בכל רחבי העולם יתקבצו המוני יהודים בימים י”ט-כ’ בכסלו, לחגוג את חג הגאולה של רבי שניאור-זלמן מלאדי, בעל התניא והשולחן ערוך. כבר יותר ממאתיים ועשרים שנים נחוג חג הגאולה, ולחו של החג לא נס.
הוא נחוג מדי שנה בשמחה מחודשת ומתוך תחושה עמוקה של אקטואליות. ואולי זה אחד המאפיינים של חג אמיתי ונצחי.
רבנו הזקן אמר לאחר גאולתו: “זה היום יוקבע למועד תמידי בישראל, אשר בו יתגדל ויתקדש שמיה רבה ויתעוררו אלפי לבבות בישראל בתשובה ועבודה שבלב”. ואכן, אלפי ההתוועדויות של חג הגאולה, שמתקיימות בכל מרחבי תבל, הן עדות חיה להתגשמות דבריו הקדושים.
הגחלת בוערת
י”ט בכסלו איננו חג גאולתו האישית של רבי שניאור-זלמן. גם לא של חסידי חב”ד בלבד, ואף לא של תנועת החסידות בלבד. זה חגו של כל יהודי, מכל חוג ומכל עדה. זה חג של כל מי שנהנה מאורה ומהשפעתה של תורת החסידות – ואין מי שלא זכה ליהנות מאורהּ ושפעהּ.
כיום קל לראות את התחייה שהביאה החסידות ליהדות כולה. היא שהציתה בימינו את אש ההתחברות למקורות בלב המוני יהודים בעולם כולו. אכן, אש הבעש”ט מחממת את הלבבות ושומרת על הגחלת עד היום הזה.
דרכיה של החסידות – שנתפסו בשעתו כחידוש ועוררו עליהן מחלוקת והתנגדות קשה – נתקבלו, למעשה, בכל שדרות היהדות. די אם נזכיר את הדבקות בצדיקים, ההתלהבות בתפילה, השירה והשמחה, ההידור במצוות, ההקפדה על טבילה במקווה, ועוד מרכיבים שנעשו כיום נחלת הכלל.
גם תפיסותיה העקרוניות של החסידות בענייני אמונה והשקפת עולם יהודית נתקבלו למעשה בתפיסה היהודית הכללית.
באהבה ובמאור פנים הצליחה החסידות לרפא את פצעי העם. בזכות אימוץ דרכיה ורעיונותיה, הצליחה היהדות הנאמנה להשתקם מהמכות הקשות שספגה מתנועת ה’השכלה’ וממגמות הרפורמה למיניהן. במקומות שבהם שלטה החסידות, לא הצליחו מגמות זרות אלה להכות שורש.
נשמח ונתחזק
י”ט בכסלו הוא אפוא החג של כולנו. ביום הזה קיבלה החסידות ‘אור ירוק’ מן השמיים לפרוץ החוצה. ביום הזה החלה להתממש נבואתו-הוראתו של המשיח לבעש”ט (בעליית הנשמה הידועה): “יפוצו מעיינותיך חוצה”.
חג הגאולה מעורר את כולנו לזכור כי החסידות היא התגלות של חלק בתורה, החיוני לכולנו. כשם שבאה העת שבה נתגלו המשנה והגמרא, ספרי הראשונים וקבלת האר”י ז”ל – כך הגיע זמן שבו החל להתנוצץ אורו של משיח, וניתנה לנו האפשרות לטעום ממכמניה של פנימיות התורה.
החסידות מיועדת לכל אחד ואחת. לפשוטי עם ולגאוני עולם, לתלמידי-חכמים ולאנשי עמל. היא מחיה את הנשמה; מרווה את הדעת בהבנה מעמיקה בגדולת הבורא, ובעומק משמעותן של התורה ומצוותיה; מפיחה שמחה והתלהבות בעבודת הבורא. היא החיוּת הפנימית בחיי היהדות.
נשמח כולנו בחג הגאולה, נתוועד יחדיו באהבה וברֵעות, ונאחל איש לרעהו, כמנהג החסידים: חג שמח! לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תיכתבו ותיחתמו.