בלינקן: כל פעם שחמאס ראה לחץ על ישראל לוותר הוא הקשיח עמדות

מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן  העניק ראיון ל’ניו יורק טיימס’, בו התייחס, בין היתר, למגעים להסכם שחרור חטופים עם חמאס.

הוא אמר על טבח ה-7 באוקטובר: “היו לנו כמה מטרות מרכזיות. הייתי בישראל ואז באזור חמישה ימים לאחר מכן. רצינו להבטיח שהטבח לא יחזור לעולם, שהמלחמה לא תתפשט, ושהאזרחים בעזה יהיו מוגנים ככל האפשר. כשמדובר בהבטחה ששבעה באוקטובר לא יוכל לקרות שוב, אני חושב שאנחנו במצב טוב. ישראל השמידה את היכולות הצבאיות של חמאס. היא חיסלה את ההנהגה שהייתה אחראית”.

מזכיר המדינה חשף את שני המכשולים העיקריים שמעכבים את החתימה על ההסכם לשחרור חטופים וקשורים לחמאס.

“היינו כל כך קרובים להשיג את זה בכמה הזדמנויות, וגם היום אנחנו מאוד קרובים. היו שני מכשולים עיקריים ושניהם קשורים למה שמניע את חמאס. הראשון הוא שבכל פעם שהייתה תפיסה שהלחץ על ישראל גובר – ראינו שחמאס נסוג מהסכמה להפסקת אש ושחרור חטופים. כן יש מקרים שבהם אנחנו אומרים באופן פרטי לישראל שיש לנו מחלוקת, ומה שאנחנו אומרים או עושים באופן פומבי יכול להיות משהו אחר.

“הדבר השני שגרם לחמאס לסגת הוא התקווה שלהם שיהיה סכסוך רחב יותר נגד ישראל. שחיזבאללה יתקוף את ישראל, שאיראן תתקוף את ישראל, ששחקנים אחרים יתקפו את ישראל ושהיא תהיה תחת עומס וחמאס יוכל להמשיך במה שהוא התחיל. אז עבדנו קשה כדי שזה לא יקרה”.

במהלך הראיון, נשאל בלינקן אם הוא ראה בראש הממשלה בנימין נתניהו שותף למאמץ להשיג עסקת חטופים, זאת על רקע דיווח שהוא מנע הסכם ביולי, שהיה יכול להביא להסכם.

בלינקן השיב כי הדיווח הזה “אינו מדויק”.

הוא הסביר:  “מה שראינו פעם אחר פעם הוא שחמאס לא סוגר עסקה שהוא אמור לסגור. היו זמנים שבהם פעולות שישראל נקטה הקשו על כך. אבל היה רציונל לפעולות האלה. גם אם לפעמים הם הקשו על סגירת עסקה. למשל, הריגתו של יחיא סינוואר. בהיעדרו של סינוואר, שהיה בעצם המחליט הבלעדי – וזה קרה בדיוק בנקודה שבה חשבנו שאולי נוכל להביא את ההסכם לקו הסיום – פתאום אין מישהו אחד שמקבל החלטה. וזה הרבה יותר קשה לקבל החלטה מחמאס. אז לכל הפעולות האלה יש השפעות משניות”.

מזכיר המדינה האמריקני מתח ביקורת על מדינות העולם: “אחד הדברים הדי מדהימים לאורך הדרך הוא שלמרות כל הביקורת על התנהלות ישראל בעזה, אתה לא שומע כמעט כלום מאף אחד מאז שבעה באוקטובר על חמאס. מדוע לא הייתה קריאה עולמית לחמאס להניח את נשקו, למסור את החטופים ולהיכנע? אני לא יודע מה התשובה לכך”.

המזכיר הזכיר: “ישראל הציעה בהזדמנויות שונות מעבר בטוח להנהגת חמאס וללוחמי חמאס לצאת מעזה. איפה העולם? זה לא פוטר את ישראל ממעשיה במלחמה, אבל אני שואל איך לא ראינו גינוי ולחץ גדול יותר על חמאס לעצור את מה שהוא התחיל ולסיים את הסבל של האנשים שהוא גרם לו”.

בלינקן סיפר בהמשך כיצד לחץ על ראש הממשלה בנימין נתניהו להעביר את הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה.

“במסע הראשון שלי לישראל חמישה ימים אחרי 7 באוקטובר, ביליתי עם הצוות שלי תשע שעות ב’בור’ בקריה  בת”א. הייתי שש קומות מתחת לאדמה עם ממשלת ישראל, כולל ראש הממשלה, היו ויכוחים של שעות על גבי שעות על הצעה בסיסית לגבי הסיוע ההומניטרי, שצריך להגיע לפלשתינים.

“זה היה ויכוח שהתקיים מכיוון שישראל בימים שאחרי הטבח הייתה חברה בטראומה טוטאלית. זה לא היה רק ראש הממשלה או מנהיג מסוים בישראל. זאת חברה שלמה שלא רצתה שאף סיוע יגיע לפלשתיני אחד בעזה.

“הנשיא ביידן תכנן להגיע לישראל כמה ימים לאחר מכן. במהלך הוויכוח הזה, כשנתקלתי בהתנגדות להצעה להכנסת סיוע הומניטרי, אמרתי לראש הממשלה: ‘אני אתקשר לנשיא ביידן ואגיד לו לא לבוא לישראל, אם אתה לא תאפשר לסיוע הזה להתחיל לזרום’.

“התקשרתי לנשיא כדי לוודא שהוא מסכים עם זה והוא הסכים לגמרי. השגנו הסכמה להתחיל בסיוע דרך רפיח והרחבנו אותו לכרם שלום ולמקומות רבים נוספים”.