דגש על תזונה ומעקב נפשי: כך יתנהל הטיפול בחטופים שישוחררו מהשבי

משרד הבריאות פרסם היום (חמישי) את נוהל הטיפול בחטופים שישוחררו.

על פי הפרוטוקול, יוקם מתחם נפרד בבתי החולים, שיחולק לאזור כללי לאירוח רב-משתתפים ולאזורים אישיים הכוללים חדרי לינה, מפגשים מצומצמים ומנוחה.

במסגרת הפרוטוקול, בתי החולים יאפשרו כיבוד לבני המשפחה, אך יחד עם זאת הודגש כי מבחינה רפואית, קיים חשש לתת-תזונה קיצונית בקרב המשוחררים, והתפתחות סינדרום הזנה מחדש.

לאחר שהות של למעלה מ-15 חודשים בשבי, תזונאי ידריך את המשפחות וייתן הסבר כתוב על ניהול הסיכונים בהאכלה מחדש.

בנוסף, בפרוטוקול הובהר כי יש להקפיד על היגיינת ידיים ועל הקפדה יתרה עקב חשש לנשאות גורמים פתוגניים.

המשרד מגביל את הכניסה למתחם למשפחות ולגורמים מורשים בלבד. המשרד דורש לצמצם ככל הניתן את מספר השוהים במתחם. “יש להדריך את משפחות השבים ואורחיהם כי צילום במתחם והעלאת חומרים למדיה חברתית עלולים להביא לפגיעה בשבים”, נאמר בפרוטוקול.

הבידוק הרפואי יתבצע בשלבים בליווי מטפל נפש ובהתאם למוכנותו של השב, עם המלצה לבדיקות נרחבות כולל בדיקות הריון לנשים בגיל הפוריות. במקביל, יתבצע תיעוד משפטי-פורנזי על ידי רופא משפטי לתיעוד שהותם בשבי.

המשרד ממליץ על אשפוז של לפחות ארבעה ימים. לאחר השחרור, תמונה אחות מתאמת מטעם קופת החולים והמעקב הרפואי יימשך שנה, עם בדיקות לאחר שבועיים, חודש, ולאחר מכן אחת לשלושה חודשים.

ד”ר הגר מזרחי, ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, פירטה על שלבי הפרוטוקול, ששונו מאז העסקה הקודמת לפני יותר משנה: “ייתכן שלחטופים תהיה תסמונת של הזנה חוזרת, שבה בגלל מחסור במזון בשבי – הם ינסו לפצות עצמם, בעיקר בפחמימות, וזה עלול להביא לפגיעה בהם. ההמלצה לחטופים שחוזרים תהיה להישאר באשפוז לפחות ארבעה ימים. חלק מהחטופים שחזרו בעבר ונשארו פחות – דיווחו בדיעבד שייתכן שהיו צריכים להישאר יותר”.

היא הוסיפה: “מדובר בפרוטוקול מעודכן. לבתי החולים תהיה אחריות ממושכת גם לאחר השחרור, בעיקר בהיבטים הנפשיים. יש מורכבות גדולה נוכח הזמן הרב שהם בשבי, גם בהיבט הנפשי וגם בהיבט התזונתי”.

לשאלת ‘כאן חדשות’, במשרד הבריאות אמרו כי הם נערכים למצב שבו יידרש אשפוז פסיכיאטרי, וייתכן שהוא יהיה גם מחוץ לבית החולים.

בשיחה עם כתבים אמרה ד”ר הגר מזרחי: “בהחלט יכול להיות שיהיה צורך במסגרות יותר דמויות לאשפוז רפואה נפשית. ננסה להכיל את הדברים בתוך מתחמי השבים – עד דרגה מסויימת. במידה ויהיה צורך – נאפשר אשפוז מחוץ למתחם ההשבה”. אשפוז מהסוג הזה, הסבירה ד”ר מזרחי, יכול להיות גם במחלקה פסיכיאטרית בתוך בית החולים, או בבית חולים פסיכיאטרי סמוך.

ד”ר מזרחי הוסיפה: “אנחנו צופים שהמורכבות הרפואית של מי שמגיע תהיה גדולה יותר, אנחנו 468 ימים מאז שבעה באוקטובר, ויש לכך השלכות רפואיות פיזיות ונפשיות”.

כאמור, אחד הנושאים שעליהם ניתן דגש מרכזי הוא נושא התזונה: “סינדרום הזנה מחודשת היא תופעה שאנחנו מכירים עוד מימי השואה שבה אוכלים בבת אחת כמות גדולה של מזון, בעיקר של פחמחמות, שיכולה לגרום להפרה של משק המלחים והנוזלים בגוף ולהביא למצבי חירום רפואיים. אנחנו לא יודעים להעריך בדיוק מה אכלו בשבי, נצטרך לשמוע מהם.

“לא כולם שהו יחד בעזה ולא כולם הוזנו באותה הזנה וזה מאוד פרסונלי. ההערכה היא שזו תסמונת שתתפתח בימים הראשונים, והבחירה בארבעה ימי אשפוז כוללת גם את ההבנה הזו. במידה ויש צורך באשפוז ממושך יותר נמליץ להישאר ולהמשיך את הבירורים עד שניתן יהיה לשחרר הביתה את השב או השבה”.