צביקה מור: “מתן החטוף הכי יקר, מתקשה להבין את הצעדים שלה”

צביקה מור, אביו של איתן מור המוחזק בשבי חמאס בעזה, התייחס היום (שלישי), בראיון ל-103FM, לחילוקי הדעות בין ‘פורום תקווה’ ומשפחות חטופים אחרות.

מור הסביר על השונות שבין משפחות החטופים: “כולנו רשומים במטה, ויש לנו קשר עם המטה. לכל משפחה יש מתנדב שאחראי על אותה משפחה, מודיע הודעות וכן הלאה. גם הכספים הרבים שגויסו למטה גויסו למען היקירים שלנו. תמיד ראינו את עצמנו כסיעה בתוך המטה, כי אנחנו רואים את המטה כבית ומשכן לכל הדעות.

“יש את עינב צנגאוקר והקבוצה שלה, יש את הקבוצה שלנו, גם ההורים של התצפיניות רואים את עצמם כקבוצה בפני עצמה, והם שכרו אסטרטג לעצמם”.

הוא ציין כי יש בינו ובין צנגאוקר מחלוקות. “כולנו מדברים וכולנו חברים, יש לי קשר מאוד טוב עם עינב צנגאוקר. אני חושב שהיא עושה טעות גדולה, וגם אמרתי לה את זה. זה כואב להגיד, אבל אני חושב שמתן צנגאוקר הוא החטוף היקר ביותר בגלל המעשים האלה, אני מתקשה להבין את הצעדים שהיא עושה. האויב רוצה להכאיב לך, ככל שאתה צועק יותר ‘איי’, הוא מקבל משוב שהוא בדרך הנכונה.

“אם היינו רק מדברים על השמדת האויב, אני חושב שהחטופים היו כאן מזמן. ההבלטה של הכאב והצער וחוסר יכולת העמידה, אני חשוב שהיא מרחיקה אותנו מעסקה. זה ככה בכל משא ומתן”.

הוא הוסיף: “ברור לי שהיא לא רוצה את זה, וזה מגיע מאיזה שבר גדול. בטח שהיא רוצה את הבן שלה בבית, היא לא פועלת נגד הבן שלה, בראייה שלי התנהגות כזאת מרחיקה אותנו מעסקה”.

מור אמר עוד: “אני נגד עסקה שעלולה לגזור את גורלם של הגברים הצעירים והחיילים. אני מציע שמדינת ישראל תעשה מה שצריך כדי לאלץ את חמאס להחזיר את כולם ביום אחד. מדינת ישראל קבעה לעצמה מטרה למלחמה שהיא מיטוט חמאס. אם חמאס הוא סכנה למדינת ישראל, צריך לעשות את זה באופן כזה שנשיג את שתי המטרות”.

לדבריו, “אם הייתי יודע בוודאות שהם יחזירו את כולם, היה מקום לשקול את זה שנוכל לחזור אחר כך ולהילחם. אני חושש שלא נוכל לחזור להילחם כי תהיינה ערבויות אמריקניות, והחשש הכבד שלי כאבא של איתן הוא שלעולם הם לא יחזירו לנו את כל החטופים. הם תמיד יכולים להגיד ‘נשארו לנו עשרים אנשים. אתם רוצים אותם או לא רוצים אותם?’. אנחנו נגיד להם שלא?”

מור סבור כי המדינה לא פועלת נכון בלחימה בעזה. הוא פירט: “צריך לשנות לגמרי את הכיוון. המלחמה הזאת הייתה צריכה להסתיים לאחר שבועיים. צריך לעשות את הצעדים הנכונים בתחבולות הנכונות כדי שנחזיר את החטופים”.

אם כך, מה היה על צה”ל לעשות כדי לקדם עסקת חטופים?

הוא הסביר: “זה לא תפקידי, אני לא יכול להגיד לממשלה ולצבא מה לעשות מבחינה טקטית, אני יכול לדבר על עקרונות: להציל את מדינת ישראל מהאויב הנאצי החדש, וכמובן להשיב את כל החטופים. מה שאנחנו נלחמים בעזה, זה לא מספיק. עובדה שחמאס עומד בכל המחירים שאנחנו גובים ממנו בארבעה עשר החודשים האחרונים. אנחנו לא עושים את המעשים המזרח תיכוניים שיש בהם את התעוזה המיוחדת: גירוש מחבלים, חילוט רכוש של משפחות מחבלים, ענישה קולקטיבית. לכן ממשיכים להירצח פה יהודים ברחובות”.

אז מדוע התבצעה עסקה בשנה שעברה?

לטעמו, היא קרתה בגלל הלחץ הנכון של צה”ל באותה התקופה: “העסקה הגיעה בעקבות לחץ עסקי מאוד כבד וסגירת הברז ההומניטרי. היא לא הגיעה בגלל נדיבות הלב של חמאס, אלא בזכות הלחץ שלנו. אתה צריך לגרום לאויב את הסבל הכי גדול עד שהוא יחזיר את החטופים. יש לנו הרגל במדינה לפתור בעיה עכשווית ולגלגל את האסון הבא לדורות הבאים. אני רוצה שאיתן שלי יחזור ויהיה החטוף האחרון במדינת ישראל”.