הקרב על חוק הגיוס: 10,000 ציפורים ביד או 63,000 על העץ?

1.

“תיכנס חרדי ותצא חרדי”. זהו משפט המחץ המפריד בין גיוס צעירים חרדים שאינם לומדים לבין מדי צה”ל.

אז אני לא יודעת אם במשפחתו של יו”ר ש”ס אריה דרעי כל מי שנכנס לצבא “עם כיפה” יצא “בלי”, כפי שאמר בראיון לרדיו ‘קול חי’ השבוע, אבל אני כן יודעת, שרבים וטובים מהציבור החרדי עברו את התהליך העצוב.

האלוף אליעזר שקדי אישר בדו”ח מיוחד שכתב, לבקשת שר הבטחון דאז יואב גלנט: “הבטחות שניתנו בעבר בנוגע לאורחות חיים והופרו בעבר, משמרים ואף מעמיקים את חוסר האמון בצבא”.

לכל הדעות, האמון בין ראשי הציבור החרדי לצמרת צה”ל הופר. אז מה עושים?

אמש הכריז מזכיר הממשלה, עו”ד יוסי פוקס, בערוץ 14 כי הממשלה נמצאת בשלבים מתקדמים לקראת הנחת טיוטת חוק גיוס בוועדת החוץ והבטחון של הכנסת. “נגיע ל-10,000 חרדים שיתגייסו בשנתיים הקרובות”, הבטיח.

לדבריו, “לראשונה, צה״ל בשל להתאמת כל המסגרות לציבור החרדי. תיכנס חרדי לצבא ותצא חרדי”. משפט המחץ, כפי שאמרנו.

האמנם?

2.

זה נכון, שאחרי שנים בהן גרר רגליים ולא ממש השקיע בגיוס חרדים, צה”ל מבין כנראה שכעת הוא צריך גם את החרדים בשורותיו. אלא שזה מחייב המון מאמץ, הרבה מאוד התאמות. כעת, זה כנראה שווה את המאמץ,  וגם אם לא – בג”ץ כפה את המהלך על צה”ל, בלי להותיר ברירה.

הרבה משאבים, מאמץ וזמן הושקעו לאחרונה בהקמת חטיבת ‘חשמונאים’, שהוגדרה “מהדרין”. בתקנון מחייבים את המתגייסים לחטיבה ללבוש ‘שחור לבן’, לצד החלת כללים מחמירים ביותר הנהוגים בציבור החרדי.

על הנייר, לפחות.

כי כבר בכנס החשיפה של החטיבה למתגייסים ‘נפלו’: למרות שהבטיחו כי בחטיבה ישמרו כללי ההלכה והמנהג החרדים – “כולל סגל גברים בלבד וחובה לחבוש כובע וללבוש חליפה בזמני סעודות שבת, ‘כמו בישיבה'” – בפועל לא הייתה במקום כל הפרדה בין עשרות הנשים שהשתתפו בכנס לבין הגברים שבאולם.

מה שהוכיח: ‘מהדרין’, זה בטח לא. שכן, כמעט בכל משפחה חרדית – לא כזו המגדירה עצמה מראש ‘מודרנית’ מאוד, נלווה לכל אירוע מחיצה המפרידה בין גברים לנשים.

3.

באחד מימי פגרת הקיץ התכנסה ועדת החוץ והבטחון בראשות ח”כ יולי אדלשטיין לדיון בחוק המתגבש.

“רוצים להישאר עם אפס גיוס חרדים, אבל מאד צודקים? אין בעיה”, הטיח אדלשטיין בחברי האופוזיציה, שעקצו וקיטרו. “אנחנו מנסים לקדם פה נושא קריטי”.

“אני עדיין נאיבי”, הוסיף ואמר להם. “עדיין מאמין שאפשר”.

אפשר?

ברקע: פסק דין של בג”ץ, הנחיות של היועצת המשפטית לממשלה, שיגור אלפי ‘צו ראשון’ לצעירים חרדים מועמדים לשירות, וכל זה כשעדיין אין חוק ואין אופציה חוקית לפטור מגיוס את מי ש’תורתם אומנותם’.

התוצאה: איסור גורף של גדולי ישראל, כמעט מכל החוגים, להורות בצורה פומבית ונחרצת שלא להתייצב ל’צו ראשון’ בלשכות הגיוס.

מתברר, שאנשים מוכנים להסתכן במעצר, מוכנים לספוג שלילת תקציבים, ובלבד שלא להפר את הוראת רבותיהם. נכונות כזו, כך נראה,  בית המשפט לא לקח בחשבון.

וכך, שתי רכבות יצאו לדרך, נעות זו מול זו: הרכבת של צה”ל עם צווי גיוס בכפייה, והרכבת של החרדים עם קריאת גדולי ישראל שלא להתייצב. ההתנגשות ההרסנית היא רק עניין של זמן.

האם ההתנגשות הזו תתרחש ביום שייעצר בפועל חרדי ש’תורתו אומנותו’, וגדולי ישראל יורו להשיק את ‘אם כל ההפגנות’? כשכלה תצא מחופתה, יולדת מחדר הלידה, ומיליון איש יציפו את כבישי הארץ?

ואולי דווקא הוועדה של יולי אדלשטיין תצליח להנפיק חוק גיוס, שיסתום את החוק שבסכר בטרם מים גועשים ישטפו את כולנו.

4.

אני מנחשת, וזה לא הימור ממש פרוע, שבשבועות הקרובים אשמע הרבה הצהרות נגד ‘חוק ההשתמטות’. אז אני רק רוצה להזכיר: כיום, כאשר יש חוק שירות לכל, המחייב כל צעיר בישראל להתגייס –  הוא-הוא חוק ההשתמטות.

שכן, תחת צל מצב זה, כאשר לא ניתן להגיע להסדר עם בחור ישיבה, השוקד על תלמודו יום וליל ומבקש לדחות בשנה את שירותו, יצאה ההוראה חוצת מגזרים – רבני ש”ס, ‘דגל, ‘הפלג’, ‘העדה’ ואדמו”רים  – כשכולם פה-אחד הורו שלא להתייצב אפילו בלשכות הגיוס עם קבלת ‘צו ראשון’.

זהו בדיוק חוק השתמטות. חוק ‘ראש בקיר’.

כי אם יש אופציה לגייס 10,000 בשנתיים, זה לא עדיף על ‘כלום’? לעיתים, כמו בכביש, צריך להיות חכם ולאו דווקא צודק.

כן, אני מכירה את כל הטיעונים הצודקים (“מלחמה, הצבא צריך חיילים, למה שאנחנו נמות במקומכם” וכו’ וכו’), אבל אם יש דרך לגייס 10,000 מתוך אותם אלו שהרב יצחק יוסף כינה “בטלנים”, ושרבנים יורו להם ‘לכו לצבא’ – בכפוף, כמובן,  להקמת יחידות תואמות לאורח חייהם –  לא עדיף 10 אלף ציפורים ביד מ-63 אלף על העץ?