הגר”ד יוסף הוכתר לראשון לציון • בלט בהעדרו: האח הגר”י יוסף

רגע היסטורי בבית הכנסת ‘יוחנן בן זכאי’ ברובע היהודי שבעיר העתיקה: לקול תרועת שופרות ושירה נכנס היום (רביעי) הגאון רבי דוד יוסף לטקס הכתרתו לראשון לציון.

הקהל הרב עמד על רגליו וקיבל את פני הראשון לציון הנכנס בהתרגשות גדולה.

בבית הכנסת ‘יוחנן בן זכאי’ התקיימו טקסי ההכתרה של ‘הראשון לציון’ לדורותיהם.

במעמד משתתפים עמיתו, הרב הראשי האשכנזי הגאון רבי קלמן בר, חברי מועצת החכמים הגר”א סאלים, הגר”ש בן שמעון, הגר”ר אלבז, הראשל”צ הגרש”מ עמאר, הגר”ב שמואלי, רבי פנחס אבוחצירא, הגרי”מ לאו, הגר”א יוסף, הגר”א מדינה, יו”ר ש”ס אריה דרעי, שרים ואישי ציבור.

בלט בהעדרו מהטקס: הראשל”צ היוצא הגר”י יוסף, אחיו של הראשל”צ החדש – שכמובן הוזמן.

הגאון רבי אברהם יוסף, בנו של מרן הגר”ע יוסף זצ”ל, אמר במעמד: “אני אומר כאן לראשונה, אני מעיד שגם מלפני 11 שנים, כשהיו בחירות לרבנות הראשית, אבא רצה את אחי הרב דוד יוסף שהוא יהיה, הוא סמך על השכל הישר שלו, אני אומר את זה מכלי ראשון ממש”.

בהתרגשות עצומה הולבשה הגלימה המסורתית של מרן הגר”ע יוסף זצ”ל על הגאון רבי דוד יוסף – בידי חברי מועצת חכמי התורה, הרבנים הגאונים רבי שמואל בצלאל, אבי ראובן אלבז ורבי אברהם סאלים.

את המצנפת הניחו על ראשו שני אחיו – הרב אברהם יוסף והרב משה יוסף.

הקהל הרב עמד על רגליו ברגע שסימל את תחילת כהונתו הרשמית של הראשון לציון החדש.

נשיא המדינה יצחק הרצוג השתתף בטקס ההיסטורי של ההכתרה – ואמר בנאומו: “בשעה שאנחנו מתכנסים כאן, במקום בו נערך המעמד החשוב הזה במשך דורות רבים – אינני יכול שלא להעמיד לנגד עיניי את דמותו של רבן יוחנן בן זכאי; שבשעת מבחן היסטורית – קם ועשה מעשה. “תן לי יבנה וחכמיה”, זו הייתה דרישתו המכוננת, בשעת המצור הכבד על ירושלים; משום שהוא הבין בחכמתו העמוקה שגם בשעת חורבן פיזי, עלינו להבטיח את המשכיות העם, את המשכיות הרוח.

מורי ורבותי, כבר בתקופת הקמת המדינה, עמד סבי הרב ד”ר יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ”ל – הרב הראשי הראשון של מדינת ישראל – ואמר כי: ‘עלינו להוכיח כי תורתנו הקדושה היא תורת אמת ותורת חיים – בכל התנאים ובכל המצבים, ושהיא מסוגלת להתאים את עצמה לכל הנסיבות המשתנות בחיים, מבלי לזוז כמלוא נימה מעיקריה ויסודותיה הנצחיים’.

סבי הרב הרצוג, שכיהן בתקופה היסטורית מכוננת, הצהיר כי תפקיד הרבנות הוא אינו רק לשמר את המסורת, אלא להפוך אותה למצפן מוסרי ורוחני בעיצוב דמותה של המדינה היהודית והדמוקרטית.

הדברים האלה, מכובדי, נכונים היום ביתר שאת, כשאנו מתכנסים כאן למעמד החשוב של הכתרת הראשון לציון – הרב דוד יוסף שליט”א. בימים הקשים האלה – כשאחינו ואחיותינו עדיין שבויים בידי האויב האכזר – בסבל נורא, כשקהילות שלמות עקורות מבתיהן, כשמאות אלפי בנינו ובנותינו עדיין נלחמים בגבורה, ובעיקר כשנדמה שהחברה הישראלית נקרעת מבפנים – תפקידו של הרב הראשי מקבל משמעות עמוקה ביותר.

בעיניי, התפקיד הזה – המוטל על הרבנים הראשיים לישראל – מביא עמו בעת הזאת שלוש משימות היסטוריות: ראשית, אחדות העם. הציבור נושא עיניו למנהיגיו ובתוכם המנהיגים הדתיים ומבקש לשמוע דברים המאחדים ומחברים איש לרעהו, דברים מתונים המתעדפים גשרים על פני חומות, דברים המניחים תשתית לבניין מתוך שותפות אמת. אין זו משימה של מה בכך, ואתם – רבני המדינה, הערים והקהילות בישראל – יודעים זאת היטב. בתוך עמכם אתם חיים – במובן הרגיש והמחובר ביותר. אתם פוגשים את המשפחות השכולות, את משפחות הפצועים, את משפחות המשרתים בסדיר ובמילואים. אתם פוגשים את תלמידי הישיבות, החובשים את ספסלי בית המדרש. אתם פוגשים את הקושי, את הכאב, את התסכול, ובעיקר – את האתגר העצום. גם בהקשרים הללו, הרגישים ביותר, ובמיוחד בהם, דרושה לנו הנהגה רבנית שתגשר, תפשר, ותרתום את כולם לפתרונות אמתיים, שישקפו שותפות וישמרו אותנו מלוכדים ומאוחדים, על אף המחלוקות הכואבות.

