אלמוג אחד קטן ו’יחצ”ן עם כפכפים’ עשו בי”ס למערכת משומנת

1.

זה היה הלילה הכי ארוך של ח”כ ישראל אייכלר וסביבתו.

זה גם היה לילה ארוך של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ששוכב במיטת חוליו ב’הדסה עין כרם’ ונאלץ לנהל משם את קרבות גן הילדים של הקואליציה שלו.

במהלך הלילה יצאו שליחים דחופים ובהולים אל בית האדמו”ר מבעזלא ובנו, שורטטו מפות של מקורבים למקורבים, וכל מי שהיה לו אי-פעם קשר עם חסידות גור נשלף כדי, אולי, לעזור.

גם ח”כ משה רוט, איש חסידות צאנז, שלכאורה מצוי בציר עם אייכלר ועם שלומי אמונים, אבל חייב את חברותו בכנסת לנורבגי של גולדקנופף – הוזעק. עוד מפות שורטטו בתקווה למצוא קצה חוט של קשר לחסידות צאנז המעטירה.

החוט אל ליבו של השר גולדקנופף נמצא הכי קרוב ללשכת ראש הממשלה – העוזר האישי מוטי בבצ’יק. אבל כשהאדמו”ר מגור החליט שכלו כל הקיצין עם חוק הגיוס ויש לעשות מעשה, איש לא יוכל לעזור. מי שקרא את הידיעה ב’המודיע’, ביטאון חסידות גור, על ההצבעה של “ח”כי אגודת ישראל”, הבין שאכן אקדח הקפצונים ירעיש במהלך ההצבעה על חוק ‘הרווחים הכלואים’.

אני נוהגת להשליך הצידה את הרכילויות, לפיהם דווקא החוק הספציפי הזה הוא שהכריע, משיקולים לא ענייניים. המרכלים אינם מבינים איך פועלים הדברים אצל גדולי ישראל. השליכו גם את מי שפרשנו כאילו אגודת ישראל פועלת כמקשה אחת. זה רק אומר שהם דילגו על כמה קרבות אימים בין תתי-הסיעות החסידיות במשכן הכנסת. אפילו ב’דגל’ כבר שוררת אחדות מלאה יותר – ולא ששם כלום לא חורק.

הראיונות של ח”כ יצחק פינדרוס בכלי התקשורת, בעת שחוק הגיוס הוא נושא מעורר תבערה, הם רק סימן לכך שב’דגל’ לא מאוד מאוחדים, ושיש גם בסיעה הליטאית כמה אישים וכמה דעות.

אם תשאלו את מקלב או את גפני, איש בל יפתח את פיו בשעה רגישה כזו, בטח לא בנושא הרגיש, שכמעט אסור להזכיר את שמו.

2.

כאשר עלה השחר התברר שוב ש’יחצ”ן עם כפכפים’ עשה בית-ספר לאישים רמי מעלה, בכירים בעלי ותק רב יותר. הוא אפילו הצליח לשמור על הסוד מבלי לשחרר לאיש. גם כשידע שאייכלר, ואיתו ח”כ משה רוט, ימנעו בהצבעה ויצילו את הקואליציה ממפלה ואובדן של 10 מיליארד שקלים (הכלואים בחוק ‘הרווחים הכלואים’), סתם את פיו וטשטש תדרוכים. החשאיות הייתה חשובה, שאם לא כן מסע לחצים היה יוצא לדרך מצד בתי אדמו”רים אחרים.

היו גם מי שניסו לפנות אל ליבו הרחום של השר איתמר בן גביר, אלא ששם הסיכוי היה קלוש מלכתחילה. לבן גביר יש קרבות עקובים עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ’, כאשר שניהם מתחרים על אותו קהל יעד. השניים, שרצו יחד בבחירות האחרונות, פיתחו איבה כזו ביניהם, שאם האחד אומר כן, משנהו חייב לומר לא.

הכל, כמובן, עטוף בטענות, חלקן צודקות וענייניות. לבן גביר יש תחושה שסמוטריץ’ יעשה הכל כדי להכשיל אותו בתפקידו כשר לביטחון לאומי, שהוא מעכב תקציבים לשוטרים. סמוטריץ’, מצידו, מרגיש שהוא עושה את המעשה הכי נעלה, שומר על הקופה הציבורית. בקיצור, עזבו, לא תצליחו לעולם לצאת מזה בשלום. נסכם – ששניהם צודקים.

האם זו התנהלות נכונה להיות צודק ולא חכם? לא בטוח. בסופו של יום, גם בן גביר לוטש עיניים למצביעי ‘רק ביבי’, שמבקשים קצת יותר ימין מחושק. המצביעים הללו, צריך לדעת, ממש לא אוהבים את מי שגרם לראש הממשלה האהוב לצאת ממיטתו בבית החולים, יומיים אחרי ניתוח להסרת ערמונית, רק כדי להצביע במליאה.

