“סבא שלך הצטער כשפגעו בישיבות עם חוק הגיוס יותר מפטירת בנו!”

ירון אברהם: שר הבטחון ישראל כץ הציג היום בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת את עקרונות חוק הגיוס. קשה למצוא מישהו שיצא מהדיון הזה מרוצה. החרדים שמעו שלחוק ייכנסו סנקציות כלכליות אישיות, באופוזיציה, מנגד, טוענים שמדובר בחוק השתמטות… אנחנו עם שניכם, הרב יאיר פארן, נינו של הרב עובדיה יוסף זכרו לברכה, ושרי רוט, פרשנית פוליטית, פרשנית לענייני חרדים. יאיר, אני רוצה להתחיל איתך, אתה רואה בכיוון של השר כץ כיוון נכון, או שמדובר פה שוב ב’פוילשטיק’ ישראלי?

הרב יאיר פארן: אני רואה פה איזושהי התקדמות, אבל בסוף זה ישראהבלוף, כי אנחנו לא ראינו טיוטת חוק גיוס אמיתית, ואנחנו לא רואים פה התחייבות אמיתית לסנקציות אישיות כלכליות, שזה באמת מה שיביא את החברה החרדית בהמוניה אל הבקו”ם. אם אנחנו נראה באמת הפסקה של התקציבים לישיבות, שבהם לומדים עריקים, אם אנחנו נראה הפסקה של מימון של מעונות היום, זה הדבר שבסוף יביא את החברה החרדית אל הבקו”ם.

אני אגיד עוד דבר אחד קטן בפתיחה, שישראל כץ אמר היום משפט שהוא צרם לי מאוד באופן אישי. הוא אמר שיש לו שני עקרונות, שהוא לאורם רוצה לנסח את החוק הזה: אחד זה כמובן התגברות של הגיוס של החברה החרדית, והשני זה עקרון של שמירה על עולם התורה היהודי. אני רוצה להגיד מפה לשר ישראל כץ, שאין דבר שיותר יחזק את עולם התורה היהודי מאשר שהחרדים בהמוניהם יגיעו לבקו”ם, כפי שכתוב בגמרא בתלמוד ירושלמי, שבמצב של פיקוח נפש כל איש ואישה, והרבנים הם אלה שצריכים להיות, גדולי ישראל, הם אלה שצריכים להתייצב ראשונים בשביל פיקוח נפש, זה מה שיקדש שם שמיים. וזה מה שיביא את החברה החרדית אל הבקו”ם.

ירון: שרי, את שומעת את יאיר, ח”כים במפלגות החרדיות, אני בטוח שהם אומרים גם לך, ‘סנקציות על לומדי תורה, זה פשוט לא יקרה, לא יעבוד’.

שרי רוט: אני רוצה להזכיר ליאיר, הייתי אז כתבת קצת יותר צעירה, הסבא שלו, הצדיק, הרב עובדיה זצ”ל, נתניהו הגיע לנחם אותו על פטירת בנו, הרב יעקב זצ”ל, והוא אמר לו: ‘יותר ממה שאני מצטער על פטירת בני, אני מצטער על חוק הגיוס’. זה היה ב-2013, חצי שנה לפני שהוא נפטר בערך. אז זה לא ככה. עולם התורה זה עולם התורה! זה ערך מקודש, שגם לסבא שלך, יאיר, היה מאוד חשוב!

יאיר: מאוד. גם לי הוא מקודש, ובגלל זה אני אומר, ומי שיודע תורה, יודע שצריך לבוא להתגייס לצבא בזמן שעם ישראל נמצא בסכנה.

ירון: לא, אני חושב שיאיר אומר שעצם ההצבה של שני הדברים, על קצוות שונים של הסקאלה…

שרי: לא. לומדי התורה זה משהו שצריך להיות קדוש. עכשיו, איך לגייס את אלה שאינם לומדים תורה, זו השאלה, האם זה יקרה בעזרת סנקציות או בעזרת להרעיב, לחנוק, לבטל מעונות…

ירון :לא, אף אחד לא רוצה להרעיב ולחנוק…

שרי: אני לא יודעת באיזה…חוק המעונות זה משמעותו. אבל באיזו דרך, או בדרך יפה, פתיחת חטיבות. בראש ובראשונה, צריך להגיע למצב שבו הרבנים יגידו, אוקיי יש עכשיו חוק גיוס, עכשיו נגיד לאלה שאינם לומדים ללכת, להתגייס, זה לא המצב היום. היום רבנים אומרים ‘לא ללכת’. אז היום אין לך שום פתרון. פשוט. הייתי היום בדיון בוועדת חוץ לביטחון, ישבו שם חברי כנסת מהאופוזיציה ואמרו: ‘שלחנו כל כך הרבה צווים, אלפי צווים, ובאו כל כך קצת’… ברור שיבואו קצת! כי יש וטו של הרבנים לא לבוא. איזה חרדי אתה מכיר, שרב אומר לו לא לבוא, והוא יבוא?

