הוועדה אישרה את הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית כבר בחודש מרץ. לאחר אישור ההצעה, הגישו סיעות ש”ס, יהדות התורה והבית היהודי בקשה לדיון חוזר (רביזיה) על אישור הצעת החוק ועל דחיית ההסתייגויות שהוגשו עליה.
הדיון בבקשה לרביזיה נדחה בעבר מספר פעמים, ובמקביל גובשה הצעת מחליטים, כתחליף ל’חוק הגיור’, שהיתה אמורה לקבל את אישור הממשלה, ביום ראשון הקרוב, תוך הסכמה של סיעות הקואליציה.
אלא שבתחילת השבוע הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו לשרת המשפטים ציפי לבני, כמו ליתר ראשי סיעות הקואליציה, כי החליט להסיר את הצעת המחליטים בנושא מסדר יומה של הממשלה, וזאת כדי לא ליצור קרע סופי עם החרדים.
בתגובה הודיע ח”כ שטרן כי יעלה את החוק שלו להצבעה במליאה.
בבית היהודי כבר איימו כי יפרשו מהקואליציה במידה והחוק יקודם בכנסת.
יו”ר סיעת הבית היהודי, ח”כ איילת שקד, התנגדה להחלטת ראש הממשלה למנוע העלאת הצעת המחליטים בנושא הגיור בממשלה, ובכך להביא להצבעה חופשית במליאה.
לדברי שקד, “חוק הגיור קודם בוועדת חוקה בכנסת בגלל הליכוד – ועל הליכוד לדאוג לעצור את החוק. הסיכון שראש הממשלה לוקח הוא גבוה ובאחריותו ובידיים שלו שהחוק לא יעלה במליאה. החלטת הממשלה נכונה יותר מהחוק”.
גם ביהדות התורה מבהירים כי אם חוק הגיור המקורי של שטרן יעבור, הם ינתקו את הקשרים עם נתניהו.
נציין כי מטרת הצעת המחליטים היא לאפשר לרבני ערים להקים בתי דין לגיור, אך בניגוד להצעת החוק, היא איננה משנה את המצב החוקי הבסיסי שלפיו כל גיור שנעשה בישראל מחייב את אישורו הסופי של הרב הראשי לישראל המשמש בארץ כ’ראש העדה הדתית’.
ההערכה במערכת הפוליטית היא, כי מהלך של העברת החוק בכנסת עשוי להצליח בסבירות גבוהה מאוד, וזאת לאור הרוב הקיים בוועדת חוקה ובמליאת הכנסת להעברת החוק, וההסכמות שהושגו בנושא בין סיעת התנועה לסיעות יש עתיד, העבודה, ישראל ביתנו ומרצ.