‘יש 8 ילדים, חילול שבת’: ההסברים התמוהים של השופטת החרדית

דפוס מטריד של שחרור חשודים בעבירות של מעשים חמורים מסתמן בעבודתה של השופטת חוי טוקר, השופטת החרדית מבית משפט השלום בירושלים. כך עולה מתחקיר של מרב סבר ב’ישראל היום’.

מעיון בהחלטותיה של השופטת החרדית עולה, כי היא נוטה לשחרר חשודים בעבירות של מעשים חמורים ובעבירות אחרות – לעיתים קרובות בניגוד לעמדת המשטרה או הפרקליטות.

לפי התחקיר, במקרים רבים ההחלטות של השופטת טוקר לא עמדו במבחן הערעורים שהוגשו, ושונו בערכאות גבוהות יותר. “לפיכך החלטנו לבדוק תיקים אחרים שבהם דנה השופטת טוקר – וברבים מהם מצאנו את אותו דפוס פעולה”, כותבת סבר.

טוקר, בתו של הרב יוסף רפאל וואלף, ממקורביו של הרב אלעזר מנחם מן שך – מונתה לתפקידה בחודש פברואר 2018. בכך היתה לאישה החרדית הראשונה שמונתה לתפקיד שופטת בישראל.

כבר בשנת 2020, שנתיים לאחר שמונתה, טוקר העלתה באחת מהחלטותיה השערה שמשטרת ישראל ופרקליטות המדינה מתנהלות באופן שמפלה לרעה את הציבור החרדי בכל הקשור לאכיפת הנחיות הבריאות במאבק נגד נגיף הקורונה.

בשל כך, היא דחתה בקשה למעצר עד תום ההליכים של צעיר חרדי מבית שמש – למרות שהיו לו שש הרשעות קודמות באלימות נגד שוטרים – בחשד שירק על שוטר שהגיע לפזר תפילה בהשתתפות יותר מ־20 איש, דבר שהיה אסור.

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים כתב על החלטתה של טוקר: “אינני משוכנע שהערותיו (של בית המשפט) היו קשורות לעניין”.

בתחקיר ב’ישראל היום’ הוצגו החלטות של השופטת טוקר בתיקים של חרדים:

1.12.24: שחררה רב שנחשד בהתעללות בתלמידיו

המשטרה עצרה את הרב מנחם יאווע, בן 51 מירושלים, מי שעומד בראש ישיבת ‘חיי תורה לובלין’. על פי החשד, הרב יאווע התעלל וביצע מעשים חמורים  בתלמידיו הקטינים במשך שנים. לאחר דיון בהארכת מעצרו, השופטת טוקר החליטה לשחררו למעצר בית, בניגוד לעמדת המשטרה, שביקשה להאריך את המעצר בכמה ימים. מתלוננים זעמו על כך שבית המשפט הורה לשחררו, בזמן שהחקירה בעניינו עדיין מתנהלת.

אנשים בקהילה הסגורה של יאווע, שהתראיינו לתחקיר ‘ישראל היום’, העלו טענות קשות על חלוקת כדורים פסיכיאטריים לא מבוקרת על ידי יאווע, ניצול מיני חמור לכאורה במשך שנים, אלימות פיזית לכאורה שהופנתה כלפי הפורשים, פירוק בתים לכאורה של מי שלא צייתו וזוועות נוספות.

30.12.24: אסרה לפרסם שמו של מלמד שפגע בתלמידיו, כי הנזק שעלול להיגרם לו בלתי הפיך

מלמד בתלמוד תורה חרדי בירושלים נחשד כי ביצע מעשים חמורים בשני תלמידים. אף שהודה במעשיו, השופטת קבעה כי הפרסום הוא אקט עונשי, וכי יש לחשוד 8 ילדים, ולכן לדבריה אין צורך חקירתי בפרסום.

למרות בקשת המשטרה לחשוף את שמו, כדי לעודד מתלוננים נוספים להעיד, השופטת טוקר כתבה בהחלטה: “הנזק שעשוי להיגרם למשיב הינו בלתי הפיך. עולה כי הפרסום נדרש לנוכח חומרת המעשים, דהיינו כמאין אקט ענישתי, ומובן שאין לכך מקום. אחד הטעמים לפרסום הוא הצורך בחשיפת זהותו שתוביל לתלונות. מאחר שבחברה חרדית אין שיתוף פעולה, אינני רואה כיצד הפרסום יוביל לשיתוף פעולה כאמור”.