ירון: יאיר, שרי מעלה נקודה, שאי אפשר להתעלם ממנה. הרי כל הניסיונות לקדם את החוק הזה, מעל ראשם של החרדים, כשלו בצורה נחרצת!

יאיר: ודאי. ודאי שהדבר הזה צריך לעשות בהידברות, ואני כל הזמן אומר: האחראים לסיפור הזה הם שניים. מצד אחד יש את הציבור החרדי, על הציבור עצמו, ועל המנהיגים שלו, שנדרש לעשות מעשה, ולא רק להגיד אמירות חסרות אחריות, שמחללות שם שמיים, שמגלות פנים בתורה שלו כהלכה, אלא במקום זה ללכת…

ירון: אגב, סליחה שאני אומר, אבל כמו שאמר הרב יצחק יוסף, קרוב משפחתך, הוא אמר, ‘גם מי שבטלן, אסור שיילך לצבא’…

שרי: היום. היום. במצב היום. שזה נחשב לגזירת שמד.

יאיר: שזה גילוי פנים בתורה שלא כהלכה, זה ממש נגד…

שרי: אני לא מדברת נגד רבנים!

יאיר: אמרתי שהאחריות היא גם על ההנהגה של החברה החרדית, שבמקום לצאת באמירות כאלה, שמחללות שם שמיים, צריך ללכת לראשי הצבא, ולעשות את מה שצריך בשביל לבנות את המסלולים האלה. מצד שני, האחריות היא גם על הצבא, וגם על המדינה, בשביל לאפשר את המסלולים האלה, שהם לא ישראלוף, גם מהצד השני. שבחור חרדי, לבנות את האמון הזה עם החברה החרדית, שבחור חרדי יוכל להיכנס חרדי לצבא, ולצאת ממנו חרדי. אבל האחריות פה היא על שני הצדדים, וגם לא להעביר חוקי השתמטות כאלה, לא להמשיך להזין את החרפה הזו.

ירון: רגע, תן לי להכניס אותך רגע אל תוך הקוראלס הפוליטי. יכול להיות שבסוף לא תהיה ברירה לח”כים החרדים לעשות מעשה שהם לא האמינו שהם ייאלצו לעשות, וזה: בקולותיהם להכשיר גיוס? יכול להיות שהדבר הזה יקרה?

שרי: אני לא בטוחה שהיום צריך את קולותיהם, היום שיש לך את גדעון סער, ויש לך עוצמה יהודית…

ירון :כן, אבל יש לך גם לא מעט מתנגדים.

שרי: נכון, אבל יכול להיות שזה יעבור. הם יצטרכו לחשוב בינם לבין עצמם, כי אין להם הרבה ברירות, ואני חושבת שהמצב היום הוא לא טוב.

ירון: לפחות בהימנעות או משהו באזורים האלו…

שיי: להיות בחניון, אתה יודע, יש להם הרבה שטיקים שהם יודעים לעשות. אבל אם החרדים אכן יחתמו על חוק שמביא חמשת אלפים, עשרת אלפים, חמישים אחוז ממחזור הגיוס…

ירון: את רואה את זה קורה?

שרי: יכול להיות, יכול להיות, בהימנעות, בחניון, בקריצה.

יאיר: זה צריך להיות הרבה יותר מזה. וצריך להגיד: מה שהשר כץ אמר היום, שעד 2032 חמישים אחוז, זה לא…

שרי: אבל בוא נתחיל, בוא נתחיל. הצבא יעשה את שלו, הם יעשו את שלהם…

יאיר: זה עיוות מוסרי, שרי, זה עיוות מוסרי שמפורר את החברה הישראלית מבפנים.

שרי: יכול להיות. אבל, יאיר, בכביש היה חכם, לאו דווקא צודק.

יאיר: אז אמרתי קודם, אמרתי קודם שצריך להתנהל בחוכמה, ושצריך להתנהל בהידברות, ואף על פי כן אני אומר, אנחנו לא יכולים להמשיך להגיד שהחרפה הזאת יכולה להימשך. החרפה הזאת חייבת, חייבת להסתיים.

שרי: אין לך ברירה. כמו בבסטה בשוק, בוא נראה מה אפשר כרגע, אתה יודע מה אפשר כרגע להשיג? זה המירב שאפשר…

יאיר: לסגור את הברז, סנקציות כלכליות, והם יבואו.

שרי: לא, הם לא! אמונה של בן אדם לא תנצח בכסף. לא, לא, לא, לא!