3.

אבל מי שהציל בסופו של יום את הקואליציה מהתבזות היה ח”כ אלמוג כהן, מי שבאומץ-לב יצא ב-7 באוקטובר מביתו והתנהל בגבורה מול המחבלים. אם חשב בן גביר שהכעס של כהן עליו הוא משהו אזוטרי שאפשר להחליק, באה ההצבעה היום והוכיחה שאף פעם אסור לזלזל בח”כ בודד. כך, על חודו של קול ניצלה ההצבעה על חוק ‘הרווחים הכלואים’.

מי שראה במליאה את פניו של נתניהו, רגע אחרי שקלט שבן גביר וסיעתו אכן עומדים להצביע נגד, הבין שהוא יעשה הכל, אבל ממש הכל, כדי שלא להזדקק לאצבעותיהם בקואליציה הבאה שירכיב.

בעצם, הוא כבר עשה ‘הכל’. רק מי שמכיר את ההתנגדות העזה שהייתה בסביבתו הקרובה לצירוף של גדעון סער לממשלה, יודע כמה קשה היה לסלוח על הדם הרע שזרם ביניהם בעשור האחרון. ב’שטח’ של הליכוד יש עדיין מי שמתקשה לסלוח, שלא מוכן לשמוע על צירוף ‘תקווה החדשה’ לשורות הליכוד. אבל סביר להניח שנתניהו לא יהסס, בטח לא אחרי היום הזה, כשהוכיחו נאמנות בהצבעה הגורלית.

כעת ניתן להבין, במבט לאחור, כמה חכם היה נתניהו כשקלט אותם אל שורותיו.

4.

וחוק הגיוס?

אם אתם מאלו שמאמינים להבטחות של נתניהו, הרי שכבר או-טו-טו, בימים הקרובים ממש, תימצא הנוסחה הגואלת והחוק יעבור. כן, ככה בדיוק הבטיחו בבעלזא.

אבל בימים בהם גולדקנופף מביט מאוכזב וחסר תקווה ב’צעטאלע’ שבכיסו (הבטחה מפורשת של מזכיר הממשלה יוסי פוקס שהחוק יעבור ‘באוקטובר’ (ההוא, לא האחרון), ודרעי אולי ממלמל מתוך שינה ‘ביבי הבטיח לי שתוך עשרה ימים’ (אלא שכנראה לא אמר ממתי מתחילה ספירתן) – כדאי לאייכלר ורוט, לא מהר לבצע קנייה על בסיס ההבטחה הזו.

יש מצב שעוד לא נולד האיש שיצליח לרבע את המעגל, להוביל להסכמות בין המקסימום שמסוגלת סיעה חרדית כלשהי להעניק בחוק כמכסת גיוס, לבין המינימום שיירצה את יו”ר ועדת חוץ ובטחון יולי אדלשטיין ואפילו את שר הבטחון החדש-מהניילון ישראל כ”ץ.

גם אם האחרון חכם יותר ולא רץ להדביק בולים על מעטפות של צווי גיוס שיישלחו לבתי מועמדים לשירות  צבאי (מתוך הבנה שחבל על הדבק, בטח על הבול), הוא עדיין מצפה לחוק שימלא את שורות צה”ל בחיילים קרביים.

וכן, יש מצב שנסיים את ימי הקואליציה הנוכחית בלי חוק גיוס.

5.

לחסידות גור נותר לעשות חשבון נפש: איך הגיעה החסידות שפעם שלטה ללא עוררין באגו”י למצב בו יתר חבריהם לסיעה פשוט ‘לא סופרים אותם’, שנותר לה בקנה רק קפצון אחד בדמות סגן השר יעקב טסלר מחסידות ויז’ניץ, איתה הם משלבים ידיים. זו לא עוצמה, זה לא מספיק. בטח לא מול משה גפני, שמתנהל עם ארבעה ח”כים.

כשוך הסערה, ואחרי ההימנעות של ישראל איכלר ומשה רוט בהצבעה, אומר לי הערב גורם ביהדות התורה כך:

לא הייתה שום הסכמה של האדמו”רים מבעלזא וצאנז להצביע נגד החוק, איש לא שאל את דעתם לפני פרסום הכתבה ב’המודיע’. הם לא חותמת גומי, ועם כל הכבוד לעיתון הבית של חסידות גור, יש עוד עיתונים חסידיים. הוא לא קובע יחידי.

להשתמש באדמו”רים, הוא אומר,  כדי לכסות על אובדן ההשפעה, זה קצת מרחיק לכת.