לא לרעות בשדות זרים: יש גורמים הפועלים לדחיקת המילה ‘יהודים’

המושג ‘התבוללות’ נתפס בעבר כסכנה לקיום היהודי וכאסון למשפחה שאחד מבניה ובנותיה התחתן עם בן/בת זוג לא-יהודים. הנתונים על שיעורי ההתבוללות במדינות העולם היו פוצעים את הלב היהודי, ומעוררים תחושות כאב עמוקות על המוני צעירים וצעירות שאובדים לעם ישראל ונטמעים בקרב העמים.

ואולם ככל שחלפו השנים דעכה אט-אט חומרתה של ההתבוללות.

יהודים רבים כאילו התרגלו לראות בה חלק ממציאות החיים בעולם המודרני, ובפרט כשגברו המגמות שמעמידות את הפרט מעל הכלל ומטשטשות את חשיבותו של העם ואת תחושות השייכות אליו.

יש לנו החגים שלנו

תודה לה’, שיעורי ההתבוללות בארץ קטנים לאין ערוך מבעולם הרחב, אבל זה בעיקר מפני שהרוב המכריע כאן הוא יהודי, ומטבע הדברים יש יותר סיכויים שיהודים יתחתנו עם יהודים ולא עם גויים. אבל אם נבחן את התודעה בדבר חשיבות השמירה על הרציפות היהודית ושלילת ההתבוללות, נגלה שהמצב בארץ רחוק מלהרנין את הלב.

התקשורת, הספרות, מוסדות התרבות, האקדמיה וכו’ משדרים כל הזמן מסרים של ‘שוויון’ ושל הפלת המחיצות שבין העמים. יש גורמים הפועלים בדרכים מגוּונות לדחיקת המילה ‘יהודים’ ולהחלפתה ב’בני-אדם’, כי בימינו זה לא ‘פוליטיקלי קורקט’ לדבר על ‘יהודים’. רבים מבני הדור הצעיר אינם מבינים את משמעותה של הזהות היהודית. נישואין עם לא-יהודים אינם נראים להם דבר נורא. המילה ‘התבוללות’ אינה מעוררת בליבם דאגה. הרי ‘כולנו בני-אדם’, ומה זה משנה יהודי או לא-יהודי.

למרבה הצער יש גורמים המובילים להתבוללות תודעתית, ואחד הביטויים לכך הוא הרצון לשלב את חגי הגויים בחגים שלנו. הבעיה היא שרבים בציבור כבר אינם קולטים עד כמה זה מופרך ואבסורדי. אבל באמת זה מקומם וצורם לא פחות מאשר מצב שבו בני משפחה מתכנסים לציין את חתונת הזהב של הוריהם, ומישהו מציע לשלב בחגיגה גם את יום הנישואים של השכנים…

אותו אבסורד הוא הניסיון לתחוב את החג הרוסי – ‘נובי גוד’ – לתוך ההוויה שלנו. השלטון הקומוניסטי ניתק מיליוני יהודים מדתם ומשורשיהם, ובעקבות זאת נגררו לאמץ את התרבות הרוסית ואת חגי העם הרוסי.

אבל עם העלייה לארץ ישראל זה הזמן לחזור לעולם המושגים היהודי, לנטוש את החגים הזרים ולחגוג במלוא השמחה והחוויה את החגים שלנו.

חוליה ברציפות היהודית

ההתבוללות הרוחנית היא העומדת גם מאחורי ההתנכרות לחבלי ארץ. כאשר מתנתקים מהזהות היהודית ומההיסטוריה היהודית, מדוע לא להינתק מחלקי ארץ ישראל ההיסטוריים. אם אין מרגישים מחויבות למסורת הדורות, אלא יוצרים עם חדש וזהות חדשה, אפשר להסתפק בתל-אביב.

הזהות היהודית יקרה לנו, ועלינו להיות ערים לסכנת הטשטוש והתלישות. מחובתנו לדאוג לחיזוק הזהות היהודית המקורית ולהבנת חשיבותה, כדי שכולנו נהיה עוד חוליה ברציפות היהודית, המתחילה באברהם יצחק ויעקב, ועוברת דרך יציאת מצרים ומתן תורה אל הכניסה לארץ ישראל, שני בתי המקדש, הגלויות שגלינו, ועד הגאולה האמיתית והשלמה במהרה בימינו.