לאמלל חיי ילדה בשביל פרובוקציה
ילדה קטנה אחת עומדת לעבור מחר חוויה קשה ובלתי נשכחת. יום הבת מצווה שלה עומד להיהרס, בברוטליות.
העצוב מכל: מי שיהרוס לה את החגיגה, זו אמא שלה. אמא של הילדה התמימה הזו, שאיש מעולם לא למד אותה יהדות אמיתית מהי, החליטה להלחם בכל הקדוש והיקר לעם ישראל, ולהפוך את בתה לכלי הנשק.
אמא שלה החליטה לעורר מהומות ופרובוקציות, כדי שהיא תוכל לטעון שמישהו מתנכל לבת שלה. שימוש ציני ומרושע כזה בילדה קטינה, היה בקונסטלציות אחרות מעורר חקירת רשויות רווחה.
אבל היי, אמא שלה היא מ”כוחות האור”, “נשות הכותל”, אז אף אחד לא הציג לכם עד כה את התמונה בצורה כזו.
בחלק הדרומי של הכותל המערבי מתקיים מזה כשנה חלק המכונה, מתוך בורות או רשעות או שניהם, בשם הציני “עזרת ישראל”. בבית המקדש “עזרת ישראל” היתה המקום בו הותר לגברים בלבד להיכנס, אבל מי שהעניק לרחבה הזו את השם הזה רצה לטעון, כביכול, שכל ישראל יכולים להיכנס לחלק הזה.
בדיוק כפי שכל מהותן של “נשות הכותל” היא לעקור את הכותל המערבי ממהותו, מהיותו המקום המקודש לעם ישראל, בו נשמרים סדרי הקדושה והצניעות בקפידה, כך הן מנסות להחדיר ללקסיקון הישראלי עולם מושגים מעוות.
“עזרת ישראל” הזו, הוקצתה על ידי הממשלה במיוחד עבור אותן נשים, כדי שתוכלנה לבצע את טקסיהן כאוות נפשן, בסמוך לכותל הקדוש. בידיעה שאותו חלק לא היה חלק מהקטע ששימש לתפילה במהלך השנים ולא משמש לתפילה כיום, הניחו בממשלה כי הן תוכלנה להיות ליד הקיר הקדוש, מבלי להפר את סדרי הלכות בית הכנסת הנהוגים ברחבת הכותל כדין בית כנסת, ומבלי לעבור על החוק הקובע כי במקומות קדושים בארץ אסור לעבור על “מנהג המקום”.
איש לא עומד שם למנוע מהן לחלל את הקודש, כאשר הן מקיימות טקסים מעורבים, בדיוק ההפך ממהותו של המקום הקדוש, עליו מלמדת אותנו מסכת סוכה שנעשה בו “תיקון גדול” כאשר בעזרת הנשים, שם הותר לנשים להיות, הפרידו בין גברים לנשים כדי למנוע “קלות ראש”, כלשון הגמרא, ופריצות.
איש אינו מונע מהן שם לקרוא בספר התורה הקדוש, שעל פי ההלכה אסור שאשה תקרא בו בפני הציבור. שם יכולות הן לבצע את הטקסים המעוותים שלהן באין מפריע.
איפה הייתן בעשרת ימי תשובה?
אבל החלק הזה, “עזרת ישראל”, עומד שומם ברובה המוחלט של השנה. כמי שמגיעה לכותל המערבי מספר פעמים בשבוע, אני יכולה להעיד שהמקום היה שומם גם בכל ימי הרחמים והסליחות, שבעשרת ימי תשובה הסתובבו עשרות אלפי איש, בהמשכו של הכותל, מקום התפילה המסורתי – שם יכולתם לדבר ורק הקיר היה שומע.
המקום עמד שומם בעלבונו, ולו היה לו פה כנראה היה מספר לכם איך נוכח לדעת שלאותן נשים אין שום עניין בו או בקדושתו. גם הוא, כמו אותה ילדה קטנה חפה-מפשע, הוא בסך הכל הכלי שלהן לניגוח התורה.
ממה נפשך, אם להשתמש במילותיו של הגר”ע יוסף לפני מספר שנים: “זהו, את כל התורה הן כבר קיימו שרק טלית חסרה להן?” מקימות הארגון הנלוז הזה, שממומן בקביעות על ידי “הקרן החדשה לישראל” כחלק מהאסטרטגיה שלה לעקירת צביונה היהודי של המדינה, נושאות את דגל עקירת היהדות כדרך קבע.
