התמונה שתיצרב בזיכרון מפיגוע הדריסה בתחנת הרכבת הקלה בירושלים – תמונה שפורסמה בכל כלי התקשורת – היא של אברך חרדי רץ אל ניידת טיפול נמרץ, כשהוא מחזיק בידיו את הפעוטה חיה זיסל ברון הי”ד.
האברך הזה, אבי שטיינהערץ, מתנדב איחוד הצלה, ועולה מארצות-הברית, היה האדם הראשון שהגיע לזירה, והחל לבצע פעולות החייאה על התינוקת בת השלושה חודשים.
בשיחה מיוחדת עם חרדים10 הוא מגולל את הרגעים הקשים, והתחושות הכואבות המלוות אותו מאז הפיגוע.
“הייתי ברמזור ליד, עם אופנוע של ‘איחוד הצלה'”, מספר שטיינהערץ. “הגעתי ממש כמה שניות אחרי הדריסה. אפילו לפני שיצאה קריאה בביפר לכל המתנדבים.
“לא הספקתי אפילו ללבוש את האפוד. מיד כשהגעתי האבא והאימא הניחו לי את התינוקת ביד, וביקשו: תציל אותה”, הוא משחזר.
“הם אנשים מיוחדים”, הוא מתרגש. “אני אומר לך אלה אנשים צדיקים, אפילו בתוך כל המצב והפאניקה, הם דיברו בנעימות, הסבירו לי מה קרה. הם אמרו לי: ‘רכב הגיע מהצד ופגע בעגלה’.
“ליוותי אותם גם בהלוויה, החזקתי אותם, הם אנשים מאוד מיוחדים, זה קידוש ה’ ההתנהגות שלהם”.
שטיינעהרץ, מתנדב בארגוני ההצלה כבר 25 שנה, משתף בתחושות: “אני 25 שנה מתנדב, הייתי בהמון מקרים קשים, בפיגועים. תדע לך, להכול אפשר להתרגל, חוץ מלתינוקות. אי אפשר להתרגל לתמונות כאלה. זה קורע את הלב. זה לא נתפס בשכל”, הוא אומר בכאב.
ואיך מתמודדים?
“כשאתה בשטח, אתה מתנתק מהרגשות ומתרכז בטיפול, אבל אחר כך בלילה, כשאתה חושב על הדברים, זה עצוב. זה נורא”.
ויש לו גם מסר למי שרואה את התמונה: “אנחנו נמצאים בתקופה קשה ומסוכנת, צריכים לעמוד על הכוחות שלנו, לאזור חיל. הרשויות רוצות להשתיק את זה, את מה שקורה, וזה נותן אישור לצד השני להמשיך”.
למתנדב שעלה ארצה מארה”ב, יש גם מה לומר לממשלה: “אני עליתי לארץ כי אני מבין מה זה קדושת הארץ וקדושת ירושלים”, מצהיר שטיינהערץ, “אבל הממשלה צריכה לעמוד ולהגן על התושבים. לא לחשוב על העולם, אלא לעשות מה שצריך.
“זאת הארץ שלנו, וזו הזכות שלנו להיות פה, צריך להפסיק לחשוב על העולם ולחשוב על מה שצריך באמת. נקווה לבשורות טובות, שלום ושלווה”.
הוריו של שמואל ברון, נחתו היום אחר הצהרים בטיסה מלוס אנג’לס, כדי לשהות ליד בנם וכלתם, ששכלו את בתם היחידה.