שוב עמדת היועמ”שית נדחית בבג”ץ: נתן ללוין הארכה של 10 ימים

שוב בניגוד לעמדה של היועמ”שית: בג”ץ נתן היום (חמישי) לשר המשפטים יריב לוין הארכה של 10 ימים על מנת לכנס את הוועדה לבחירת שופטים – על מנת לקיים הצבעה על בחירת נשיא לבית המשפט העליון.

לדברי השופטים, אי כינוס הוועדה מהווה “פגיעה קשה בשלטון החוק”.

השופטים יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין קבעו: “בהחלטתנו מיום 12.12.2024 קצבנו לשר המשפטים ארכה של כחודש ימים למילוי חובתו האמורה. אולם גם בתקופה זו לא נבחרו נשיא ומשנה לנשיא לבית המשפט העליון, והעניין אף לא הובא להצבעה בוועדה לבחירת שופטים.

“חרף האמור, ואחרי שהעמדנו לנגד עינינו את חשיבות מראית פני הדברים, מצאנו לנכון לאפשר לשר המשפטים שהות תחומה על-מנת להביא בפני הוועדה את החומר הנוסף הרלוונטי לדעתו, אשר לא עמד בפניה עד כה”.

בשל כך, ההצבעה על מינוי  השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון תדחה עד ל-26 בינואר.

כזכור, ההצבעה למינוי נשיא העליון הייתה אמורה להתקיים היום, אך אתמול ביקש השר לוין מבג”ץ  לדחות את ההצבעה בטענה, כי “לא ניתן בשלב זה ובטרם בירור העובדות להביא להכרעה של הוועדה לבחירת שופטים את סוגיית בחירתו של נשיא לבית המשפט העליון”.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה התנגדה לבקשת השר לוין לדחות את הליך המינוי, ועמדה על כך שההצבעה בוועדה לבחירת שופטים צריכה להתקיים כבר היום.

היועצת המשפטית לממשלה השיבה לפניית חבר הוועדה לחקירת שופטים, ח”כ יצחק קרויזר: “לאחר בחינת הדברים קיבלה היועצת המשפטית לממשלה את עמדת כל גורמי החקירה והמקצוע לפיהן אין בסיס והצדקה להמשך ברור הטענות שהועלו כנגד השופט יצחק עמית, ולביצוע פעולות כלשהן בנושא”.

בתוך כך, ראש אגף חקירות במשטרה החליט כי לא יבקש אישור לפתוח בבדיקה נגד שופט העליון, משום שמהפרסום ב’ידיעות’ לא עולה חשד ואין בסיס לחשד המצריך בקשה לפתוח בבדיקה פלילית.

מוקדם יותר היום, ביקש השר לוין מעו”ד לאה רקובר, יועמ”שית משרד המשפטים והוועדה לבחירות שופטים, להגיש קובלנה (-דין משמעתי) נגד המועמד לתפקיד.

לוין טען כי השופט עמית, “נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו והפר כלל מכללי האתיקה לשופטים”.

טענותיו מתבססות  על תחקיר ‘ידיעות אחרונות’ לפיו, בשנים האחרונות השופט עמית היה בניגוד עניינים והיה צד בכמה הליכים משפטיים אזרחיים הנוגעים לדירה שבבעלותו ובבעלות אחיו בדרום תל אביב – תוך שימוש בשמו הקודם, יצחק גולדפריינד, מבלי לדווח על כך ומבלי שעורכי הדין יודעים שהם מייצגים שופט עליון.