השר לוין: “ההצעה המקורית הנכונה ביותר – אבל אין לה רוב בכנסת”

אני מודה לכל מי שהגיב וכתב לי התייחסויות למתווה ביחס להרכב הוועדה לבחירת שופטים.

אני מבין את רצונם של המתנגדים להשיג יותר. אני שותף לעמדה שההצעה המקורית שהגשתי היא הנכונה ביותר. אבל להצעה הזו אין רוב בכנסת. על כן, השאלה שנכון בעיני לשאול היא מה האלטרנטיבה?

מאז הקפאת הרפורמה לפני למעלה משנה, וביתר שאת בשבועות האחרונים, הוכח שאין רוב להעביר שום דבר אחר. האלטרנטיבה הייתה לשבת ולחכות. לא לעשות כלום. הקדנציה תיגמר ונישאר עם המצב הקיים של מערכת משפט ששעריה סגורים בפני ציבורים רבים מאוד. כל זאת, כאשר בקדנציה הבאה עתידים להתפנות כשני שליש מהמקומות בבית המשפט העליון, והרכבו יעוצב לחמש עשרה שנה קדימה.

המתווה הזה הוא שינוי עצום, בפרט בשלושה מרכיבים:

א. הוצאת לשכת עורכי הדין מהוועדה.

ב. ביטול הוטו של השופטים על מינויים לעליון. פסילות כמו של דר׳ בקשי, דר׳ ביטון, ופרופ׳ גביזון, לא יוכלו להיות עוד.

ג. לראשונה לא יוכלו לדרוס אותנו כי יהיה לנו וטו מלא על כל מינוי בכל הערכאות בין אם נהיה בקואליציה או באופוזיציה.

זהו הישג היסטורי שבעבר היה נראה כמו משהו דמיוני. בברירה בין לא לעשות כלום לבין קידום המתווה הזה – אין בכלל שאלה מה עדיף. כך נבטיח לנו כבר בכנסת הבאה שינוי של המצב מהיסוד.

אני נאבק כבר מעל עשרים שנה לשינוי המערכת. יש כאן הזדמנות לשינוי גדול שיבטיח גיוון של המערכת ופתיחת שעריה לכולם, ולהשגת הסכמה רחבה יותר ואחדות. אפשר לדרוש עוד, אבל אני משוכנע שאם לא נעשה עכשיו את מה שניתן ונשיג את ההישגים המשמעותיים האלה, עוד נצטער על כך לאורך שנים. יש לנו הזדמנות פז אחרי עשרות שנים לשינוי הוועדה לבחירת שופטים שהיא אבן היסוד בשינוי מערכת המשפט.

זהו צעד חשוב, שהוא חלק הכרחי בשורה של צעדים שאני עושה לתיקון המערכת. אני משוכנע שביחד נמשיך לפעול ונצליח.