דוח העישון: רק 9.8% מהגברים החרדים מעשנים, 2.0% מהחרדיות

משרד הבריאות פרסם היום (רביעי) את הדוח השנתי על מצב העישון בישראל לשנת 2023, העוסק בנזקים הבריאותיים הנגרמים מעישון מוצרי טבק – ומציג תמונת מצב על מגפת העישון בישראל.

לפי הדוח, ב-2023 20.5% מהאוכלוסייה הבוגרת עישנו, עלייה קלה לעומת 20.1% מהסקר שנעשה ב-2020.

מנתון מטריד במיוחד בדוח עולה, כי שיעור המעשנים של סיגריות רגילות לפחות פעם ביום בקרב תלמידי כיתות ה-ו, עומד על 3%. בקרב תלמידי כיתות יא-יב, שיעור המעשנים היומיים עומד על כמעט 9%.

כ-11% מהתלמידים בישראל עישנו סיגריות לפחות פעם אחת בחודש האחרון. יותר בנים (22%) מבנות (15%). ככל שעולים בגיל – כך יותר תלמידים מדווחים כי הם עישנו: 5% בכיתות ה-ו, לעומת 18% בכתות יא-יב.

בהשוואה בין לאומית – ישראל ממוקמת במקום ה-14 במדד זה מבין 42 מדינות.

כ-12% מהתלמידים שהשתתפו בסקר השיבו כי התנסו בסיגריה אלקטרונית לפחות פעם אחת בחודש האחרון. בקרב תלמידי כיתות יא-יב הנתון עמד על 17.6%. בסך הכל, כ-14% מכלל התלמידים התנסו בסיגריה רגילה או אלקטרונית לפחות פעם אחת בחודש האחרון. 23% מתלמידי יא-יב, וכ-10% מתלמידי כיתה ז’.

עוד עולה מהנתונים, כי בקרב גברים שיעור המעשנים הוא יותר מפי שניים מאשר בקרב נשים. שיעור העישון הגבוה ביותר נרשם בקרב גברים ערבים – 39%, ואילו הנמוך ביותר – בקרב נשים ערביות 6.3%.

בין השנים 2016-2023 נצפתה מגמת ירידה בשיעורי העישון רק בקרב נשים יהודיות. בשאר קבוצות האוכלוסיה לא היו שינויים מובהקים.

הקבוצה שבה שיעור העישון הגבוה ביותר היא גברים ערבים (39%) אחריה גברים יהודים (25.6%, עלייה לעומת 22% ב-2020) נשים יהודיות (14.6%) ונשים ערביות (6.3%).

לראשונה נבדק שיעור העישון לפי רמת דתיות בקרב יהודים באוכלוסיה הבוגרת. שיעור העישון נמצא הגבוה ביותר בקרב מסורתיים (25.6%), וספציפית בקרב גברים מסורתיים (34.1%). לעומת זאת, השיעור הנמוך ביותר נצפה בקרב חרדים (9.8%), וספציפית בקרב נשים חרדיות (2.0%).

עוד נתונים:

• בהשוואה בינלאומית שיעור העישון היומי בישראל של גברים (23% דיווחו על עישון מדי יום) נמצא במקום ה-20 הגבוה ומעל לממוצע מדינות ה-OECD שעומד על 20%. בקרב נשים השיעור היומי הוא 9% ונמוך מהממוצע שעומד על 12%.

• העישון גורם לכ־8,000 מקרי מוות בשנה – כ־10% מהם בקרב לא-מעשנים שנחשפו לעישון של אחרים – וזאת כתוצאה ממחלות ממאירות, מחלות לב וכלי דם ובכללן שבץ מוחי, מחלות נשימה, סוכרת ועוד.

• בתחום האכיפה, חלה ירידה במספר הקנסות שחולקו במסגרת אכיפת החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים. ב-2023 ניתנו 3,864 דוחות וקנסות על עישון במרחב הציבורי, לעומת 10,115 ב-2022.

• משקי הבית בישראל הוציאו בשנת 2023 קרוב לעשרה מיליארד שקלים על רכישת מוצרי עישון למיניהם.

•  הסיגריה האלקטרונית צוברת פופולריות גם בקרב מעשנים בוגרים: 2.3% מהנשאלים הבוגרים אמרו שהם משתמשים בסיגריה אלקטרונית או מוצר חימום טבק. מדובר בעליה מסקר קודם אז עמד שיעור המשתמשים על 1.4%.

• לפי נתוני רשות המיסים: הכנסות המדינה ממיסי קנייה על כלל מוצרי הטבק בשנת 2023 היו כ-8.3 מיליארד שקלים.

• הערכת העלות הישירה והעקיפה של נזקי עישון למערכת הבריאות היא כ-1.7 מיליארד שקלים בשנה. עלויות עקיפות נוספות, לכלל המשק, נגרמות כתוצאה מהפסדי פרודטקטיביות, אובדן כושר עבודה וימי מחלה – והן מוערכות בכ-1.9 מיליארד שקלים בשנה. הערכה זו, מציינים כותבי הדוח – נמוכה בהשוואה למודלים שונים במדינות מערביות שונות – והיא מיושנת ולא עודכנה קרוב לעשור.