבו נשמר רמץ לוהט (בעל יכולת להכיל אש זמן ממושך), והדלקת אש ממנו לא הייתה קשה מהבערת הכיריים בימינו. מכאן שהטעם לאיסור הבערת אש בשבת אינו קשור למידת המאמץ הכרוך בה.

הפעלת מכשירים בימינו נעשתה קלה עוד יותר. כבר אין צורך אפילו להרים מתג. אנחנו מפעילים כיום מכשירים באמצעות מגע אצבע קליל. אבל דווקא עכשיו כולנו מבינים עד כמה השביתה מהטכנולוגיה ביום השבת חיונית לבריאות הנפשית שלנו.

עבדי הטכנולוגיה

הטכנולוגיה הביאה ברכה עצומה, אך בה בעת יצרה עבדות קשה. היא הפכה את כולנו לעבדיה. אנחנו משועבדים לאמצעי התקשורת, למחשב ולטלפון הנייד. המשפחה יושבת לארוחת ערב, אך במקום לשוחח בנחת ולשתף זה את זה בקורות היום, טרודים בני הבית בטלפון שבידיהם. מעטים מצליחים לקבוע כללים הגוזרים ניתוק מן המכשירים האלקטרוניים אפילו לשעת הארוחה המשפחתית.

לכן דווקא בימינו אנו חשים את הברכה העצומה הטמונה בשבת – יממה שלמה בלי טכנולוגיה, בלי הפרעות, בלי הסחות דעת. פתאום אנחנו חוזרים להיות בני-אדם שפויים, שיכולים לשבת בנחת בסעודה המשפחתית, לשוחח איש עם רעהו, ללמוד, לקרוא. אין הפרעות, אין איתותים של מיילים או התרעות של מסרונים. היד אינה נשלחת אוטומטית אל ה’עכבר’. שקט, רוגע ושלווה יורדים עלינו.

השבת נועדה להביא את האדם לסוג של מנוחה השונה בתכלית מהמנוחה האנושית הפשוטה. מנוחת השבת איננה מנוחה של הגוף בלבד, אלא בעיקר מנוחה של הנפש. ביום הזה אנו מתנתקים לחלוטין מכל מושגי החולין של ימות החול ועוברים לעולם רוחני נאצל. עולם של לימוד ותפילה, של זמירות וקדושה. אין לנו דאגות: לא הבורסה, לא העסק, לא המכונית, לא הגינה הזקוקה לטיפול, לא הנורה השרופה במרפסת. שבת היום. קודש לה’.

התנתקות מרוממת

דווקא ההתנתקות המוחלטת של האדם מעסקי החולין ביום השבת היא המרוממת אותו למנוחה עילאית וממלאת את מצבריו הרוחניים, כפי ששום דבר אחר אין בכוחו לעשות. כדי להגיע להרגשה זו יש להיכנס לתוכה של השבת; לנקות את המוח ואת הלב מטרדות היום-יום; להיכנס לתוך התפילה, התורה, פרשת השבוע וכדומה. או-אז חשים כמה היא נפלאה.

כדי לחוש את מהותה האמיתית של השבת צריך להבין את משמעותה האמיתית וליישם אותה באמת, כ”יום מנוחה וקדושה… מנוחת שלום, השקט ובטח; מנוחה שלֵמה שאתה רוצה בה”.