המשימה ההיסטורית השנייה היא יצירת עולם תורה והלכה המחובר למציאות החיים בעת הזאת. על כס הראשון לציון והרבנים הראשיים ישבו לאורך הדורות פוסקים גדולים; כאלו שנשאו על כתפיהם את האחריות למסירת התורה, וניסחו שפה תורנית והלכתית מתוך נאמנות לעבר ומתוך מבט צופה פני עתיד. אביך הדגול, הראשון לציון הרב עובדיה יוסף זצ”ל, לא הסתפק בהוראת הלכה יבשה – הוא ידע לקרב את התורה לאדם ולעם, להבין את המצוקות, הכאבים והאתגרים, ולמצוא פתרונות הלכתיים לקשות שבשאלות.

העם בישראל לעולם יזכור את מפעל הפסיקה וההגות שלו, ובעיקר את פסיקותיו האמיצות: בנושא יהדות אתיופיה, בהתרת עגונות מלחמת יום הכיפורים, ועוד כהנה וכהנה. מורשתם האדירה של הרבנים הראשיים לדורותיהם – מורשת של חידוש התורה, של שימור המסורת ושל בניית גשר בין הדורות, היא למעשה משימה כבירה הנדרשת מכם – כבוד הרבנים החשובים, משימה הדורשת אומץ, רגישות ואחריות.

והמשימה השלישית היא העלאת קרנה של היהדות בארץ ובעולם. בעידן של זהות מתערערת, של אנטישמיות גואה ושל משברים ומלחמות עולמיות עלינו להציב בקדמת הבמה את המסורת היהודית במלוא עומקה ויופיה. העולם היהודי כולו – על כל גווניו – נושא אלינו עיניים ומבקש לעצמו נחמה, חיבור ומקום בטוח. זה נכון לא רק לאחיותינו ואחינו בתפוצות. מוסד הראשון לציון היה מאז ומעולם חוליית חיבור בין היהודים לבני שאר האמונות והדתות, מתוך מתינות, הכלה, כבוד ואמונה; ואני תקווה שכך גם יהיה.

מכובדי וידידי הרב דוד יוסף, המשימות הכבירות האלה הן כבדות ומאתגרות, ואני מאחל לך מעומק הלב הצלחה רבה בנשיאת העול וברכה גדולה בכל מעשה ידיך. “טובים השניים מן האחד” כך קבע החכם באדם. ואכן, זכית בשותף חשוב ומובחר לפועלך כרב ראשי – כבוד הרב קלמן בר שליט”א, תלמיד חכם ומנהיג ציבור מוכשר וחשוב ביותר כבר שנים ארוכות. אני סמוך ובטוח כי כולנו נוכל להתברך בשיתוף הפעולה ביניכם – כבוד הרבנים – עתירי הניסיון והכישורים, החזון והמעש.

זו גם הזדמנות מבורכת להודות לרבנים הראשיים היוצאים – הראשון לציון הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו.

מורי ורבותיי. אני מאמין בכל ליבי שבעת הזאת קולה של הרבנות הראשית לישראל צריך להישמע ברמה, כעמוד תווך רוחני בנצח ישראל ובאחדות ישראל. המשימה הזאת – משימת אחדות ישראל – מוטלת על כולנו, ובראש ובראשונה: על מנהיגי העם. הרב רפאל ברדוגו – ‘המלאך רפאל’ – מגדולי וחשובי חכמי מרוקו, כתב על כך דברים נוקבים ביותר, ואני מצטט את דבריו: ‘נודע שאחדות העם ופירודם נמשך מהראשים. כי אם יהיו הראשים אוהבים זה את זה, גם העם ההולכים לרגליהם יהיו לאחדים; ואם הראשים יהיו נפרדים, גם העם ההולכים לרגליהם תהיה ביניהם איבה ושנאה ותחרות. ולזה אמר ‘בהתאסף ראשי עם – יחד שבטי ישראל”. יהי רצון שנזכה לכך: להנהגה מאחדת ולעם מאוחד – יחד שבטי ישראל.

לסיום – יחד אתכם אני מתפלל ומייחל לחזרתם הדחופה של אחיותינו ואחינו החטופים, כחלק מהברית העליונה ביותר בין המדינה לאזרחיה. לכם הרבנים יש כוח ציבורי חשוב ביותר, ואני תקווה שנשמע אתכם מובילים עוד ועוד מהלכים שיהדהדו בציבור כולו את האמת הפשוטה: שקול דמי אחינו ואחיותינו זועקים אלינו מתחת לאדמה, מזכירים לנו ש’כל המקיים נפש אחת’ – אפילו נפש אחת! – ‘כאילו קיים עולם מלא’.

אני מתפלל לרפואת הפצועים, להצלחתם ושלומם של חיילי צה”ל וכוחות הביטחון; ולחזרתן של המשפחות והקהילות העקורות לנוף מולדתן, בהשקט ובבטחה. עלו והצליחו וברכת ה’ עליכם”.

הראש”ל הגרש”מ עמאר הקריא את כתב ההכתרה בטקס הכתרת הראשל”צ הרב דוד יוסף.

אחר הצהרים  יתקיים הטקס המרכזי בבית הכנסת הגדול בירושלים.