טוקר שחררה את המורה החשוד למעצר בית, בניגוד לעמדת המשטרה.

24.9.2024: שחררה חרדי שנחשד בהחזקת חומר פדופילי. הנימוק: מעצרו עלול להביא בעקיפין לחילול שבת

לשולחנה של טוקר הגיע תיק של גבר חרדי, יוסף מרדכי ריץ מביתר עילית, שנעצר בחשד לעבירות של החזקת חומרי תועבה, כולל תכנים פדופיליים.

בהצהרת תובע של הפרקליטות, באמצעות המשטרה, התבקש מעצר של ארבעה ימים כדי לגבש את כתב האישום נגדו עד ליום שישי. הנימוק לבקשת ארבעת הימים היה ריבוי חומר שיש לעבור עליו  – אלפי תמונות ומאות סרטונים, שעל פי הנחיית הפרקליט חובה לעבור עליהם אחד־אחד כדי להגיש כתב אישום.

טוקר אישרה מעצר רק עד יום חמישי. הנימוק: “כדי שלא להעמיס על כלל הגורמים במערכת לקראת יום שישי, דבר שעשוי להביא לחילול שבת בעקיפין”.

על ההחלטה הוגש ערר לבית המשפט המחוזי, שקיבל את הערר וקבע: “במקרה זה לא היתה כל הצדקה להכניס את העוררת לסד זמנים דחוק, כאשר מלכתחילה נתבקשו רק ארבעה ימים בשל השבת, וזאת באופן שיקשה עד מאוד על בחינת החומר באופן מושכל ועל הגשת כתב אישום שיתייחס לכל הנדרש”.

בסופו של דבר, אף הוגש נגד הנאשם ריץ’ כתב אישום בגין עבירות של ניסיון פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, החזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, הפרת צו פיקוח וקשירת קשר לפשע של סחר בבני אדם.

23.12.24: למרות המסוכנות, שחררה חרדי החשוד שפגע בקורבנותיו באוטובוסים בירושלים.

המשטרה ערערה על החלטתה, והמחוזי קיבל את הערעור. הסנגוריה הציבורית הגישה ערר על החלטת המחוזי – והעליון דחה אותה.

באוקטובר התקבלה תלונה במשטרה על ביצוע מעשה חמור בקו אוטובוס ציבורי בירושלים. בעקבות כך החלה חקירה, שכללה איסוף ממצאים וניסיונות לחשוף את זהות החשוד במעשה, שעטה מסכת קורונה.

החשוד נתפס והובא לחקירה ביחידה ללחימה בפשיעה של מרחב ציון בבירה. בסיום חקירתו וגביית עדויות נוספות הוחלט להביאו למחרת היום בפני בית המשפט, אך בדיון הורתה השופטת טוקר על שחרורו בתנאים מגבילים למעצר בית של כמה ימים, ואף נעתרה לבקשת בא כוחו והורתה על איסור פרסום שמו.

עוד באותו היום הגישה המשטרה ערר על ההחלטה, וביהמ”ש המחוזי קיבל את הערעור, הפך את החלטתה של טוקר ואישר את החלטת המשטרה להאריך את המעצר בימים נוספים. הוא אף התיר את פרסום פרטי הפרשה כדי לאתר מתלוננים נוספים. הסנגוריה הציבורית הגישה ערר לביהמ”ש העליון, אך זה נדחה.

30.10.24: שחררה למעצר בית מפוקח בעל מסוכנות גבוהה, שהפר פעמים צו פיקוח

לשולחנה של טוקר הגיע מפוקח מין שהפר את הפיקוח עליו. הפרקליטות, באמצעות המשטרה, הגישה הצהרת תובע נגד החשוד וביקשה להאריך את מעצרו בארבעה ימים.

בטלפון  של המפוקח נמצאו סרטונים רבים של פידופליה, ובכך הוא בעצם הפר את צו הפיקוח. חלק מההפרה נעשתה בהקפות שניות במוצאי שמחת תורה.

טוקר החליטה לשחרר את החשוד למעצר בית לשלושה ימים נוספים – בקובעה: “אעיר כי העבירה המיוחסת למשיב של החזקת פרסום תועבה ובו דמות של קטין אינה מקבלת ביטוי בחומר החקירה”.

