לא לבזבז את ההישגים במלחמה: במזרח התיכון אין ערך להסכמים

תפיסה שהשתרשה עמוק בתודעה הישראלית גורסת כי תכליתו של המאמץ הצבאי היא ההסדר המדיני.

המעשה הצבאי כשהוא לעצמו אין בו תועלת אם אין מתרגמים אותו להישגים מדיניים. צורת חשיבה זו גורמת לרבים מבכירי צה”ל לחשוב כמדינאים במקום כמפקדים.

אבל אם נבחן את מערכות ישראל במרוצת השנים נגלה לדאבון הלב כי במקום שהמדינאים יקצרו את פירות ההישגים הצבאיים, הם בזבזו אותם.

הרבי מליובאוויטש זעק על כך שוב ושוב, בכאב לב נורא – איך ייתכן שחיילים מסרו את נפשם במלחמה, והקב”ה חולל להם ניסים גלויים והנחיל להם ניצחונות, ובאו אחר-כך הפוליטיקאים ו’מכרו’ את ההישגים הכבירים תמורת נזיד עדשים של ניירות חסרי ערך.

הסכמים שנועדו להפרה

אפשר לבחון את כל ההסדרים המדיניים לאורך השנים ולראות עד כמה היו חסרי ערך, ואילו הישגים צבאיים יצרו מציאות חדשה וטובה. במזרח התיכון אין ערך להסכמים, וכבר בעת החתימה עליהם מתכוון הצד השני להפר אותם.

וכי המצרים קיימו את הסכם הפסקת האש בקיץ תש”ל (1970), שקבע כי הצדדים לא ישנו את הסטטוס-קוו בשטח? יומיים לאחר החתימה קידמו המצרים סוללות טילים לכיוון תעלת סואץ, ובמלחמת יום הכיפורים עשו הסוללות האלה שמות במטוסי חיל האוויר.

ראו את כל ההסדרים המדיניים שנעשו בלבנון, אחרי מלחמת לבנון הראשונה והשנייה. האם קוים משהו מכל אותם סיכומים יפים? נשארנו עם הניירות החתומים, ואילו אויבינו הפרו הכול ברגל גסה, ועכשיו חיילינו היו צריכים להקיז את דמם כדי להשמיד את המערך המפלצתי שנבנה שם בניגוד להסדרים שעליהם חתמו.

ומה היה בהסכמי אוסלו? קיבלנו טקסים יפים והררי מסמכים, וההתחייבות הבסיסית והעיקרית של הרשות הפלסטינית הייתה שהיא מפסיקה את הטרור.

בתמורה מסרנו לידיה את שטחים, צה”ל יצא מהערים הערביות, ובמהרה נשטפה הארץ בגל טרור מחריד ובאוטובוסים מתפוצצים. הפוליטיקאים התקשו להאמין שה’פרטנר’ עם הזיפים, שקיבל פרס נובל לשלום, הוא המושך בחוטי הטרור.

הביטחון חזר רק לאחר שהפסקנו לסמוך על ההסדרים המדיניים וחזרנו לעשייה הצבאית במבצע ‘חומת מגן’, שהחזיר לידינו את השליטה הביטחונית ברחבי יהודה ושומרון. הנה עוד הוכחה שההישג הצבאי מביא תוצאות בעוד העשייה המדינית מבזבזת אותן.

נחישות במערכה המדינית

גדולה התקווה שהלקח המר נלמד, ושלא נחזור על טעויות העבר. בכלל נראה שבמלחמה הנוכחית הוסרו הכפפות שיפי הנפש למיניהם שמו בעבר על ידי חיילינו. אין חוששים לפוצץ מסגדים, בתי ספר, בתי חולים שמשמשים את ארגוני הטרור. אין נרתעים מלהוריד בניינים שלמים שבתוכם או במרתפיהם הוטמנו אמצעי לחימה.

הנחישות הזאת נקלטת היטב ברחבי המזרח התיכון כולו, והיא האמורה להבהיר לכל אויבינו כי כללי המשחק השתנו.

הבה נתפלל כי הנחישות הזאת לא תתמסמס במערכה המדינית, וכי הפעם לא נסמוך על ניירות אלא נוודא במעשים שלא ייווצר עוד שום איום על ערי ישראל, וה’ אלוקי הצבאות יהיה בעזרנו.