הפוסק ענה: מותר להשקיע בבורסה מכספי מעשר עבור נישואי הילדים?

פולמוס נרחב בעולם התורה: אחרי שכמה קהילות יצאו במיזם חדש של השקעה לטווח ארוך, לצורך נישואי הילדים – התעוררה השאלה: האם מותר להשקיע בבורסה וכדומה מכספי מעשרות לצורך נישואי הילדים?

ישנם מורי הוראה שלא התירו את הדבר.

לפני שבועות אחדים פורסמה תשובתו של הגאון רבי יצחק זילברשטיין, רבה של שכונת רמת אלחנן בבני ברק, במענה לאברכים מכולל הרשב”י, בה פסק להתיר.

היום, בגיליון ‘דברי חמד’ היוצא לאור מדי שבוע מתורתו, מופיעה תשובה נרחבת ומנומקת, שם מבהיר הרב זילברשטיין את דבריו.

זו תמצית הדברים:

התוכנית בקצרה היא: מיד כשהילד נולד, הקהילה מעניקה לאברך הלוואה בסכום של 30,000 שקל (תלוי בקהילות, יש שנותנים פחות). ההלוואה איננה ניתנת ישירות אל חשבון ההורים, אלא מופקדת עבורם על ידי המיזם בפוליסת חיסכון, הרשומה על שם ההורים בחברת ‘מגדל’ [במסלול מחקה מדד 500p&s].

במהלך השנים הבאות, ההורה הצעיר מחזיר את ההלוואה לקרן, בסכומים קטנים של כ-200 שקלים לחודש, ובינתיים הכסף צובר תשואות גבוהות, כאשר לפי המדדים של 70 השנים האחרונות, במדד זה היתה תשואה ממוצעת של 10.5% שנתית (בשנה שעברה היתה תשואה של 30%). אמנם היו שנים שהייתה נפילה גדולה, אך לאחר זמן המדד תיקן את עצמו, ולכן צריך להשקיע בעיקר לטווח ארוך.

כמו כן ההורים צריכים להפריש לתוכנית זו, את קצבת הילדים של הילד, וגם להכפיל את הקצבה, ולאחר 20 שנה, הצפי שההורים יקבלו כ-150,000 ש”ח, לאחר ניכוי העמלות השונות (דמי הגביה והמיסים).

המעלה של ההלוואה היא: במקום שבתקופת נישואי הילדים יקבלו הלוואה של 70,000 שקלים, הם לוקחים מיד בלידה פחות מחצי מהסכום, והתשואה היא גבוהה יותר מכפול, ולא בהלוואה אלא במענק.

אמנם כל אדם פרטי יכול להשקיע בעצמו, אך יש כמה מעלות כשמשקיעים באמצעות קבוצה, שהם נותנים מיד את ההלוואה, והריבית שנצברת היא גבוהה, וכן שבקבוצה יש שליטה ואי אפשר להוציא את הכסף קודם הזמן, אלא רק בהגיע הזמן הקצוב.

על תוכנית זו עבדו מומחים רבים, והיא גם נבדקה הלכתית על ידי רבנים שאישרו שאין בה בעיות הלכתיות, וזהו בבחינת ‘איזהו חכם הרואה את הנולד’.

בעקבות זה נשאל הרב זילברשטיין:

א. האם אפשר להשקיע בזה מכספי מעשר. כלומר, לקבל את ההלוואה מקרן זו, ולהחזיר את ההלוואה (200 שקלים בחודש) מכספי מעשר, כי הכסף לבסוף הולך לנישואי הילדים.

ב. יש לי כספי מעשר שמופקדים בגמ”ח שמלווה כסף לאברכים, ובמקום רווחים גשמיים אני צובר רווחים רוחניים. אמנם גם שם אני יכול לקבל הלוואה גדולה בבוא העת, אך בהשקעה כאן אני מקבל מענק. האם מותר לי להוציא את הכסף ולהעביר להשקעה הזו, או שמא לא, שהרי זה כעין נדר?

ג. עד היום נהגתי לתת את המעשרות לצדקה. האם מותר לי כעת להפסיק את הצדקות, ולהכניס את כל המעשר לתוכנית הזו [ומצד נדרי צדקה אין חשש, כי עשיתי תנאי]?

הגר”י זילברשטיין מרחיב לדון ולפלפל בנושא, כאשר מסקנת הדברים היא:

“תשובה. א. אפשר להפריש לקרן זו מעת שילדיו נולדו, ואם אין ידו משגת יכול גם להפריש ממעות מעשר, אבל לא את כל המעשר, אלא רק חצי, ואת החצי השני ייתן לעניים. ב. אפשר להוציא את הכסף מהגמ”ח לצורך קרן זו, כי זו טובת הצדקה, שיהיה לו לבסוף רווחה כשישיא את ילדיו (ולא יצטרך אז לקבל צדקות והלוואות). ג. גם מותר להפסיק את הצדקות שעשה בהם תנאי, ויתן חצי לצדקה לעניים, וחצי לקרן זו”.