השופט עמית הופיע בשם אחר בהליך משפטי ולא דיווח

פרשת ניגוד עניינים לכאורה: השופט יצחק עמית, המועמד לנשיאות בית המשפט העליון, היה צד למספר הליכים משפטיים סביב נכס בבעלותו  ובבעלות אחיו בדרום תל אביב, תוך שימוש בשם נעוריו “יצחק גולדפריינד” – מבלי לדווח על כך ומבלי שעורכי הדין יודעים שהם מייצגים שופט עליון. כך מדווח היום (שני) נטעאל בנדל ב’ידיעות אחרונות’.

באחד מההליכים אף הוגש נגדו כתב אישום. כמו כן, שופט שדן באחד ההליכים הללו עלה בוועדה לבחירת שופטים כ’מועמד השופטים’ – בזמן שהשופט עמית חבר בה. במקביל, השופט עמית דן בתיקים של משרד עורכי הדין שייצג אותו ואת אחיו ובתיק שבו מעורבת עיריית תל אביב – שמולה ניהל הליכים הנוגעים לנכס שבבעלותו.

לפי הדיווח ב’ידיעות אחרונות’, השופט עמית ואחיו חנוך דב גולדפריינד מחזיקים יחד בנכס בבניין ברחוב אילת 18. ב-2018 פנתה העירייה אל בעלי הדירות בבניין, בהם השופט עמית בדואר רשום שהתקבל, ועדכנה אותם על פגעי בטיחות בבניין ועל חובתם לטפל בהם.

מאחר שפגעי הבטיחות לא טופלו, ב-2019 הגישה העירייה לבית המשפט לעניינים מקומיים בעיר כתב אישום פלילי נגד בעלי הדירות – ובהם באופן חסר תקדים גם שופט עליון. אלא שבאופן מפתיע במאי אותה השנה הודיעה העירייה לבית המשפט כי הוא חוזרת בה מהאישום רק כלפי השופט יצחק עמית, בעוד הוא יוסיף להתנהל נגד אחיו ונגד יתר הדיירים. בהמשך תוקנו פגעי הבטיחות והעירייה חזרה בה מכתב האישום בעקבות בקשת האח, “לפנים משורת הדין”.

לדברי השופט עמית, הוא ידע כי העירייה הגישה נגדו כתב אישום ובכל זאת ישב בשני תיקים שהיא צד להם בבית המשפט העליון. בשל חזרתה הפתאומית של העירייה מכתב האישום נגדו, שמו נמחק מרשימת הנאשמים במערכת “נט המשפט”.

בסך הכול עמית היה צד – כנתבע וכתובע – בשלושה הליכים משפטיים אזרחיים והליך אחד פלילי שנוגעים להסכם פינוי-בינוי של הבניין ברחוב אילת. אלא שבעוד בכתב האישום שהגישה נגדו העירייה הוא מופיע בשמו הרשמי “יצחק עמית”, הרי שבשלושת ההליכים האזרחיים שבאו אחריו, כולל בעתירה שהוא עצמו הגיש, הוא מופיע בשם משפחתו הקודם – יצחק גולדפריינד. כך נמנע במשך השנים פרסום ההליכים שניהל.

ייפויי הכוח שהוגשו בהליכים נשאו את השם יצחק גולדפריינד אך נחתמו על ידי אחיו חנוך. העניין נוהל על ידי אחיו עד שלהוציא אחד מבין עורכי הדין שייצגו אותו, השאר לא ידעו שהם מייצגים שופט עליון ונודע להם על כך רק בשיחה עם ‘ידיעות אחרונות’.

למרות שלדברי השופט עמית הוא חתם לאחיו על ייפוי כוח בו כתוב “יצחק עמית”, הרי שבכל התיקים האזרחיים הוא מופיע כגולדפריינד ואף אחיו שחותם בשמו לא חותם בשם עמית אלא בשם גולדפריינד.

העובדה ששמו של עמית לא נודע כצד בהליכים לכאורה נוגעת לעניין נוסף: לפי חוק בתי המשפט, נשיא העליון קובע היכן יתנהל הליך ששופט הוא צד לו. לפי הפרקטיקה הנהוגה זה שנים, שופט שמהווה צד בהליך אזרחי צריך לדווח לנשיא העליון, או לנשיא בית המשפט שבו הוא מכהן על מנת שזה ידווח לנשיא העליון.

לאורך השנים, ישנן לא מעט החלטות שיפוטיות של נשיאי עליון בגין דיווחי שופטים על הליכים מסוג זה, ולפי החוק כך היה גם על השופט עמית לעשות.

לפי בדיקה מול הנהלת בתי המשפט, השופט עמית לא דיווח על אף אחד מההליכים האישיים שלו מ-2019 עד היום. כמו כן, הוא גם לא הוסיף את עורכי הדין שמייצגים אותו בהליכים לרשימת המניעויות שלו שמטרתה למנוע ניגוד עניינים.

לפי ‘ידיעות אחרונות’, היעדר הדיווח הוביל לכאורה לשרשרת ניגודי עניינים.

כך קרה שכשופט עליון הוא דן לאורך התקופה בתיקים הקשורים בעורכי הדין שייצגו אותו, בעירייה שהאשימה אותו ובקידום שופט שדן בפרויקט פינוי-בינוי אפשרי של הנכס.

דוברות הרשות השופטת הגיבה לפרסום: “השופט עמית התוודע לעצם קיומם של ההליכים שצוינו רק בעקבות הגשת השאילתה (למעט עבירת הקנס כמפורט). ממילא, השופט עמית לא ידע על קיומו של קשר כלשהו בין הליכים אלו לשופטים או עורכי דין שהוזכרו בשאילתה.

“לעניין ‘ההסתרה’ כביכול – הסיבה שבגינה השופט עמית מופיע בהליכים תחת שם משפחתו הקודם (גולדפריינד), היא כי ככל הנראה שנתוני בעלי הזכויות לצורך הגשת כתבי בית-דין נלקחו מנסח הטאבו, שם מופיע השופט עמית בשם משפחה זה. בייפוי הכוח הכללי-הנוטריוני שניתן על ידי השופט לאחיו, נכתב במפורש יצחק עמית (ולא יצחק גולדפריינד), כך שהטענה שהשופט עמית ‘הסתיר’ את זהותו מופרכת, חסרת כל פשר ואין בה ולא כלום. באשר לחתימה – אחיו של השופט עמית חתם כדין בשמו של השופט (ב/) מכוח ייפוי כוח שניתן לו.

“לאור האמור לעיל, ברי כי לשופט עמית לא הייתה כל ידיעה באשר לשופטים שאליהם נותבו הליכים שעל קיומם לא ידע כלל”.

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה ל’ידיעות אחרונות’: “כתב האישום הוגש ב-7 בפברואר 2019 נגד בעלי נכסים בבניין ברחוב אילת 18 בגין אי-מילוי דרישה לביצוע עבודות להסרת המסוכנות בבניין. לאחר שהעבודות בוצעו, כתב האישום בוטל בהחלטת בית המשפט ב-21 בינואר 2020”.