הוגש ערר על החלטתה של טוקר למחוזי. במסגרת הדיון במחוזי, אמרה נציגת המשטרה: “כתב האישום יוגש מחר… הוא הפר פעמיים צו פיקוח, המסוכנות שלו זועקת לשמיים. לא צריך להמתין ולחכות עד שהמשיב יבצע את העבירה, ורק אז לעצור אותו. בשביל זה נועד צו הפיקוח, כדי למנוע את העבירה הבאה”.

הערר התקבל. השופטת בר־אשר הותירה את החשוד במעצר, ואף מתחה ביקורת על החלטתה של טוקר: “לנוכח התנהלות המשיב, העומדת בניגוד מובהק לצו הפיקוח בעניינו, ובהינתן העובדה שכבר הוגשה הצהרת תובע, נראה כי לא היה זה נכון להורות על שחרור המשיב בשלב זה”.

12.12.24:  שחררה בחור ישיבה חרדי, שנחשד בביצוע מעשה חמור במיוחד בקטין

בתיק של חשד לביצוע מעשה חמור במיוחד של קטין על ידי בחור ישיבה מאורס, העומד להינשא, נציג המשטרה ביקש: “יש לנו עוד שמונה פעולות לבצע, פעולות 1, 2, 8 בנות שיבוש. מדובר באדם שביצע במשך תקופה ארוכה עבירות מין בילד. אנחנו זקוקים למלוא התקופה”.

עם זאת, טוקר שחררה את החשוד למעצר בית אצל אחיו.

22.12.24:  שחררה בפעם החמישית אב חרדי החשוד שביצע מעשים חמורים במיוחד בבנותיו

אב חרדי נחשד בכך שביצע מעשים חמורים במיוחד בבתו הקטינה, וכשהתבגרה נתן לה תרופות פסיכיאטריות כדי שלא תדבר. בעקבות כך אושפזה הבת בבית חולים פסיכיאטרי. לאחר שהילדה דיווחה לצוות על מעשיו  לכאורה של אביה, הם דיווחו לרווחה ונפתחה חקירת ילדים, עם עוד שתי בנות קטינות, שלפחות ביחס לאחת מהן יש חשד למעשים חמורים לכאורה מצד האב.

האב נעצר, אך השופטת טוקר שחררה אותו בהארכת המעצר הראשונה. המשטרה והפרקליטות ערערו למחוזי. המחוזי הפך את ההחלטה והחליט לעצור את האב.

בינתיים, עלה חשד שגם האם שיבשה ראיות ושגם הבן הקטין חשוד בביצוע עבירות חמורות  באחיותיו. טוקר לא אישרה צו מעצר לקטין.

המשטרה, בליווי הפרקליטות, ערערו למחוזי. המחוזי הפך את ההחלטה של טוקר ואישר לעצור את הקטין. החשוד הקטין הובא בפני טוקר, שהחליטה לשחררו וקבעה כי אין חשד סביר למעשים המיוחסים לו.

המשטרה ביקשה הארכת מעצר לאב, אך טוקר החליטה לשחרר אותו בהארכת המעצר החמישית. המשטרה ערערה שוב למחוזי, שהפך שוב את החלטתה של השופטת וקבע כי יש לעצור את האב.

5.12.24:  שחררה חרדי תושב ירושלים, שקרא להרוג את היועמ”שית

בדצמבר 2024 הורתה טוקר על שחרורו בתנאים של חרדי תושב ירושלים, שנחשד בהסתה. הוא נשא שלט שבו נכתב: “בס”ד ריבונו של עולם, תהרוג את גלי בהרב־מיארה ואת תומכיה”.

טוקר קבעה שמניף השלט ישוחרר ויצטרך להתייצב לחקירה לפי דרישה, ואסרה עליו להניף שלטים למשך חודשיים. בהמשך החלטתה ציינה טוקר כי יש לה חשד לאכיפה בררנית כלפי החשוד החרדי.

תגובת דוברות בתי המשפט ל’ישראל היום’: “שופט מעצרים מנהל עשרות דיונים מדי יום, ובמצטבר מאות דיונים מדי חודש. בהתאם לחוק, החלטות של בית משפט שלום נתונות לביקורת שיפוטית”.