אלוף מיל’ צ’ייני מרום: הלכנו להסכם לא טוב, נעשה בחפזה

אלוף (מיל’) אליעזר (צ’ייני) מרום כיהן עד לא מזמן כ’פרויקטור הצפון’ ועמד בראש המינהלת האחראית לשיקום חבל הארץ שנפגע קשות במהלך המלחמה.

בריאיון שהעניק היום (שישי) ל-103fm התייחס צ’ייני לשיקום האזרחי ולמצב הביטחוני בצפון.

תחילה עשה סדר באשר לחלוקת הסמכויות במנהלות השונות: “היה שלב ראשון שבו משרד הפנים ניהל את כל האירוע הזה עד חודש פברואר. אז העבירו את זה למשרד ראש הממשלה, כאשר יוסי שלי היה אחראי על הצפון. שלי היה מנכ”ל משרד ראש הממשלה, וריכז דברים שנדרשתי אליהם. לא פניתי לראש הממשלה אלא תיאמתי את הדברים מול שלי. בתקופה הזו היו שני ראשים כפרויקטורים: אני בצפון ומשה אדרי בדרום”.

עם כניסת השר זאב אלקין, בחר מרום לפרוש מתפקידו: “הגענו לנקודה שבשלב מסוים החליטה ממשלת ישראל למנות שר במשרד האוצר שיעסוק בתחום הזה”.

ומה תפקידם של השרים ארבל ווסרלאוף?

הוא הסביר: “שר הנגב והגליל לא מנהל את המנהלות, מי שניהל אותי הוא ראש הממשלה. ישבתי במשרד שלו כי נוח לי לעבוד איתו, זה משרד שעובד עם כל המשרדים האחרים. לשר וסרלאוף יש תחומי אחריות שונים, אבל הוא לא היה ביני לבין ראש הממשלה. היה ראש ממשלה, מתחתיו מנכ”ל משרד ראש הממשלה ושני ראשי מנהלות – בצפון ובדרום.

“צריך להבדיל בין שני סוגי תקציבים. יש תקציבים שוטפים בהם יש תקציבים למשרד הפנים ולמשרד הנגב והגליל. כשאתה רוצה לבנות מערך צמיחה לצפון שהיא תוספתית, אתה צריך מנהלת שתנהל את זה. אצלנו זה הגיע ל-15 מיליארד. זה עבר כרגע לשר אלקין”.

ומה יעלה בגורל אותם 15 מיליארד?

“הסטנו מהכסף של 2024 – 200 מיליון עבור החזרה הביתה ויש לנו תוכנית חמש שנתית שממנה יצאו ב-4 מיליארד השנה, והשאר יצאו עד 2029. ראשי הרשויות היו שותפים להכנת התוכניות, ואני מקווה שהן יצאו לפעול”.

את מטולה הגדיר הפרויקטור לשעבר כ’מקרה חריג וייחודי’: “היא סמל, כמו קריית שמונה ומנרה, שבה צריך לטפל באופן מיוחד. יש שם כ-600 בתים, מתוכן ניזוקו מעל 400 ברמות שונות של נזק. התחלנו לשקם את מבני הציבור ומבני החינוך, כדי שיהיה אפשר לחזור לבתי הספר מבתי הספר העורפיים.

“במטולה, להבדיל מהמקומות האחרים, צריך לטפל בבתים הפרטיים כדי להביא למסת תושבים שתחזור בחזרה. כרגע נעשית עבודה שבוחנת כמה מתוך הבתים שניזוקו אפשר לתקן בקצב מהיר. יש בתים שצריך להרוס ולבנות מחדש, אבל הם לא בכמות מאוד גדולה. לכן אני מניח שבתוך כמה חודשים מסה קריטית של תושבים תוכל לחזור למטולה”.

לאחר שסיים את תפקידו, מרשה לעצמו צ’ייני להביע את דעתו על הסכם הפסקת האש עם לבנון.

הוא סבור כי ההסכם לא טוב: “היום אני יכול לומר שלפי דעתי ההסכם נעשה בחופזה. האמריקנים כנראה לחצו עלינו, והלכנו להסכם לא טוב. הוא שם לוחות זמנים של נסיגת צה”ל מלבנון”.

לדברי מרום, “היינו צריכים לומר שיש כבר הסכם – החלטת האו”ם 1701 שאומרת שיש אזור הפרדה בינינו לבין חיזבאללה, והוא לא יורד דרומה. כל מה שהיינו צריכים לומר הוא שמאחר ולא אכפתם את זה עד היום – אנחנו נאכוף את זה, וכל מי שירד דרומה יטופל”.

ומה צפוי לנו בעידן טראמפ?

מרום סבור כי הוא ישאף לשמר את ההסכם הקיים: “בעוד 17 יום ייכנס לבית הלבן נשיא שהדבר האחרון שהוא רוצה הוא קונפליקטים. כולם חושבים שהוא בעדנו, יכול להיות, אבל אני חושב שהוא רוצה לסיים את המלחמה גם בצפון וגם בדרום, והוא יבקש מישראל לעמוד בהסכמים שהיא חתמה עליהם. כל עוד זה לא קורה, אנחנו חייבים להישאר בדרום לבנון. אין ברירה אחרת”.