ענת הופמן העומדת בראשן היא חלק מן התנועה הרפורמית, שמבקשת, רחמנא ליצלן, לגרום לעם ישראל לעזוב את מימי התורה ולחצוב בורות נשברים.
כלפי העולם, הן משווקות את עצמן כמי ש”נרדפות דתית”. אבל לא דת הן מבקשות להן, רק להשניא את התורה על עם ישראל, לאחר שהן כבר שונאות אותה ומצהירות בגאון על עקירתה.
ביהדות יש היררכיה. יש מצוות שאנחנו מחוייבים לקיים, יש מצוות שאנחנו יכולים לקיים. קודם כל מקיימים את המצוות שאנחנו מחוייבים – מה שאותן נשים ממש לא מקיימות, מספיק להסתכל על לבושן כדי לדעת זאת. רק אחרי שמקיימים את מה שמחוייבים, ואם אין זה סותר את ההלכה, אפשר גם לעשות מה שלא מחוייבים.
מיכל בת שאול, אמר הרב עובדיה, שהיתה שלמה ויראה בקיום המצוות, ואחרי שלא נמצא בה שום רבב, לא מיחו בה חכמים כאשר התעטפה בטלית. אבל אין בין הנשים הללו לבין מיכל בת שאול ולא כלום, ולהפך. הן האנטי-תזה של מה שאותה צדקת היתה.
חשוב במיוחד להדגיש זאת לאור העובדה שמספר נשים דתיות התפתו להצטרף לאותה קבוצה, ועיניהן טחו מראות את מטרותיה האמיתיות, שמגיעות ממקורות רפורמיים.
תשומת לב בכל מחיר
ועכשיו, שימו לב לאסטרטגיה החדשה. ישבו אנשי השיווק של נשות הכותל, ובראשן אשה בשם שירה פרוס, וחשבו לעצמן: כיצד נגרום לכך שהעולם ישים לב אלינו? הבה נספר לעולם שרודפים אותנו.
למי שלא שם לב, חודשים ארוכים ש”נשות הכותל” זוכות לשתיקה רועמת. איש לא התייחס אליהן, גם כאשר ניסו לעורר פרובוקציות בעזרת הנשים. זה אכל אותן מבפנים.
כיצד בכל זאת עושים רעש?
מפרסמים מודעות הקוראות לעריכת “בת מצווה” עם קריאה בספר התורה, בעזרת הנשים – ולא באותו חלק שהוקצה להן. שהרי כאמור הן אינן מעוניינות בתפילה, הן מעוניינות בפרובוקציה.
ברגע שהמודעות פורסמו בשכונות חרדיות, הן קיבלו את תחילתה של אותה פרובוקציה שהן היו מעוניינות בה. נשמע לכם כמו תיאוריית קונספירציה? אם אתם דוברי אנגלית, תוכלו להקשיב לגברת פרוס אומרת זאת במו פיה, ברדיו אנגלי-ישראלי בשם TLV1.
“קיבלנו את החשיפה שרצינו”, אמרה לאותו רדיו. “אין שום דבר רע בקצת פרובוקציה”.
מסתבר שהן חושבות שגם אין כל רע בלהרוס לילדה קטנה את הבת מצווה שלה.
אל תתנו להן לבלבל אתכם: הגורם היחיד שאחראי לכך שהילדה הזו תהפוך לסמל של “הורסים לילדות את הבת מצווה שלהן”, הוא אמא שלה. האמא, שביחד עם צוות “נשות הכותל” החליטה להביאה לשם, בידיעה ברורה שמדובר בפרובוקציה שתהפוך את היום השמח שלה, ליום מסעיר שייגמר בדמעות, כשהיא מודעת לכך שכניסתה לשם עם ספר תורה – מטרתה העיקרית ביום זה – תמנע על פי כללי המקום.
כי זה מה שהן רוצות, הן אמרו זאת במו פיהן: פרובוקציה.
לו רצתה אמא שלה לערוך לה “בת מצווה בכותל המערבי עם קריאת התורה”, הגם שמדובר בעבירה על ההלכה, והגם שבעם ישראל מעולם לא חגגו בת מצווה בצורה כזו, איש לא היה מונע מהן לעשות זאת באותו חלק המכונה “עזרת ישראל”.
אבל אמא שלה וחברותיה לא באמת רוצות “בת מצווה”, הן גם לא באמת רוצות לקרוא בתורה. המטרה שלהן היא אחת: גרימת סבל לילדה קטנה, רק כדי לקרוע את התורה.
אם זו מטרתן, מה לנו כי נלין כאשר יקבלו אותה?